נגד המרוץ האיראני: טילי השיוט שמאתגרים את מערכות ההגנה של ישראל

לפי פרסומים זרים, מתקני חברת הנפט הסעודית "ארמקו" בעלת שדה הנפט הגדול בעולם הותקפו בחודש שעבר על ידי כלי טיס לא מאוישים, רחפנים וטילי שיוט מתוצרת איראן. איכות הטכנולוגיה האיראנית, שהצליחה לבטל לחלוטין את מערכות ההגנה האמריקניות, הדליקה בקריה בתל אביב הרבה נורות אדומות - אך לא רק. גם שיטת ההתקפה המשולבת והעיתוי שנבחר באופן כזה שמנע מארצות הברית וערב הסעודית להגיב במישור הצבאי בגלוי, העלו סימני אזהרה.

משה אורטס, לשעבר מנכ"ל אלת"א ומנהל חטיבת האלקטרוניקה, מערכות נשק וחלל בתעשייה האווירית, אמר בריאיון לוואלה! NEWS כי לא הופתע מהטכנולוגיה האיראנית שהחלה להתפתח כבר בשנות ה-80, אלא מהעיתוי והמיקום בו החליטו בטהראן להשתמש בטילי השיוט. "התעשיות הביטחוניות בישראל עוסקות במענה לטילי שיוט כבר משנות ה-80 ויש פתרונות לכך", העיד. "לגבי האיראנים? יש להם יכולות גבוהות, רצונות גבוהים וחיבור למדינות כמו צפון קוריאה ומדינות נוספות. לא הייתי מקל גם ביכולות שלהם בטילים בליסטיים ולא בכלי טיס לא מאוישים לטווחים ארוכים".

לפי מילון מונחי צה"ל, טיל שיוט הוא כלי טיס לא מאויש שטס אל מטרתו במהירות תת-קולית ברום נמוך מאוד מהקרקע או מהים (60 מטר ואף הרבה יותר נמוך), שמונע לרוב במנוע סילון. הטיל בעל כושר תמרון מעולה ומצויד באמצעי הנחיה. מערכת הביות מבוססת על סקירת פרטי נוף בדרך אל המטרה באמצעות מכ"ם עוקב-קרקע או טלוויזיה.

לדברי קצין בכיר לשעבר במערך ההגנה האווירי של צה"ל, ברבות השנים פותחו ברחבי העולם טילי שיוט בעלי כושר דיוק גבוה, טווחים שנעים בין מאות לאלפי קילומטרים ומהירות הכוללת תצורות על-קוליות המקשות מאוד על הגילוי והיירוט, כולל שימוש בלוחמה אלקטרונית. במרוץ פיתוח וייצור טילי השיוט נמצאות מדינות כמו רוסיה, הודו, פקיסטן, קוריאה הצפונית, סין ואיראן.

אורטס, שמוגדר כאחד המומחים החשובים בישראל בנושא, אמר כי איום הטילים המדויקים שמסוגלים ליצור הרס מאוד ממוקד באתר רגיש מגמד את המושג פצצה גרעינית, ש"מלכלכת" את המרחב בו הא פועלת ובמיוחד כי היא נמצאת מחוץ לכללי המשחק.

גורם ביטחוני הגדיר בפורום סגור את העיסוק בתחום ההגנה מפני טילי שיוט כ"אזור לא סטרילי שמושפע ממערכת בחירות", ורמז על כך שגורמים פוליטיים ממנפים את ההתקפה על ערב הסעודית לצרכים אישיים. מנגד, גם הרמטכ"ל אביב כוכבי התייחס לכוונותיה של איראן כלפי ישראל, ולא רק ליכולותיה. "לא נאפשר פגיעה במדינת ישראל, ואם תתרחש, נגיב בעוצמה", הבהיר.

בצה"ל עוסקים בהגנה מפני טילי השיוט כבר עשרות שנים. עיקר מוקדי הידע נמצאים בחיל הים ולא ביבשה. לראייה, מערכות ברק 1 ועד ברק 8 של התעשייה אווירית נרכשו בגרסאות הימיות ולא בגרסאות היבשתיות שנמכרו לצבא הודו. לפי התכניות של צה"ל, מערכת "שרביט קסמים" או בשמה החדש "קלע דוד", אמורה לתת את המענה המבצעי. לא ברור האם מישהו נרדם בשמירה ומה הם התזמונים להשלמת פיתוח היכולות של המערכות השונות החדשות בידי צה"ל, אך רעשי הרקע לא מייצרים ביטחון.

קצין בכיר לשעבר במערך ההגנה האווירי של צה"ל אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי איום טילי השיוט נמצא בראש סדר העדיפויות של הצבא כבר תקופה מאוד ארוכה. "בסוף הצבא נבחן לפי התוצאה - האם הוא יודע להגן או לא", הסביר. "המערכות האמריקניות לא הצליחו וכאן נשאלת שאלה גדולה מה קרה. כשמדברים על פגיעות בעורף הישראלי טילי שיוט זה סיפור אחר לחלוטין ממה שהכרנו. בטח כשדובר בפגיעה ביעדים אסטרטגיים. זו לא רקטה סטטיסטית, מדובר בטיל שקשה לגלות ומאתגר ליירוט. הוא טס נמוך, צמוד לקרקע, מתפתל בכל מיני מקומות, ניתן בהחלט להתמודד איתו אבל הוא מאוד מאתגר.

מי אמור להתמודד איתו? שרביט קסמים (קלע דוד - א"ב)", הבהיר הקצין הבכיר. "אני לא רוצה להיכנס לעניין של מה עשה צה"ל עד כה, אבל תמיד יש ויכוח איפה אתה מניח את הכסף על הגנה או התקפה? ואם כבר על הגנה אז על מה בהגנה? על חץ? כיפת ברזל? תמיד רוצים גם וגם כי האיום משתנה במהירות ותמיד יש מגבלות תקציב.

אויבי ישראל מבינים כי בקרבות אוויר מול חיל האוויר הם יפסידו, ולכן הם ינסו לפעול מרחוק ולפגוע בעורף הישראלי". לדבריו, המקרה הסעודי הוא צלצול השכמה, או כהגדרתו "מתנה לצה"ל", שצריך כעת לשאול את עצמו על רמת המוכנות, הדריכות והמענה לתרחישים דומים של התקפה משולבת.

הקבינט המדיני-הביטחוני התכנס ודן בנושא המענה והרכש האפשרי. ההחלטות משפיעות באופן ישיר על צה"ל והתקציב לשנים הבאות, לפחות בראיית פקידי משרד האוצר שעסוקים מבוקר עד ערב בדירוג האשראי של ישראל. לכן, הם לא ממהרים לאשר חריגה לאף משרד ממשלתי מחוץ לתקציב.

כוכבי, שעומד כעת בלב המוקד הביטחוני ללא שר במשרה מלאה, נמצא בתקופה מאוד מורכבת. ראשית, הענן הפוליטי הסמיך שבסביבתו הוא נדרש לפעול. חלקיק מהסיפור הגדול דלף החוצה כששר החוץ ישראל כץ החליט לצייץ מתוך הקבינט. באופן חריג מיהר דובר צה"ל לצייץ ספק בתגובה וספק לא, אמירה שמבהירה חד וחלק את עמדתו של הצבא בנושא המלצותיו בקבינט.

אתגר לא פחות חשוב היא עמדתה של ארצות הברית, בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל, בנוגע למזרח התיכון. ההתבטאויות והציוצים של הנשיא דונלד טראמפ על המעורבות של צבאו באזור אמורים להדאיג את ישראל בכלל וצה"ל בפרט.

אם לא די בכך, לאחרונה בחר טראמפ את הגנרל מארק מילי ליו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית. מן הסתם הגנרל מילי רואה עין בעין עם הנשיא האמריקני את היחס להרפתקאות האמריקניות בעיראק ואפגניסטן, והמעורבות בכלל במזרח התיכון ובמקומות נוספים. אחרת, כנראה לא היה נבחר לתפקיד. הרמטכ"ל כוכבי שוחח עמו בטלפון לאחר כניסתו לתפקיד, אך הדרך לחיזוק הקשרים החשובים מאוד ביניהם בפן האישי עוד ארוכה.

אתגר נוסף שעומד לפתחו של כוכבי הוא הרכבת תכנית רב-שנתית לצה"ל בתקופת ממשלת מעבר. כפי שמסתמן כרגע לפי מקורות במשרד הביטחון, הרמטכ"ל מרכז מאמץ להוביל תקציב ביניים על חשבון התקציב הרב-שנתי העתידי. לשם כך הרמטכ"ל קיים ביום חמישי האחרון פגישת עבודה עם שר האוצר משה כחלון שהוגדרה כ"טובה ועניינית".

זו הייתה יריית הפתיחה של כוכבי בנושא באופן גלוי, שמצביעה על התקדמות. זאת מאחר וחלוקת המשאבים וגודל התקציב הזמני אם יינתן, לא יקום וייפול רק על דעתו של כחלון והממשלה, אלא גם על דעת פקידי האוצר שלא ממהרים להשתכנע מהאיומים על מדינת ישראל והאתגרים שעומדים בפתחו של צה"ל.

אפשר להעריך כבר עכשיו כי ענייני בניין הכוח וגודלו של צה"ל ותהליכי התייעלות יידונו בין משרד הביטחון ומשרד אוצר מוקדם מהצפוי, אך לא ברור מה המתווה שהאוצר יאשר להוצאה לפועל של המהפכה של כוכבי בתחומי המודיעין, האש והאוויר.

כוכבי הוא קצין שאוהב מהפכות וארגון מחדש. הוא אוהב להטביע חותם, אך בשונה משנים עברו הוא פועל בתקופה מאוד מורכבת לא רק ביטחונית - אלא גם פוליטית. הוא נהנה מקרבה לראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו והאיומים על ישראל מספיק ברורים כדי לסייע להמחיש את הצרכים של צה"ל בקבינט. גם מספר הביטחוניסטים בכנסת גדל משמעותית והוא כולל בין היתר את שלושת הרמטכ"לים: בוגי, גבי, ובני. האם יהיו לו לעזר או שמא יכבידו את ידו כרמטכ"לי-על?