פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלך בלי ממלכה: הניצחון המפוקפק של נתניהו במרכז הליכוד

      ההחלטה על תמיכה ונאמנות ברה"מ עברה פה אחד, אבל כשמרבית חברי המרכז לא הגיעו ובכירי הליכוד לא התייצבו - קשה לומר שמדובר בתמיכה מוחצת במנהיג שבעצמו נעדר מהאירוע. גם אם היעד הטקטי הושג טרם השבת המנדט לנשיא, הזמן עובד לטובת כחול לבן שממתינה לסדקים בחומה

      מלך בלי ממלכה: הניצחון המפוקפק של נתניהו במרכז הליכוד
      עורך:שאול אדם

      לפחות 3,000 חברי מרכז ליכוד בחרו שלא להגיע אמש לביתן האקספו בתל אביב ולהרים את ידם בהצהרת תמיכה ונאמנות לראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל את המאות הספורות שכן - חיים כץ, יו"ר המרכז, ריכז בחלל אחד מקדימה, קרוב-קרוב, שייראה מלא. כך שכשהוא סיים להקריא את הצעת ההחלטה שקובעת שנתניהו הוא המועמד היחיד של המפלגה לראשות הממשלה, הייתה תמונה מעולה וצפופה של הנפת פתקים נלהבת וצעקות רמות "ביבי, ביבי".

      כשהסתיים הכינוס, כמה חברי מרכז פגשו את מצלמות התקשורת עם ברכות "לחיים!", והציעו להרים כוסית "לחיי ניצחונו של נתניהו. רק נתניהו! לא גדעון ולא נעליים". כשהלכו המצלמות חלקם הודו שזה ניצחון די מפוקפק, אם לא עלוב; ההחלטה אמנם עברה פה אחד, אבל קשה לומר שזו הייתה הפגנת תמיכה מוחצת. "זה אחרי הבחירות ואחרי צום, אנשים לא התאוששו", הסביר בלהט אחד החמכ"זים (חברי מרכז) לעיתונאים שחיכו בחוץ.

      כשאנשי נתניהו החליטו לסגור את האירוע לתקשורת, הם ידעו בדיוק מה הם עושים. במקרה הטוב, גם לפי ההערכות הנדיבות של הליכוד שבאירוע היו 500 איש, מדובר בפחות מ-15% מחברי המרכז. אפילו לא כל החכים והשרים התייצבו להריע למנהיג הכול יכול, ובמיוחד לא אלה ששואפים לרשת את נתניהו, ובראשם גדעון סער, ישראל כץ, יולי אדלשטיין וגלעד ארדן. גם משה כחלון בחר להיעדר. רק ניר ברקת, שהודיע אתמול רשמית שהוא מתכוון להתמודד על ראשות הליכוד ביום שאחרי, היה בין שואגי התמיכה בקהל. (טוב, שרה נתניהו הייתה אורחת הכבוד בהשקת הספר שלו בתחילת השבוע, הוא לא יכיר לבעלה תודה?).

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך טקס האזכרה לחללי מלחמת יום כיפור, הר הרצל, ירושלים 10 באוקטובר 2019 (אתר רשמי , עמוס בן גרשום, לע"מ)
      "אתה ראש ממשלה טוב, אתה יו"ר תנועה גרוע". ראש הממשלה נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      אבל מה נלין על בכירי הליכוד אם אפילו נתניהו בעצמו לא התייצב לחגיגה. של עצמו. הוא זימן את כולם להכריז על נאמנות בלבדית אליו ולהרגיע את חששותיו מפוטש או מרד פנימי, ולא חשב שמגיע להם לכבד אותם בנוכחותו. לרובם זה לא הפריע, כפי שהשתקף מקריאות הבוז הרמות שקיבל חבר המרכז יעקב בן סעדון, שעלה על הבמה והכריז "אתה ראש ממשלה טוב, אתה יו"ר תנועה גרוע" ושאל "ככה אתה מכבד אותנו?".

      בליכוד העדיפו להפיץ את הנאום הנלהב של דודי אמסלם שהילל את נתניהו כראש הממשלה הטוב ביותר בכל הזמנים ושילהב נגד השמאל. בשביל אירוע שנולד מלכתחילה בעיקר למראית עין, תמונות הספסלים הריקים שיצאו ממנו לא ממש השיגו את המטרה; אבל היעד הטקטי הושג - ביצור מעמדו של נתניהו לפני שהוא מחזיר את המנדט לנשיא, מודיע על כשלונו להרכיב ממשלה וסגירת כל הנתיבים שעשויים לאפשר לכחול לבן לנהל מגעים לאחדות עם הליכוד - רק בלעדיו.

      הרעיון המקורי היה לקיים פריימריז בזק על ראשות המפלגה, אבל חיים כץ הצליח להוריד את נתניהו מהעץ ושיכנע אותו שאפשר להשיג את אותה מטרה עם החלטת מרכז, שתאשרר שהוא המועמד היחיד של הליכוד לראשות הממשלה בכנסת הנוכחית. ההחלטה אמורה לנפץ כל חלום של כחול לבן על הקמת ממשלה עם סער או אדלשטיין אחרי שיקבלו את המנדט, ובעיקר לחסום את האפשרות של כל ח"כ אחר לגייס 61 חתימות ולהרכיב ממשלה בפרק הזמן של ה-21 יום שיתחיל אם וכאשר גנץ ייכשל. כעת, הליכוד איתו - עד הסוף. המספרים מגלים שהדרך היחידה להיחלץ ממה שמכונה הפלונטר הפוליטי היא ממשלת אחדות של שתי המפלגות הגדולות; המהלך אמור להבטיח שלא יהיה כל מרד בליכוד, כך שאו שכחול לבן יסכימו בסופו של דבר לשבת עם נתניהו - או שנחזור בעוד כמה חודשים לקלפיות.

      מרכז הליכוד מאשרר את בחירתו של נתניהו למועמד התנועה לראשות הממשלה, 10 באוקטובר 2019 (אתר רשמי , טל שלו)
      ההצבעה בכינוס מרכז הליכוד, אמש

      בסך הכל, בשביל שבוע שהתחיל בשימוע במשרד המשפטים, הצהרת הנאמנות של מרכז הליכוד היא סיום לא רע. מפה לשם, למרות הפצרות של חלק ממקורביו להחזיר את המנדט לנשיא ממזמן, נתניהו עדיין לוקח את הזמן. בכחול לבן גם לא ממהרים ללחוץ עליו, הזמן עובד לטובתם - ככל שמנין הימים ינקוף לקראת ההחלטה של מנדלבליט, הם מקווים, עשויים בכל זאת להיווצר בקיעים בחומה.

      במצב העניינים הנוכחי, כל הצדדים מתחפרים בעמדותיהם: נתניהו מבוצר עם בלוק ה-55 ודרישה להיות ראשון ברוטציה, גנץ ולפיד דורשים בדיוק הפוך - בלי בלוק ועם גנץ ראשון, וליברמן מתחמם על הקווים עם מתווה שמחייב את שניהם לפשרות כואבות: שנתניהו יוותר על הבלוק, ושגנץ יסכים לשבת תחתיו ברוטציה. הברית עם החרדים היא הדבר הכי יציב בחייו של נתניהו כרגע, כך שקשה לראות אותו מוותר עליה, וגם לגנץ אין סיבה כרגע להסכים לשבת איתו ולהפר את הבטחת הבחירות העיקרית שלו להחליף אותו. עד שאיום הבחירות לא יהפוך ממשי יותר, לא סביר שרוח הפשרה תיפול על מי מהצדדים. וגם אז, רק אם תגיע יוזמת שלום היסטורית שתתרקם בחשאיות מאחורי הקלעים.

      אם בסוף נלך לבחירות, אנחנו עשויים לקבל בקרוב קרב מרתק. החלטת המרכז קובעת שנתניהו הוא המועמד היחיד לכנסת ה-22, אבל אם יהיו בחירות, לפי חוקת הליכוד צריכים לערוך בחירות לראשות התנועה. זו תהיה הפעם הראשונה מאז 2014 שהמנהיגות של נתניהו עשויה להגיע להכרעת המתפקדים; אחרי הניצחון ב2015 הוא הקדים את הפריימריז לכנסת הבאה לתחילת 2016, אבל הם בוטלו - כי אף אחד לא הודיע על התמודדות מולו. הפעם, גדעון סער כבר הודיע קבל עם ועדה שהוא מתכוון להתמודד.

      מרכז הליכוד מאשרר את בחירתו של נתניהו למועמד התנועה לראשות הממשלה, 10 באוקטובר 2019 (אתר רשמי , טל שלו)
      ההצבעה אמש בכינוס מרכז הליכוד
      מרכז הליכוד מאשרר את בחירתו של נתניהו למועמד התנועה לראשות הממשלה, 10 באוקטובר 2019 (אתר רשמי , טל שלו)
      כינוס מרכז הליכוד, אמש

      עקרונית, נתניהו יכול לנסות לבטל את הפריימריז דרך הצבעה במזכירות הליכוד או במרכז, אבל בסיטואציה של בחירות הוא דווקא עשוי להזדקק למירוץ מותח שיזריק אנרגיה ויעורר את השטח לקראת קמפיין גורלי ודרמטי. מסקר וואלה! NEWS השבוע, עולה שנתניהו נהנה מאחוזי תמיכה עצומים בקרב מצביעי ימין ומוביל בפער גדול על סער. בקרב מתפקדי הליכוד יש עוד יותר ביביזם והזדהות עם המנהיג המכהן. על פניו זה משחק מכור. "אם יהיו בחירות, הוא יהיה חייב לעשות פריימריז, ולו רק בשביל לחזור לתדמית של וינר", אמר אחד הליכודניקים אתמול. "הוא בכל זאת נכשל פעמיים בהקמת ממשלה", הוסיף.

      השעון שמתקתק כעת לקראת ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה על כתב אישום מגביר את הדרמה לקראת פרק מאוד גורלי בחייו של נתניהו, כך שאנו חיים בעידן מרתק: או שהוא בדרך למטה, ובאמת, או שכמו תמיד, הוא יערים על כולם ויצדיק את התואר "קוסם".

      בבחירות מועד א', היה לו קמפיין מעולה שהכתיר אותו כמנצח גדול, אבל הוא לא הצליח לנהל את האירוע פוליטית, ליברמן מנע ממנו להרכיב ממשלה ובמפלגת העבודה הוא נזכר רק ברגע האחרון. הוא בחר לפזר את הכנסת ולהודות בכישלון. במועד ב', המצב הפוך: הגוועלד לא עבד, הקמפיין היה בינוני, אבל מאז הבחירות הוא הצליח למקסם את הנתונים שבידיו ולטשטש את העובדה שלמעשה הוא הפסיד - הליכוד קיבל פחות קולות מבפעם הקודמת והגוש שהוא עומד בראשו איבד חמישה מנדטים. עם המיומנות הפוליטית שלו הוא הצליח עד כה לשמר את תדמית המלך אבל זו מלוכה בלי ממלכה - אין לו קואליציה כדי לשרוד אחרי הגשת כתב אישום ואין לו באמת שקט בבית. ברגע שהוא יעביר את המנדט לגנץ, הכתר ירעד יותר, והוא יאבד עוד חלק מהשליטה. יש משמעות להודאה בכשלון, בטח בפעם השניה.