פיגוע הירי בהאלה שבמזרח גרמניה, שבו נורו למוות שני בני אדם סמוך לבית כנסת ולדוכן קבבים בעיר, מגיע על רקע האנטישמיות הגוברת בגרמניה בשנים האחרונות. מגמה זו עולה משורה של פרסומים שונים, כגון סקר שהזמינה סיעת שמאל בפרלמנט הגרמני ושעותק ממנו הגיע בתחילת השנה לידי סוכנות הידיעות הצרפתית. דוחות הבונדסטאג המראים כי ההשתתפות במצעדי הימין הקיצוני והניאו-נאצי הוכפלה בממוצע בשנת 2018 לעומת 2017; וכך גם בפרסום של שירות מודיעין הפנים של ממשלת גרמניה המסכם את 2018, המזהה עלייה של 71.4% במספר התקריות האנטישמיות האלימות - 48 ב-2018 לעומת 28 ב-2017.
על פי פרסומי משרד התפוצות, מניתוח נתוני של משרד הפנים הגרמני בשנים 2017 ו-2018 עולה כי חלה עלייה במספר האירועים האנטישמיים ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 נרשמו 583 תקריות, לעומת 522 בתקופה המקבילה אשתקד. בניתוח הנתונים שהוגשו בדיעבד העלייה גדולה אף יותר: במחצית הראשונה של 2018 נרשמו 893 אירועים אנטישמיים, שהם 61.5% ממספר התקריות בכל שנת 2017, שעמד על 1,453.
במשרד התפוצות מדגישים כי מספרים אלה מייצגים רק את האירועים המדווחים למשטרה, וכי יש להניח שמספר האירועים האמיתי גדול בהרבה. הנחה זו מבוססת גם על הפער בין הנתונים הרשמיים למספרים שפרסמו גורמים לא ממשלתיים. לדוגמא, מרכז המחקר והמידע בעניין האנטישמיות בברלין (RIAS) דיווח על 527 אירועים אנטישמיים בברלין במחצית הראשונה של 2018, לעומת 514 בתקופה המקבילה שנה קודם לכן, בעוד המשטרה דיווחה על 80 מקרים כאלה בלבד באותה תקופה.
עוד בוואלה!
בגרמניה נבוכים מהנתונים על העלייה באנטישמיות, שעליה הצביעו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג. בריאיון לעיתון הנדלסבלט אמרה שרת המשפטים קתרינה בארלי כי ההתקפות "מבישות את ארצנו". במהלך 2018 נציבי אנטישמיות מונו בשש מדינות מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, בבאדן-וירטמברג, בבוואריה, בריינלנד-פאלץ, בהסן, בברלין ובצפון ריין-וסטפאליה.
גם הממשלה הפדרלית של גרמניה מינתה "נציב אנטישמיות", פליקס קליין. אבל בעוד האנטישמיות מרימה ראש, מתבקשת הקהילה היהודית להצניע את נוכחותה וקליין כבר הודיע כי עלול להיות מסוכן לחבוש כיפה באזורים מסוימים. גם יוסף שוסטר, נשיא "המועצה המרכזית ליהודים בגרמניה" קרא ליהודים שלא לחבוש כיפה כשהם הולכים לבדם בערים הגדולות. זאת לעומת שנת 2015, אז הוגבלו אזהרותיו לאזורים שמתגורר בהם רוב מוסלמי.
שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, שוחח אמש עם יו"ר הסוכנות היהודית, הרצוג, הביע בפניו זעזוע עמוק מן הפיגוע בבית הכנסת בהאלה ואמר כי "זו התקפה על כולנו. כולנו עומדים ביחד בחזית משותפת נגד האנטישמיות". מאס הבטיח צעדים נחרצים נגד האנטישמיות בארצו. הרצוג עדכן את מאס על פעולות הסוכנות היהודית לסיוע לקהילה היהודית בגרמניה והשניים סיכמו על שיתוף פעולה במאבק באנטישמיות.
מועל היד חזר
החשש העיקרי הוא מהגידול הניכר בתקיפות ובאיומים האנטישמיים המדווחים. דוחות הממשלה מייחסים את הרוב המכריע של האירועים האנטישמיים בגרמניה (87.5%) למניע "אידיאולוגי ימני", וזאת גם ההערכה בנוגע לפיגוע בהאלה. מספר זה שונה מהמספרים המדווחים על ידי ארגונים העוקבים אחר האנטישמיות, פוליטיקאים, מנהיגים ומומחים יהודים, וכן הנציבות בנושא האנטישמיות. בין היתר נמתחה ביקורת על כך שתקריות הקשורות לנאציזם מסווגות כ"ימניות" גם אם הן בוצעו על ידי מוסלמים. כך למשל, הקריאה "Raus Juden" ("יהודים החוצה") מסווגת כ"ימנית", אף שהוא פופולרי גם בקרב קבוצות אסלאמיות. כך גם בכל הנוגע לאירועים הקשורים לנאצים שבוצעו על ידי מוסלמים, כגון הצדעה במועל יד של מוסלמי אפגני באוקטובר-פסט, או של תומכי חיזבאללה במהלך הפגנת אל-קודס.
במשרד התפוצות אומרים כי "אנשי הימין הקיצוני והאסלאמיסטים נעשו קיצוניים יותר, וגילויים אנטישמיים מן הימין המתון יותר, השמאל והמוסלמים גברו". על פי דוח שפרסם המשרד מצוטט סקר הסוכנות לזכויות אדם בסיסיות של האיחוד האירופי, 41% מיהודי גרמניה חוו לפחות סוג אחד של הטרדה אנטישמית ב-12 החודשים שקדמו לסקר. מספר זה נמצא הרבה מעל הממוצע של האיחוד האירופי, שעומד על 28%. אף על פי שהסקר הזה אינו מייצג, ממצאיו נתמכים בדוחות גרמניים רשמיים, בסקרים ובהצהרות של הנציב הפדרלי בנושא האנטישמיות ועל ידי מנהיגי הקהילות היהודיות בגרמניה.
מהדוח עולה עוד כי מעגל הפעילים בסצנת הימין הקיצוני התרחב מכ-10 אלף איש ב-2016 ל-16,500 בשנת 2017, ול-19 אלף איש בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 בלבד. משרד הפנים הגרמני ושירותי המודיעין של כמה מדינות בגרמניה מזהירים מפני האלימות הגוברת וההקצנה של סצנת הימין הקיצוני אשר מתפתחת בשולי החברה, תוך ביקוש גובר ללימודי אומנויות לחימה, טכניקות הישרדות ואימונים גופניים.
קבוצות ויחידים מתאמנים בנשק חם מחוץ לגרמניה, ויש גם ניסיונות להשיג נשק באופן רשמי. ככלל, הימין הקיצוני, ובמיוחד הניאו-נאצים, נעשים גלויים וחשופים יותר: אם בעבר נזהרו ניאו-נאצים שלא להפר את החוק האוסר על הצגת סמלים נאציים בפומבי, היום הצדעה במועל יד שוב נוכחת בפומבי באירועים, במהלך ההפגנות נשמעות קריאות נאציות, דגל הרייך השלישי מוצג לראווה וניאו-נאצים בתלבושות טיפוסיות נראים יותר ויותר ברחובות גרמניה.
על פי משרד התפוצות, חוגי השמאל הקיצוני התרחבו אף הם, אם כי בשיעורים מתונים יותר של כ-4% ב-2017, ל-29,500 איש, בהם כ-31% נחשבים כאלימים. מאז מבצע צוק איתן בעזה ב-2014 חלה עלייה מתמשכת בהתקפות אלימות של אנשי השמאל הקיצוני ומוסלמים על קבוצות פרו-ישראליות ויהודיות, המלוות בגרפיטי הקורא לאלימות נגד יהודים, כגון "לגמור עם היהודים", "מוות לציונות" ו"תשע מילימטרים לציונים".
דוח משרד התפוצות מציין כי גם "הרטוריקה האנטישמית המוסלמית נעשתה נועזת יותר". הוא מציין כי לדוגמא, במהלך הפגנה נגד הקיצוניות הימנית והגזענות בברלין ב-13 באוקטובר בהשתתפות כרבע מיליון איש, נשאו פעילים פרו-פלסטינים נאומים הטוענים לנאציפיקציה של ישראל וקראו להחרמתה והחרבתה. האיום האנטישמי בתוך הסצנה האסלאמיסטית הוא איום מתפתח, בין היתר בעקבות ההגירה לגרמניה והשינויים הדמוגרפיים שהיא חווה.
דוח שירות המודיעין לשנת 2017 מצביע על מאגר גדל והולך של סלפיסטים מוכווני אלימות או ג'יהאדיסטים, המוערך ב-25,810 איש. בשנת 2018 ,767 בני אדם שנחשבו לאסלאמיסטים הוגדרו כבר "איום על ביטחון הציבור". שירות המודיעין של מדינת צפון ריין ווסטפאליה מדווח כי הביקוש לארגונים או למסגדים השייכים לאחים המוסלמים גדל והולך, וכי "הקהילה האסלאמית בגרמניה מנסה ליצור מערכת חברתית ופוליטית המבוססת על חוקי השריעה, שמטרתה הקמת תיאוקרטיה אסלאמית בגרמניה".
לדברי ארגוני המודיעין, "האנטישמיות היא מרכיב מכונן באידיאולוגיה של הספקטרום האסלאמיסטי כולו. האירועים האנטישמיים על רקע אסלאמיסטי מצביעים על כך שהאידיאולוגיה האנטישמית שמפיצים ארגונים אסלאמיים מציבה אתגר משמעותי לדו-קיום השקט והסובלני בגרמניה. זה נכון במיוחד לגבי מהגרים רבים שהגיעו לגרמניה".
"אירופה לא עושה מספיק למיגור האנטישמיות"
"עכשיו אנחנו בסדר, אבל זה היה איום ונורא, באמת. תודה לאל, הדלת שלנו הייתה חזקה יותר מאשר כלי הנשק של הרוצח", אמר עם צאת החג לוואלה! NEWS מקס פריבורוצקי, ראש הקהילה היהודית בהאלה שהיה בבית הכנסת בעת ההתקפה, "היינו כ-60 איש בפנים, ישבנו והתפללנו, הוא ניסה לפרוץ פנימה עם הנשקים, אבל הדלת חזקה מאד והוא לא הצליח לשבור אותה. ידענו מיד מה קורה בחוץ כי יש לנו מצלמות אבטחה ובפנים יש לנו מסכים שאחד מחברי הקהילה כל הזמן צופה בהם, אז כששמענו את היריות מבחוץ ידענו מיד מה קורה שם. מיד התקשרנו למשטרה ובמקביל סגרנו את כל הדלתות וחסמנו אותן עם שולחנות וכיסאות. נשארנו יחד, אנחנו וגם האורחים שהיו לנו בבית הכנסת מארה"ב, סייענו אחד לשני. אחרי שהמשטרה הגיעה אנחנו המשכנו בתפילה".
לדבריו של פריבורצקי, "לא הייתה כל התראה לפני יום הכיפורים או החגים בכלל". הוא אומר כי לא היה שוטר בחוץ, אבל כבר נמסר לו כי "החל ממחר תהיה לנו מהשלטונות תגבורת רבה לאבטחה שלנו". "איש לא נזקק לטיפול רפואי", אומר ראש הקהילה, "אני מקווה שזה היה לפחות שיעור טוב למשטרה לכך שצריך להגביר את האבטחה עלינו. בכל אופן כאן בהאלה אין מספיק אבטחה על מוסדות יהודים וארגונים יהודיים, הקהילה, בית הכנסת וכו'. אני חושב שזה ייקרה עכשיו לחודשיים-שלושה הבאים ויהיה יותר, אבל לא יודע מה יקרה אחר כך, בטווח הארוך".
פריבורוצקי אומר שאמנם לא זכור לו משהו בקנה המידה של התקרית הזאת, אבל מודה כי אכן צצות מדי פעם "בעיות קטנות", אשר "אי אפשר כמובן להשוות לאירוע של היום". "מישהו קרא לכיווני שאני רוצח ילדים, ושישראל רוצחת ילדים", ציין כדוגמה.
"מתקפת הירי במהלך יום של סליחה ומחילה, ודווקא בגרמניה, מחייבת את כל אירופה להתעורר ולהכיר בכך כי היא לא עושה מספיק במיגור האנטישמיות", מסר גם יו"ר מצעד החיים, ד"ר שמואל רוזנמן. "סימני ליל הבדולח מרימים את ראשם ללא פחד ומורא. על קנצלרית גרמניה להורות על תכנית חינוכית רב שנתית בכל גרמניה".
