נשיא אקוודור, לנין מורנו, הודיע אתמול (שלישי) על העברת הממשלה מהבירה קיטו לעיר הנמל גוויאקיל, זאת בעקבות ההפגנות האלימות שפרצו במדינה במחאה על החלטת מורנו לקצץ בסבסוד מחירי הדלק. במקביל, הנשיא הורה לרשויות להגביל את התנועה באזורים הסמוכים לבנייני ממשלה ומתקנים אסטרטגיים, לאחר שישה ימים של הפגנות בהן מפגינים השליכו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר מבני ציבור, פשטו והשחיתו אותם.
בנאום ששודר בערוצי הטלוויזיה במדינה, מורנו תקף את יריביו הפוליטיים והאשים כי הם אחראים להפגנות שפרצו נגד החלטתו לשים קץ לסובסידיות הדלק שהיו נהוגות במשך עשורים. "זו אינה מחאה על אי שביעות רצון חברתית בעקבות החלטת ממשלה. הביזה, ההשחתה והאלימות מראים שיש מניע פוליטי מאורגן הפועל לערער את היציבות הממשלתית," אמר מורנו בנאומו ביום שני, בו עמד בשורה עם סגן הנשיא, שר הביטחון ובכירי הצבא.
מורנו, בן 66, פעל למתן את מדיניות השמאל של קודמו בתפקיד רפאל קוראה, והוא מיישם רפורמות נוקשות כדי לקבל סיוע בסך 4.2 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית. מורנו האשים את מתנגדיו הפוליטיים בניסיון הפיכה וכן את הנשיא לשעבר בהחדרת אנשיו להפגנות כחלק ממזימה להפלת ממשלתו, זאת מבלי לספק ראיות.
עוד באותו נושא
בנוסף קיצוץ בסובסידיות הדלק, הממשלה מתכננת צמצום בכוח העבודה של המדינה וכן כמה מהלכי הפרטה.
הממשלה מסרה כי נכון ליום שלישי, כ-570 איש נעצרו, עשרות שוטרים נפצעו וגבר שנפגע על ידי מכונית נהרג לאחר שאמבולנס לא היה מסוגל להגיע ולהעניק לו סיוע רפואי בשל חסימת כבישים על ידי מפגינים.
מורנו נורה בשנת 1998 בניסיון שוד, ולאחר מכן הסתייע בכיסא גלגלים. הוא נבחר בשנת 2017 כמועמד מטעם מפלגת השמאל-מרכז של קוראה, אך עבר מאז לימין. אף שהוא נהנה מתמיכה של אנשי עסקים והצבא, הפופולריות של מורנו ירדה מתחת ל-30% לעומת 70% בשנת 2017.
אקוודור מקווה לחסוך כ-1.5 מיליארד דולר בשנה בזכות המהלך הזה, ולצד רפורמות מס, הממשלה צופה רווחים של עד 2.27 מיליארד דולר. כמו כן, היא רוצה לפטר חלק מעובדי המדינה ולצמצם את הגירעון, שנאמד השנה ב-3.6 מיליארד דולר, לפחות ממיליארד ב-2020. המדינה מתככנת גם לעזוב את קרטל מדינות המייצאות נפט (אופ"ק) כדי לשאוב יותר נפט ולהגדיל את רווחיה. הגירעון צמח בשנות שלטונו של קוראה, שתמך במורנו כיורשו אולם כיום מכנה אותו "בוגד".
למרות חבילת הסיוע שהשיגה הממשלה עם קרן המטבע בפברואר, אזרחים רבים ברחבי אמריקה הלטינית רואים בתנאים שמציב הגוף הבינלאומי כאחראי לבעיותיהם הכלכליות.