בית המשפט הצבאי לערעורים, קיבל היום (שני) את ערעור הפרקליטות והרשיע את המחבל, חמזה אלפילאת שדקר את נירית זמורה בשנת 2015 בעבירה של ניסיון גרימת מוות בכוונה, עבירה המקבילה לניסיון רצח. ערעור הפרקליטות הוגש לאחר שאשתקד הורשע אלפילאת בעבירת החבלה, אך זוכה מעבירת ניסיון הרצח מחמת הספק.
נשיא בית המשפט לערעורים, השופט נתנאל בנישו, שהרשיע את המחבל קבע כי הרקע הלאומני מחזק את כוונת המחבל להרוג את זמורה. אליפילאת זוכה מחמת הספק מעבירת הניסיון ברצח לאחר שבית המשפט בחטמ"ר יהודה קבע כי אף שדקר את הישראלית בגבה כשהוא צועק "אללה הוא אכבר", לא ניתן להוכיח כי התכוון להמיתה.
נירית זמורה אמרה כי "מברכת על מה שנעשה פה. מבחינתי זה באיחור זו מסקנה שהייתה מתבקשת כבר בפעם הראשונה. אבל אני רוצה להודות בהזדמנות הזו לארגון חוננו ולעורך הדין בלייכר על הליווי הצמוד והמסור, זה הפך את התהליך להרבה יותר נעים".
אל תפספס
בהחלטתם כתבו השופטים כי "לסיכום, דקירת זמורה בגבה העליון, סנטימטרין ספורים מצווארה, כאשר למשיב היה אינטרס מובהק לתקוף אותה מאחור, מהווה עובדה התומכת באופן בולט במסקנה כי המשיב התכוון לגרום למות קורבנו ולא רק לפגוע בו".
"מסקנת בית משפט קמא כי אין מדובר במיקום רגיש, שכן אין מדובר בדקירה בחזה או בלב היא שגויה על פניו", כתבו השופטים. "מיקום הפגיעה בפועל מסוכן כשלעצמו, ומבקרה דנן הוא מלמד ומבסס את דברי המשיב בחקירתו כי פגע בצוואר ולא באזור לא רגיש. העובדה כי מדובר בדקירה אחת אינה גורעת גם היא - אין מדובר באירוע של קטטה בלהט הרגע, אלא במעשה מתוכנן שמטרתו פגיעה ביהודים באשר הם".
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המלווה את זמורה מסר כי "אנו מברכים על החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים ועל הקביעה כי דקירה על רקע לאומני יש בה כדי להעיד על כוונת המחבל. בית המשפט נתן את הביטוי הצודק לשכל הישר וההבנה אל מול מה מדינת ישראל ואזרחיה עומדים - מול טרוריסטים רצחניים. עלינו לפעול בכל הדרכים, גם המשפטיות, כדי להביא להרתעה אמיתית כנגד המחבלים. אנו צפייה שבית המשפט הצבאי יגזור שנות מאסר רבות על המחבל".
הפיגוע התרחש באוקטובר 2015. אלפילאת הגיע מחברון למתחם הקניות בצומת גוש עציון, ושם דקר את זמורה בפלג גופה העליון, בסמוך לעמוד השדרה, כשהוא צועק "אללה הוא אכבר". הסכין ננעצה כולה בגופה והלב שלה ניתק מהידית. אלפילאת נמלט מהמקום אולם מאבטחים ואזרחים שהיו במקום תפסו אותו. זמורה, שהתמוטטה על הרצפה כתוצאה מהדקירה נפצעה באורח קשה ובניתוח מורכב הוצאה הסכין מגבה.
באותו דיון בשנה שעברה, אלפילאת לא הכחיש את המעשה אולם טען כי לא התכוון לרצוח את זמורה. בהכרעת הדין צוטטו קטעים מעדותו העוסקים בכוונתו בעת ביצוע המעשה. שופטי בית הדין הצבאי תיארו כי בתחילת חקירתו אמר ש"לא ידע שבכוחה של סכין להרוג", אולם בהמשך אמר ש"בטוח היא יכולה להרוג איזה אחד". בנוסף הוא טען כי ביצע את המעשה על רקע קשיים כלכליים וחובות, והוסיף כי אם היה רוצה לרצוח היה "לוקח סכין גדולה יותר או ממשיך לדקור את הקורבן". בנוסף ציין כי לא היה מרוכז בחקירתו במשטרה.
חברי בית המשפט קיבלו אז את טענות אלפילאת ועורך דינו לביב חביב, כי קיים ספק סביר בנוגע לכוונתו של אלפילאת לרצוח את זמורה. "אין בעומק חדירת הסכין כדי להצביע בהכרח על דקירה בעוצמה גבוהה", וקיבלו את טענות אלפילאת כי אם היה רוצה לרצוח היה דוקר יותר מפעם אחת.