השימוע בתיקים 1000, 2000 ו-4000, שאמור להסתיים מחר (שני), אינו מבחנם של החשוד - היחיד המשותף לשלושת התיקים - בנימין נתניהו ואף לא מבחנם של סניגוריו. יש שם נבחן אחד בלבד, על שלל תאריו, עו"ד וד"ר ואלוף בדימוס: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
הצוות הגדול והמנוסה שבראשות מנדלבליט עמל על התיקים שנתיים וחצי, מקיץ 2016 עד פברואר השנה. המפעל ייצר טיוטת כתב אישום, או במונח המעודכן - כתב חשדות. המשמעות היא שהמשטרה, הפרקליטות ואף היועץ, הנדרש רק לתיקים חשובים ועקרוניים, סיימו את עבודתם והסיקו שהחשדות מבוססים ומצדיקים העמדה לדין. בו ברגע, השתנה מעמדו של החשוד. לא נעלמה חזקת החפות שלו. המאשימים גם אינם שופטים. אבל חובת ההוכחה שאין בחשדות ממש כדי לשופטו - עליו. ברירת המחדל היא עתה העמדתו לדין. רק אם ישכנע את התביעה שטעות עובדתית או משפטית קשה בידה, יתהפך המצב ותוסר ממנו אימת הדין.
זה תשליל של פרח-טיס ערב מסדר הכנפיים: כבר הוענקו לו דרגות קצונה, הוא השתתף בחזרה הכללית וחסר רק הטקס הגדול עצמו, אף שלכאורה הכול עדיין עלול להשתבש ביממה האחרונה.
עוד בוואלה!
טיוטת כתב האישום אינה תורה מסיני. היא עשויה לעבור ליטוש ושיפוץ, מה גם שבמשפט אפשר שתתכווץ בהסדר טיעון. אך אם בתיקים המרכזיים בתקופת מנדלבליט, לאחר קשב וזמן וסיעור מוחות מפליגים, ינשרו סעיפים מכתב החשדות, יכולה להיות לכך רק סיבה אחת משתיים: רשלנות חובבנית בעבודת הפרקליטות - שאותה חשפה מלאכת הגנה מזהירה - או הטמנת מוקש שנועד מראש לפירוק, ברוח אחווה ופיוס.
כך או כך, למרות סיסמאות הלב הפתוח והנפש החפצה, הראש היהודי והמוח הטהור, אם כתב החשדות נגד נתניהו לא ישרוד בשלמותו יהיה זה כשלון אישי מחפיר ומהדהד של מנדלבליט. מקצועיותו ויושרתו יספגו מהלומה כבדה.
לפרשת נתניהו שני ממדים - תהליך ותוצאה. יתכן שהתוצאה תהיה, בסופה, בין טוב לטוב מאוד; ואז תתבקש מידה של סלחנות כלפי התהליך. אבל כרגע קיים רק התהליך, והוא ראוי, בנדיבות, לציון בלתי-מספיק. מנדלבליט הוא המאפשר הגדול של תעלולי הזוג נתניהו מאז פברואר 2018, כאשר המלצות המשטרה נגדו - בכלל זה שרה נתניהו כחשודה בתיק 4000 - הועברו לפרקליטות.
אין צורך למנות את הידוע, כל פרקי הסדרה האינסופית של ויתורים, הנחות ונטיית חסד למשפחת נתניהו. די באזכור התיק הנוסף, שמנדלבליט אוסר על המשטרה לפתוח: חקירת קשרי נתניהו עם דודנו נתן מיליקובסקי ותאגיד סי-דריפט, כשלעצמם ולנוכח הצהרות ההון והסדרי ניגוד העניינים שהופקדו שנה אחר שנה בכספת של מבקר המדינה, כיום למרבה הנוחות מתניהו אנגלמן. אצל מנדלבליט, אולי ייקוב הדין את ההר, אך רק אחרי שהשיירה האיטית תחלוף על פני ההר הקודם.
שימוע הוא הימור המגלם סיכון מסויים מצד הסניגורים - חשיפת קו ההגנה, כך שהתביעה תוכל לשפר את היערכותה מולו לקראת המשפט, אם התיק לא ייסגר. אבל כשהזירה ציבורית, והחלטה על המרת החשדות ככתבם וכלשונם באישומים תוצג שוב וכרגיל כרדיפת חינם, הסיכון אינו גדול. נכון יותר היה להבהיר שבשימוע ניתן גם להגדיל ולא רק להקטין.
בתיקי 1000 ו-2000 המליצו פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליטה המובילה ליאת בן-ארי, כמו גם אגף החקירות והמודיעין במשטרה, לפניהם, על האשמת נתניהו בשוחד. מנדלבליט העדיף לאמץ עמדה רכה יותר, של אחרים בפרקליטות. כך לפני שבעה חודשים. מה, חוץ מאופיו, יפריע לו, לאחר שמיעת טיעוני ההגנה ועיון מחודש בחומר, לשדרג את הסעיפים ממרמה והפרת אמונים לקבלת שוחד מארנון אחד ו/או שני, מילצ'ן או מוזס? זה יהיה פשוט במיוחד בתיק 2000, כי מוזס חשוד בהצעת שוחד בעוד שמילצ'ן, שללא שיתוף הפעולה מצידו ולתומו היה התיק חלש יותר, יצא פטור בלא כלום ואין עילה לפתוח אצלו מה שנסגר.
אחד מטיעוני ההגנה, שלטובתו גוייסו שחקני חיזוק אמריקנים משיטת המשטר והמשפט המבוססת על חוקה, והמתיימרים בבואם מארצו של טראמפ ללמד את הילידים בפלסטינה-א"י דמוקרטיה מהי, הוא שמגע בין איש ממשל לבין עיתונאי, גם אם יש בו תן וקח, נכלל בשיח הרגיל החוסה תחת חופש דיבור.
משום מה לא נשמעה זעקת נתניהו לפני חמש שנים, כשהמשטרה המליצה להאשים את הרמטכ"ל בדימוס גבי אשכנזי במסירת מידע סודי לעיתונאים בעת שתידרך אותם. אז לא קידש נתניהו את חופש הדיבור ואת ההידברות ממשל-עיתונות. ולא שהסוד הפריע לו, כמו אשכנזי כיריב פוליטי: מסביבתו של נתניהו הרי זלגה לאוויר לאחר שנה מצגת כיבוש כזה במבצע צוק איתן, שהיועמ"ש יהודה וינשטיין בחר שלא לחקור, ובדין - לשם מה ממנים יועמ"ש, אם אינו יודע מתי לא להורות על חקירה העלולה לסבך את ראש הממשלה.
והכרח, אחת לתמיד, לנפץ את אגדת המתת והתמורה ביחסים עם העיתונות. פוליטיקאי המספק פירור על עצמו או על יריבו לכתב וזוכה לשבח פומבי הוא כקצף על פני המים. בעולם האמת, אין לכך שום משמעות ממשית, לא לכתבה ולא לעיתון או לערוץ. לא כך בקשרי איש-שררה עם יישות תקשורתית כלכלית, אותם עיתון או ערוץ במאבקם להישרדות או מול מתחרים בשוק. שם ניתן לכמת, בכסף או בשווה-כסף, הרבה כסף, את הטובות שמרעיף השר, הפקיד או ראש העירייה על הבעלים של אמצעי התקשורת. אם שר הכלכלה או התקשורת חותם על צו המפחית את המיסוי על נייר עיתון או על שיפור מצבו של תאגיד תקשורתי תמורת סיקור סוגד, זה שוחד, או לכל הפחות ניגוד עניינים העולה כדי מרמה והפרת אמונים. אלה ההבטים המפוקפקים ולדעת התביעה גם הפליליים ביחסי נתניהו עם מילצ'ן (שהתעניין ברכישת ערוץ 10), מוזס ושאול אלוביץ'.
טענה משונה אחרת שהועלתה בשימוע - למעשה, מחזור של קו המשפחה בפרשת עמדי, לפני 20 שנה - היא שמתקיימת חציצה בין הסיגר "ביבי" לשמפניה "שרה". מלכות במלכות אינה נוגעת. מה לו ולה, לה ולו. הוא איש ציבור, היא אשה - סליחה, גברת - מהשורה, אמנם השורה הראשונה. מעשיו אינם מעשיה, לו אין מושג מה עובר עליה, או מתחתיה, והיא אינה בקיאה במהלכיו. לכן שניהם פטורים מעונש. זה משעשע, כי המציאות הגלויה ועדויות ניר חפץ מתעדות את השפעת הרעייה על בעלה, בין כשהוא סביל עד כדי חוסר אחריות ובין כשהוא פעיל, אבל הצחוק נפסק למראה להיטותו של מנדלבליט לאמץ לפחות חלקית גירסה זו, במיוחד בתיק 4000.
בגמר השימוע, ולאחר יום הכיפורים והחיכוך בקהל מתפללים העשוי שלא להקפיד על תענית עצות, יזניק מנדלבליט את עצמו למירוץ - 100 מטר או מרתון, שתלוי רק בו. אם ימשיך לברוח מהכרעה, יורה על השלמות חקירה. ולא, יש באמתחתו אמצעי פשוט לזירוז ההחלטה: להפריד בין התיקים, להשאיר את האגוז המתואר כקשה יותר (4000) להמשך ולהחליט בתוך ימים על 1000 ו-2000, תאומי המירמה והפרת האמונים.
איחוד שלוש החקירות, בשלבים הקודמים, נומק ביעילות, בעדים (בעיקר עדי מדינה) שבאו לחזק בתיק אחד ויצאו מחשקים גם תיק נוסף וברצון להמתין לגיבוש כתב חשדות משותף כדי שחומרי חקירה לא יקדימו להגיע לחשודים טרם החלטה בעניינם. שיקולים אלה לא היו צריכים להכריע את הכף בעד איטיות אז וזמנם בודואי חלף עכשיו.
זה המובן העכשווי של הפרד ומשול. כדי שהמבוי הפוליטי הסתום ייפרץ, על מנדלבליט להגיש את כתב האישום הראשון ואולי גם השני בלי להמתין לשלישי. אדרבא, ימשיכו גדעון סער ואיילת שקד לומר שאין להם קושי לחבור לנאשם במרמה ובהפרת אמונים ("בלבד", יוסיפו נאמני נתניהו). הודעת היועץ תשנה את המצב ואת ההתייחסות כלפיו - של הנשיא ריבלין, של בג"ץ, של התובע הכללי מנדלבליט בכיפתו הנוספת כמשיב לעתירות. כדי סוף-סוף למשול, מוטב להפריד. שער האריות לפניו. הזחל"ם רוטט. מנדלבליט, סע.