נתניהו מתבצר בבלוק, ומאותת: ממשלה בראשותו או בחירות חדשות

למרות כל השטיחים האדומים, תרועות החצוצרה, והפרחים הכחולים לבנים על דש הבגד, הכנסת לא לבשה אתמול (חמישי) חג, וטקס ההשבעה השני תוך חצי שנה לא עורר תחושה של גאווה גדולה בדמוקרטיה. הטראומה של אותו לילה בסוף מאי בו הכנסת הקודמת פיזרה את עצמה לדעת מהדהדת היטב בירכתי המליאה, וכשאיום הבחירות השלישיות מרחף באוויר באופן ממשי, כל באי המשכן, מהח"כים ועד אנשי המשמר, מבינים שזמנם בכנסת ה-22 עשוי להיות קצוב.

זה כמעט בלתי נתפס: עוד לא עבר חודש מאז הבחירות, ובכל המערכת הפוליטית, ללא יוצא מן הכלל, כבר מדברים ברצינות על סיבוב חוזר. כך שהחגיגות הטקסיות נמהלו בהרבה ציניות וחמיצות, ובשאלה אחת לא פתורה: האם הכנסת הזו בכלל תזכה להאריך את ימיה או שחבריה שוב יצביעו על פיזורה?

קריאות האחדות הנדרשות של הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בטקס ההשבעה אתמול מסמנות את הנתיב ההגיוני היחיד שיכול לתת לכנסת ה-22 קצת זמן לעבוד ולהחזיר את המדינה לשגרה, אך רחוקות מאוד מהמצב בפועל. ובתוך כל המהומה של המצלמות והמשפחות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שהוא שוקל פריימריז בזק בליכוד ויאיר לפיד הכריז שהוא מוותר על הרוטציה, שרק חיזקו את אווירת קמפיין הבחירות שאינו נגמר. הליכוד וכחול לבן, שמלכתחילה ניהלו משא ומתן בעיקר למראית עין, נמצאות בנתק ובעיקר עסוקות במשחק ההאשמות מי אחראי לו.

גם הפגישה ההיסטורית של נתניהו עם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן - הראשונה מאז פיזור הכנסת הקודמת - לא סיפקה פריצת דרך. נתניהו קורא גם הוא מעל כל במה להקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה על בסיס מתווה ריבלין, עם רוטציה בראשות הממשלה, אבל הוא מגיע עם תנאים מוקדמים. הוא דורש להיות הראשון ברוטציה, נצמד חזק לגוש הימין-חרדים, וגם לא מקבל בהכרח את החלק במתווה שנוגע לנבצרות ראש הממשלה במידה ויוגש נגדו כתב אישום.

בעוד בכחול לבן מתעקשים לנהל מו"מ רק מול הליכוד וליברמן דורש ממשלה חילונית ללא סיעות חרדיות או דתיות, נתניהו ממשיך לכרוך עצמו יותר ויותר בבלוק ה-55 ומאותת שהוא לא מתכוון לוותר עליו אפילו במילימטר, עד הסוף. מבחינתו יש רק שני סופים אפשריים: או ממשלה בראשותו עם הבלוק, או בחירות. בליכוד מאיימים כבר מסוף השבוע שעבר שעוד רגע הם מחזירים את המנדט לנשיא, אבל לפני שהוא מודיע שהוא נכשל, שוב, הוא עושה צעדי התבצרות בגוש ובליכוד שיחזקו אותו לקראת העברת המנדט ליו"ר כחול לבן בני גנץ ולמה שיקרה אחר כך. בליכוד מעריכים שכל עוד גוש ה-55 איתן מאחוריו ואין מרידות בליכוד, לכחול לבן אין באמת סיכוי ממשי להרכיב ממשלה. לכן, הוא ניסה השבוע להחתים את כל ראשי הסיעות בגוש על התחייבות שיתמכו בו כמועמד הימין היחיד - גם בתקופה של ה-21 יום שבה כל ח"כ יכול לנסות להרכיב ממשלה עם 61 חתימות ח"כים, אם וכאשר גנץ ייכשל.

כך נולד גם הרעיון לעשות פריימריז בזק על ראשות הליכוד ולהרוג סופית כל ניצן של תקווה בכחול לבן למרד או הדחה שיאפשרו הקמת ממשלת אחדות בלעדיו. אם בסופו של דבר המדינה אכן תיגרר לבחירות נוספות - בכירי הליכוד עשויים ליזום התמודדות מולו בכל מקרה, במועד ותנאים שפחות נוחים עבורו. פריימריז מהירים עכשיו יאפשרו לו לשלוט במועמדות ולשמור על אחיזה בסדר היום כראש הממשלה המכהן. אבל בליכוד קיבלו את הרעיון במשב רוח צונן, וגם בקרב מקורביו היו רבים שלא אהבו בכלל את הרעיון, שהזהירו אותו שזה רק יחליש אותו ויגרום לו נזק.

יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ הביא לנתניהו סולם - והציע לדחות את הפריימריז בשנה ובינתיים לכנס את המרכז להבעת תמיכה חד משמעית בו כמועמד היחיד להרכבת הממשלה, אבל הוא ביקש שבוע להחזיר תשובה. כמו החזרת המנדט לנשיא, כך פריימריז הבזק - נתניהו שוקל, אבל לא מקבל החלטה.

בין אם הוא באמת "שקל" את רעיון הפריימריז או רק התכוון להפיל בפח את גדעון סער, שהיה היחיד מבין בכירי הליכוד שהכריז שהוא מוכן להתמודדות, אפשר להתמקד גם במה שנתניהו השיג בכל מקרה, או בקיצור - אמנות הספין. בדיוק כשהתחיל היום השני של השימוע של פרקליטיו בתיק 4000, הוא הפריח לאוויר את הסיפור והשתלט לגמרי על סדר היום. יש לו יכולת מופלאה לעשות את זה, עיין ערך: חוק המצלמות, שנולד שבועיים לפני הבחירות, הסעיר את המערכת במשך ימים, ובסופו של דבר - התפוגג באוויר ולא נשאר ממנו דבר. דוגמה אקטואלית יותר היא היוזמה לשידור חי של השימוע - שהחזיקה בשבוע שעבר כחצי יום בכותרות עד שנדחתה על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט והתפוצצה בקול בלון גדול.

הבעיה עם היוזמות הללו היא שהן עלולות לפעול כבומרנג: תרגיל המצלמות, שנועד לייצר סדר יום ולהרתיע את הבוחרים הערבים מלהגיע לקלפיות, השיג בסופו של דבר את התוצאה ההפוכה - עליה דרמטית בשיעורי ההצבעה במגזר הערבי. ספין הפריימריז המהירים, שנועד להרתיע את המורדים הפוטנציאליים בליכוד, עשוי גם הוא להתהפך על נתניהו. עד עכשיו, כל עימות שלו עם סער רק חיזק את מעמדו של האחרון כיורש המסומן בליכוד ומיצב אותו בעמדת הובלה ביחס ליריביו ביום שאחרי.

האם דין הפריימריז יהא כדין המצלמות? ימים יגידו, כמו גם אם דין מכתב ההתחייבות של שנתניהו דורש עכשיו מהבלוק כדין הצהרת הנאמנות של הליכוד במהלך קמפיין הבחירות. כל התחייבות לשעתה.

גם בכחול לבן כידררו אתמול ספין מכובד לכיוון הליכוד - עם הודעה דרמטית על ויתור של לפיד על הרוטציה הנודעת לשמצה. חודשים של הפצרות מחבריו בצמרת כחול לבן לא שכנעו את לפיד לסגת עד כה במילה מההסכם על חלוקת כהונת ראשות הממשלה, אבל בצוק העתים, למען האחדות, הוא הודיע שהוא מוותר על הרוטציה - כך שגנץ יהיה המועמד היחיד לראשות הממשלה במסגרת ממשלת האחדות. ההצהרה הייתה בומבסטית, אבל צריך לציין שבכל מקרה לא באמת קיימת אפשרות פרקטית למימוש הרוטציה בין לפיד וגנץ במסגרת ממשלת אחדות, ובאמת אין דבר כזה רוטציה משולשת, כך שמדובר בעיקר בצעד הצהרתי. אבל הוא מעקר מתוכן את קו ההתקפה העיקרי של הליכוד בבליים גיים עם כחול לבן - שממתג את לפיד כאשם בטרפוד המגעים לאחדות בגלל שהוא רוצה להיות ראש ממשלה ברוטציה. הנה, לפיד הבהיר שהוא לא צה-רוטציה, והליכוד יצטרך למצוא טוקינג פוינט חדש.

כמו בכל דבר במפלגת הקוקפיט, גם בנוגע למו"מ יש לפחות ארבע עמדות, כששאלת המפתח היא ישיבה עם נתניהו. ככלל, גנץ נחשב למי שהיה מוכן לשקול הסדר לפיו נתניהו יכהן בראשות הממשלה עד הגשת כתב אישום ואילו שאר החברים בצמרת - לפיד, גבי אשכנזי ומשה יעלון - הרבה יותר מיליטנטיים ודורשים שגנץ יהיה ראשון ברוטציה ונתניהו יתפנה לטפל בענייניו המשפטיים. בכחול לבן בעיקר מנסים להרוויח זמן - מחכים שנתניהו ייכשל, שגנץ יקבל את המנדט במקומו, ושמנדלבליט יסיים את השימוע ויתקדם לקראת כתב אישום. משם, הם סבורים, דברים כבר יתחילו להתגלגל. אבל הפעולות האחרונות של נתניהו מול הבלוק ומול הליכוד נועדו לחסום את כל הדרכים של כחול לבן למבוי אחד סתום.

כשמסתכלים על הקיפאון הפוליטי כרגע, נראה השעון אכן מתקתק מעל ראשה של הכנסת ה-22 במהירות, כי כולם מתחפרים בעמדות פתיחה נוקשות שיוצרות כאוס מבלבל. אבל ככל שאיום הבחירות יהפוך ממשי עשויים לחול היפוכים מפתיעים. יש לקוות שבסוף לאחד השחקנים ישתלם להיות מוכתר כמי שהציל את המדינה מבחירות נוספות מיותרות - גם בתמורה לוויתור או בגידה בחלק מההבטחות והעקרונות של הבחירות הקודמות.