פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההרגלים הישנים נשארו: המחקר המטלטל על חיי החרדים שיצאו בשאלה

      מחקר המתפרסם לראשונה בוואלה! NEWS מתאר את הקשיים שעמם מתמודדים יוצאים בשאלה. לפי המחקר, הם סובלים מתחושות של בדידות וניתוק הן מהעולם החרדי והן מהעולם החילוני. "היציאה בשאלה היא למעשה תהליך של הגירה תרבותית חברתית", הסבירה אחת החוקרות

      ההרגלים הישנים נשארו: המחקר המטלטל על חיי החרדים שיצאו בשאלה
      בשיתוף "עתיד חדש"

      מחקר חדש המתפרסם היום (ראשון) לראשונה בוואלה! NEWS שופך אור על אורח חייהם של יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. המחקר בחן שתי סוגיות מרכזיות - מה הם צרכי הבריאות של קבוצת האוכלוסייה הזו ומה הם החסמים העומדים בפניהם מול מערכת הבריאות. בתוצאות המחקר ניתן להבחין כי החינוך אותו ספגו הצעירים מלווה אותם גם בחייהם החדשים, כמו כן מופיעות תחושות קשות של בדידות ונתק, וכן על שבירת הכללים והמוסכמות שליוו אותם כל חייהם.

      את המחקר שהוצג בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שנערך לאחרונה בבנייני האומה, ערכו ד"ר רונית פנחס מזרחי, חוקרת בנושא פערי בריאות בחברה הישראלית ומרצה במכללה האקדמית לישראל ברמת גן ובמכון טל בירושלים וד"ר ברוך וולן, החוקר בין היתר היבטים אתיים וחברתיים של ביו-רפואה. פנחס מזרחי היא בעלת תואר שלישי בבריאות הציבור בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, ופוסט-דוקטורט בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הנגב. וולן הוא חוקר ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדינות בריאות בבית החולים שיבא.

      פנחס מזרחי עוסקת בקשר שבין מידת הדתיות לבריאות. "היה לי מאוד חשוב לחקור את הקבוצה הזו, שהולכת ותופסת מקום בחברה הישראלית", אמרה לוואלה! NEWS. "היציאה בשאלה היא למעשה תהליך של הגירה תרבותית חברתית", הסבירה פנחס מזרחי. "היוצאים בשאלה לא עזבו מדינה אחת ועברו לאחרת, אבל עם זאת הם עברו תהליך של הגירה בין תרבויות וחברות שונות לגמרי", הוסיפה. היא ציינה כי התופעה הזו מופיעה יותר אצל גברים צעירים, "וידוע שמהגרים וצעירים חשופים יותר ללחץ ולהתנהגות מסכנת בריאות", הבהירה.

      חרדים (ShutterStock)
      החינוך אותו ספגו הצעירים מלווה אותם גם בחייהם החדשים (צילום: ShutterStock)

      מחקר העומק שקיימו השניים במימון המכללה האקדמית לישראל ברמת-גן, נעשה באמצעות 12 חוזרים וחוזרות בשאלה. זהו אמנם אינו מדגם מייצג, אך לפי פנחס מזרחי התשובות שהתקבלו במסגרתו היו כמעט זהות ברוב המקרים. "המדגם הוא מדגם נוחות", הסבירה. "אי אפשר לדבר פה במונחים של ייצוגיות, יש לנו בסך הכל 12 מרואיינים, שזו קבוצה קטנה - שמונה בנים וארבע בנות - שבעה הגיעו מבית חסידי אשכנזי וחמישה מבית ליטאי אשכנזי. זהו מחקר איכותני". עם זאת, סיפרה פנחס מזרחי על "תחושה שהדברים חוזרים על עצמם" במהלך הראיונות. "בשלב הראשון ביצענו קבוצת מיקוד בקרב יוצאים בשאלה בסלון של 'יוצאים לשינוי' בירושלים. בהמשך, המחקר מבוסס על ראיונות עומק חצי מובנים. השאלות היו מאוד פתוחות", פירטה.

      במחקרם בחרו השניים להפריד את הממצאים לשלושה אלמנטים מרכזיים. אלמנטים המקושרים לעולם החרדי ממנו הגיעו הנשאלים, אלמנטים המקושרים לתהליך המעבר בין העולמות ואלמנטים המקושרים לתפיסות החיים של יוצא בשאלה. כל אחד מהאלמנטים האלו קושר לצרכי הבריאות של הנשאלים ולחסמים העומדים בפניהם מול מערכת הבריאות.

      מבת ישראל צנועה וחסודה לביקור אצל גינקולוג

      באשר לאלמנטים המקושרים לעולם שממנו הגיעו, נראה שהיוצאים בשאלה בחרו לעזוב את העולם החרדי - אך החינוך שעליו גדלו מלווה אותם בהמשך הדרך. היו אף מי שציינו את החשיבות לערך הבריאות שעל פיו התחנכו. "גדלנו על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כמצווה מהתורה", סיפר יצחק (שם בדוי), אחד המרואיינים במחקר. "בעולם החרדי מי שלא מרגיש טוב לא יחסוך מעצמו וילך לרופא הכי טוב וימצא לכך תקציב".

      מנגד, הועלתה הטענה כי בעולם ממנו הגיעו קיימת מודעות נמוכה יחסית לבריאות ולהתנהגות מקדמת בריאות, דבר שקושר על ידם לאימוץ התנהגויות בעייתיות. "לא מחנכים בעולם החרדי למודעות בריאותית בדרך כלל ויש פחות מודעות לזה גם אצל היוצאים בשאלה. זה נשאר תקוע שם", הסביר אבי.

      היעדר חינוך מיני פורמלי קושר על ידי הנשאלים לחוסר הידע שלהם למודעות להתנהגות מינית בריאה. ההפרדה המלאה בין המינים מגיל צעיר מאוד, החינוך להקפדה קיצונית על כללי צניעות, חוסר הפתיחות וההגבלה על נושאי שיחה - קושר על ידם למחסום בחשיפה ובתקשורת מול הגורם המטפל בהם במערכת הבריאות ובמערכת הצבאית. "הוא מגיע לרופא ולא מבין, לא יודע מה הוא אומר. לא נעים לו להגיד לו שכואב לו באשכים, אז הוא לא יגיד את זה", הדגים רונן. "עד לפני שנה הייתי בת ישראל צנועה וחסודה, ואני מתארת לעצמי שלבוא לגינקולוג גבר ולהתפשט זה יהיה מאוד לא נעים", הוסיפה נעה.

      רונית פנחס מזרחי, חוקרת שביצעה מחקר על חוזרים בשאלה, 28 בספטמבר 2019 (אתר רשמי)
      "תחושה שהדברים חוזרים על עצמם". ד"ר רונית פנחס מזרחי

      וכך, האמונה הדתית שעליה חונכו, המקושרת לראיית הטוב והחיובי, נתפסת על ידם כחסם בפני הכרה שלהם בצורך לפנות לעזרה, בעיקר בתחום בריאות הנפש. "כחרדי אתה תמיד צריך להגיד 'ברוך השם', 'תודה לאל', 'אני מבסוט ושמח במה שיש לי'. אז מה פתאום להגיד לעצמך שלא טוב?", אמר יוסי. אולם מעבר לכך, היו מי שציינו שדיכאון או בעיות נפשיות עלולות להתפרש אפילו ככפירה. "אם יש בורא עולם, ואתה סומך עליו ומאמין בו, אז איך אתה יכול להעז להיות בדיכאון?", הדגים נועם את התפיסה הרווחת.

      מעבר לכך, החשש בעולם ממנו הגיעו מפני פגיעה בשם המשפחה ובשידוכי דור ההמשך, והסטיגמות החברתיות המעודדות תופעות של סודיות והסתרה, קושרו על ידם להימנעות מפניה למערכת הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט. "כל טיפול שיש בו את המילה 'פסיכו' באיזשהו מובן, זה להיות משוגע. היוצא בשאלה בא עם המטען הזה כך שהוא יירתע מללכת לפסיכולוג", הסביר רונן. "קשה לפנות לבקש עזרה רפואית גופנית, ובעיקר נפשית. קשה לנו בכלל לדבר על צרכי בריאות הנפש שלנו", הוסיף איתי. "לא מספיק פגעתי בשידוכים של האחים שלי בכך שיצאתי בשאלה, אז עכשיו אני גם אלך להיות משוגעת?", תהתה עדי. "כשרציתי לעזוב הם כל הזמן אמרו שאני משוגע. ואני יצאתי עכשיו (בשאלה - ב"א). אם הם ידעו שאני הולך לטיפול זו תהיה ההוכחה שלהם שהם צדקו ואני השתגעתי", חרץ אורי.

      יוצא בשאלה - שורד מתמיד

      בתחום המעבר בין העולמות ותנאי החיים של היוצא בשאלה, מצאו החוקרים תחושות קשות של בדידות ונתק מהמשפחה. בנוסף מצאו החוקרים כי היוצאים בשאלה חיים בתנאים הישרדותיים, והם חסרי תחושת שייכות גם לעולם הישן וגם לעולם החדש. חוסר תחושת השייכות קושרה על ידם לקשיים ולהתמודדויות נפשיות. "המקום החרדי הוא מקום מאוד מסודר, מגונן", סיפר נועם. "אם אתה תהיה חולה או בלי כסף יעזרו לך, או שאתה מתפלל חזק יותר לאלוהים. יש לך למי לפנות בשעת צרה. ופתאום, ברגע אחד, אתה מושלך החוצה. אם יש לך בעיה אף אחד בעולם לא יעזור לך", הוסיף. עדי סיפרה על תחושותיה כי "את לא מרגישה טוב, את בודדה, לאף אחד לא אכפת ממך, אף אחד לא יראה ולא ינסה לעזור לך".

      בין היתר, היוצא בשאלה עובר תהליך בו עליו לדאוג לפרנסתו בפעם הראשונה - וזאת ללא הכשרה מקצועית מוקדמת. המצב הזה מוביל את הצעיר, לפחות בשלבים הראשונים, לחיי התמודדות הישרדותיים ולחסמים המונעים ממנו לפנות לעזרה רפואית או נפשית. "אתה עובד בשתיים-שלוש עבודות כדי לשרוד, אז איך יהיה לך זמן להתעסק עם הבעיות שלך?", הבהיר נועם.

      ברוך וולך, חוקר שביצע מחקר על חוזרים בשאלה, 28 בספטמבר 2019 (אתר רשמי)
      ד"ר ברוך וולך

      יתרה מזאת, היו מרואיינים שבחרו להגדיר את היוצא בשאלה כ"שורד מתמיד". ההתנסות עם המחסור החומרי בתחילת התהליך, מובילה להערכתם לתחושת מחסור שאינה פוסקת. הנשאלים קישרו את התחושה לחסם, שיפריע ליוצאים בשאלה כשיבחרו לפנות למערכת הבריאות הפרטית. "היום אני מתפקד, אני עובד, אני מרוויח. ברשותי רכב, בית , הכל. ועדיין זה משהו שמלווה אותי. אני כל היום חוסך, אפילו בלי לדעת, 'למקרה ש...'. זאת אומרת, יש לי חרדה תמידית", שיתף אריאל.

      נקודה חשובה נוספת שהועלתה על ידי חלק מהמרואיינים היא שהנתק מהמשפחה בשלבים הראשונים הוביל למצב של היעדר רישום בקופת חולים. "מטבע הדברים, עד שהוא יצא בשאלה ההורים משלמים, ואז כשהוא מחליט לצאת יש ניתוק מהמשפחה - אז גם האבא ינתק את ההוראות קבע, והילד יחיה בלי ביטוח בריאות", הסביר אריאל.

      בנוסף, המעבר בין העולמות חושף את היוצאים בשאלה להתמודדות מול חברה ומערכת בריאות שמדברת בשפה שונה, עם תרבות שונה וקודי התנהגות שונים שאינם מוכרים להם. "הוא יוצא לעולם שהוא לא באמת מכיר, שהוא לא באמת חלק ממנו", סיפר רונן. "זה כל הזמן מעין פיצול, שהגוף שלך נוכח במשחקי כדורגל, אבל הוא לא באמת שם, הוא לא מרגיש חלק. אז איך הוא ידבר ויפתח דברים במצב כזה?", הוסיף. "גם כשהוא ידבר, הטרמינולוגיה שלו שונה. אז יכול להיות שהוא לא ידע להסביר את עצמו למטפל או למטפלת", הוסיף ישי. "הבן אדם נכנס לתוך חברה זרה, הוא לא מכיר את הקודים שלה. יכול להיות שגם כשהוא יגיע לרופא, הוא לא ידע להתבטא", חיזק מוטי.

      שוברים כללים עד הסוף

      בין האלמנטים המקושרים לתפיסת החיים של היוצאים בשאלה, מצאו וולן ופנחס מזרחי שחרור כדרך חיים, כהגדרתם. כמו גם שבירת מוסכמות מהעולם הישן שממנו יצאו ומהעולם החדש שאליו נכנסו. "יוצא בשאלה נפרד, יחד עם הפרידה מאלוהים, גם מאבא ואמא, מהמשפחה ומכל מה שכל אחד מהם אמר לו לעשות במהלך החיים", הסביר יוסי. אמרו שאסור לאכול דבר לא כשר - הוא יאכל רק לא כשר. אמרו שאסור, אז אם שוברים את הכללים - שוברים עד הסוף", פירט.

      בנוסף לכך, היוצאים בשאלה בוחרים למרוד בחינוך החרדי, המושתת על דחיית סיפוקים וצייתנות לכללים שנקבעו על ידי עקרונות הדת וסמכויות רבניות. הצייתנות הזו שויכה על ידי המרואיינים גם לצייתנות לאנשי מקצוע בעולם הבריאות. "אם אלוהים לא יגיד לי מה לעשות אז שאני אקשיב לרופא?", תהה מוטי.

      היציאה בשאלה הוגדרה על ידי המרואיינים כמרד. הם מאפיינים את עצמם כשוברי מוסכמות של העולם שממנו יצאו ושל העולם שאליו הגיעו. משום כך, נוהגים חוזרים בתשובה לאמץ התנהגויות מסכנות בריאות, וחוסר שיתוף פעולה עם סמכויות בעולם החדש - דבר העלול להוות חסם בתהליך הפניה וההיענות לטיפול. עם זאת, היציאה בשאלה מקושרת על ידם עם תחושת שחרור מכבלי האמונה ומדרך החיים החרדית, מה שגם מאפשר להם להודות במצבם הנפשי. חלק מהמרואיינים ציינו כי תחושת השחרור מעודדת אותם לפנות לעזרה נפשית. "ברוך השם יצאתי בשאלה. אין אלוהים. מותר לכעוס, מותר להגיד שקשה נפשית. המילה דיכאון היא כבר לא כפירה. אני מרגיש חופשי לפנות לעזרה", אמר אורי.

      חרדים (GettyImages)
      "שלמרות שהם בחרו לעזוב את העולם החרדי, העולם הזה לא עזב אותם" (צילום: אימג'בנק GettyImages)

      עזבו את העולם החרדי, אך הוא לא עזב אותם

      החוקרים הגיעו למועמדים שהתראיינו למחקר דרך ארגונים הפועלים לרווחת היוצאים בשאלה כמו יוצאים לשינוי, הילל ומנורה 8, ובהמשך נקטו בגישת חבר מביא חבר. "בחרנו להתמקד דווקא בקבוצה של יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי האשכנזי", הסבירה פנחס מזרחי. "מכיוון שההערכה הסובייקטיבית שלי היתה שהחוויה שהם עוברים היא משמעותית יותר בהשוואה ליוצאים בשאלה מהמגזר הדתי לאומי או מהמגזר החרדי-ספרדי", הוסיפה החוקרת.

      רב המרואיינים, למעט אחת, עברו את תהליך החזרה בשאלה אחרי גיל 18, וכל המרואיינים עברו את התהליך בשש השנים האחרונות. "הקושי המרכזי במחקר הזה היה גיוס מרואיינים", סיפרה פנחס מזרחי. "בהתחלה ניסינו לגייס אנשים לקבוצות מיקוד והתרשמנו שהם חוששים מחשיפה. בהמשך עברנו לשיטה של ראיונות עומק, ונתקלנו בקושי מאוד משמעותי בגיוס מתנדבים. אנשים קבעו ולא הגיעו, דחו, ביטלו. זה היה לא פשוט", פירטה.

      פנחס מזרחי, המגדירה את עצמה כדתיה, הוסיפה שהופתעה לשמוע במסגרת המחקר כי רובם המכריע של הנשאלים שומרים על קשר עם המשפחה ובעיקר עם האחים. "חלק מהם סיפרו שבשלב הראשוני הקשר עם ההורים נותק לגמרי, וחודש באופן זה או אחר בהמשך". עם זאת, הסבירה פנחס מזרחי כי רובם המכריע של הנשאלים ציינו את תחושת הנתק והריחוק שמלווה אותם. "הפתיע אותי לגלות הרבה מאוד מוטיבים מהעולם החרדי המוטבעים בהם. הם השתמשו הרבה מאוד במושגים כמו 'ברוך השם', 'בעזרת השם', 'בלי נדר'. יצאתי בתחושה שלמרות שהם בחרו לעזוב את העולם החרדי, העולם הזה לא עזב אותם", הוסיפה החוקרת.

      חרדים (GettyImages)
      "אם אלוהים לא יגיד לי מה לעשות אז שאני אקשיב לרופא?" (צילום: אימג'בנק GettyImages)

      פנחס מזרחי הדגישה כי לדעתה קבוצת החרדים החוזרת בשאלה היא קבוצה עם יכולות וצרכים, שעל החברה הישראלית להתייחס אליה ואל צרכיה בהתאם. "צריך לשים על סדר היום הציבורי את העובדה שנוצר פה מגדר חדש בעל צרכים ייחודיים", הבהירה פנחס מזרחי. "הוא הולך ותופס מקום בחברה החילונית, ואין לו סימן היכר חיצוני. האתגר הראשון העומד בפני המערכת הוא איתור", הוסיפה.
      לדבריה, "מדובר באתגר לא פשוט העומד לא רק בפני מערכת הבריאות אלא גם בפני המערכת הצבאית הקולטת אותם, ובפני מערכת החינוך הגבוה - שגם היא אמורה לפתוח בפניהם את שעריה".

      מתוצאות המחקר עולה הצורך בהתייחסות מיוחדת לציבור הזה, תוך פיתוח הנגשה תרבותית ראויה. "מתוצאות המחקר עולה שהחברה החרדית משכילה כיום לשמור על קשר עם העוזבים, אבל שעדיין קיים מקום לבדק בית", הוסיפה החוקרת.

      לפנחס מזרחי חשוב להדגיש כי במקצועה היא אפידמיולוגית העוסקת לרוב במחקרים מסוג אחר. "עם זאת, המחקר הזה ותוצאותיו בהחלט מעוררים בי את הרצון לפתח מחקר המשך", סיפרה. "חשבתי לערוך מחקר מקביל בקרב החוזרים בתשובה. ד"ר ברוך וולן ואני מתכננים בשלב זה מחקר דומה שיתמקד בכאלה שעברו את התהליך לפני למעלה מעשרים שנה", הוסיפו פנחס מזרחי.