ממחסני הנשק שנבזזו אל ארגוני הטרור: טילי הכתף מאיימים על הסדר העולמי

בינואר 2014 הציבו פעילי ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) במחוז סיני רף חדש בלחימה נגד הצבא המצרי: סרטון שהועלה לרשת חשף את פעיל הארגון, כשהוא מסתתר מאחורי עץ בסיני ומכוון טיל כתף מסוג "סטרלה" לעבר מסוק של צבא מצרים. הטיל ננעל על המסוק בעודו באוויר, שוגר והשאיר אחריו שובל של עשן לבן. כשברקע מתנוסס דגל דאעש ונשמע שיר הלל לג'יהאד העולמי המשתמש בפסוקי קוראן, ניתן לראות את המסוק ברגע הפגיעה, בוער ומפזר עשן שחור, בטרם הסתחרר והתרסק על הקרקע.

חמישה חיילים מצרים נהרגו בתקרית. הייתה זו עדות מוחצת למידע המודיעיני שזרם עד אז על איכות אמצעי הלחימה שהוברחו על ידי ארגוני הטרור מלוב לסיני, וחלק מהם גם הגיעו דרך המנהרות מתחת לציר פילדלפי לידי חמאס ברצועת עזה.

במהלך מבצע עמוד ענן בשנת 2012 הייתה הערכה כי שוגר טיל נ"מ דומה לעבר מסוק של חיל האוויר הישראלי. ההוכחה לנוכחות הטיל הייתה אותו הסרטון. שמונה חודשים לאחר מכן, במהלך מבצע צוק איתן, ניתנה החותמת כשמספר טילי כתף שוגרו לעבר מסוקי חיל האוויר. הייתה זו תזכורת ליכולת הגבוהה של ארגון חיזבאללה בדרום לבנון עוד מראשית העשור הקודם.

בראשית השנה הנוכחית חשפו פעילי הג'יאהד העולמי בסיני טילי כתף חדשים שעוררו דאגו גם בצבא המצרי ובצה"ל, זאת מאחר שמה שהוברח לסיני - ככל הנראה הגיע גם לידי חמאס בעזה. האתגר עבור צה"ל ועבור שאר הצבאות המערביים הפך להיות מורכב ככל שהתבהרה ההבנה מה היה במחסני הנשק של צבא לוב רגע לפני התפרקות הצבא במדינה, וכיצד הפכו טילים וסוגי תחמושת נוספים למוצרים הכי "חמים" בשוק השחור העולמי לאחר רציחתו של מועמר קדאפי על ידי בני עמו.

הסיפור המלא החל אי שם בשנות החמישים. ברית המועצות והאמריקנים החלו לפתח טילי כתף נגד מטוסי סילון. מאוחר יותר התגאו הסובייטים ב"סטרלה" והאמריקאים ב"סטינגר". הרעיון הטכנולוגי - טיל קל משקל, פשוט להפעלה, זמין וזול - הדביק מדינות נוספות ברחבי העולם שרכשו את הטיל או פיתחו בעצמם. עד מהרה נמנו על מועדון יצרני טילי הכתף עשרות מדינות.

דור טילי הכתף הראשון היה מבוסס אינפרא אדום שמתביית על חום מנוע כשהבולט בהם ה"סטרלה". דור שני לטילי הכתף כלל גרסאות מתקדמות של סטינגר, SA-14 סובייטי ו-FN-6 תוצרת סין שידעו לסנן רעשי רקע כדי לדייק בפגיעה במטוס. דור שלישי לטילי הכתף מבוסס אף הוא על אינפרא אדום, אך מדויק הרבה יותר ובעל שיפורים מתקדמים כמו סריקה ומיקוד באמצעות תמונה. על דור זה נמנים המיסטרל הצרפתי והאיגלה הסובייטי, גרסה מתקדמת של הסטינגר.

הדור הרביעי והחדש ביותר של הטילים הוא טיל כולל חיישנים מתקדמים, מכ"ם ולייזר, והוא נחשב למהיר יותר ובעל טווחים מוגדלים, היודע להתמודד עם הסחות דעת ועם תנאי מזג אוויר מורכבים. עליו נמנים סטינגר בלוק 2 והטיל הרוסי SA-25. בנוסף לכך, בשנים האחרונות התגברו פרסומים על אודות טיל כתף רוסי וקטלני במיוחד בשם "9K333 ורבה", טיל חסין בפני לוחמה אלקטרונית ומאמצי שיבוש אחרים, המסוגל לפגוע בכלי טיס בטווחים של שישה קילומטר.

יחד עם זאת, תור הזהב של כלי הנשק נרשם בשנות ה-90 כשמספר גדול של מטוסי צבאות ארצות הברית, ברית המועצות, צרפת, פקיסטן והודו הופלו על ידי טילי כתף. ארצות הברית התערבה במלחמה העקובה מדם של ברית המועצות באפגניסטן והעבירה משלוחי סטינגר למורדים - שסייעו להפיל יותר ממאתיים מטוסים. טילי הכתף שנותרו מהמערכה הזו נמכרו מאוחר יותר לארגוני טרור אסלאמיסטים במחיר של מאות דולרים לטיל בודד. לפי מומחי נשק, טיל כזה יכול לשרוד כ-20 שנה בתחזוקה סבירה, ולכן הוא החליף ידיים על ידי סוחרי נשק והשתתף בסכסוכים ברחבי העולם. לדברי גורמי מודיעין ותיקים לשעבר, באותן שנים התפשטו ידיעות שונות על כך שמנהיג לוב מועמר קדאפי מחמש ארגוני טרור, ובהם ה-IRA ואש"ף, בטילי כתף שאותם רכש מתעשיות הנשק של ברית המועצות.

גם להתפרקות ברית המועצות, שהגיעה מאוחר יותר, הייתה תרומה משמעותית לשוק השחור של טילי הכתף: אחרי נפילת מסך הברזל, סוחרים סובייטים הזריקו אל השוק העולמי אלפי טילי כתף מסוגים שונים כמו האיגלה המשופר. אבטחת מחסני הנשק הייתה רופפת והמערב היה עסוק במעקב אחרי מתקני גרעין וטילים בליסטיים, ופחות אחרי טילי כתף סובייטים.

בראשית המילניום המשיך השימוש הנרחב בטילי הכתף: בשנת 2002 שיגרו פעילי אל-קאעדה שני טילי כתף לעבר מטוס "ארקיע" בשדה התעופה במומבסה בקניה והחטיאו. מאוחר יותר התברר כי ארגוני הטרור האסאלמיסטים, שהצליחו להניח את ידיהם על ארגזי טילי כתף, ביצעו במשך עשור לאחר מכן עשרות תקיפות נגד מטוסים והרגו יותר מאלף אזרחים.

בשנת 2003 עם נפילת משטרו של סדאם חוסיין בעיראק נפרצו מחסני נשק ונעלמו אלפי טילי כתף מסוגים שונים ולפי הערכות של גורמי ביון הם נמכרו בשוק השחור לארגוני טרור. אולם, הגל הגדול הגיע רק לאחר נפילתו של קדאפי: לפי ארגון Human Rights Watch שעקב אחר הנעשה בלוב עוד לפני נפילת המשטר, מחסני הנשק והתחמושת של צבא לוב שבעבר הוגדר כאחד החזקים בצפון אפריקה - נבזזו. מדובר בצבא שכלל בשיאו 120 אלף אוחזי נשק, אלפי טנקים, מאות מטוסים, צוללות, כלי שיט מתקדמים, כוח ארטילרי מאסיבי, טילים בליסטיים, כלי רכב ממוגנים ותשתיות לייצור טילים בליסטיים מתקדמים, נשק כימי וגרעיני, מטעני חבלה בהיקפי ענק שחלקם הגיע לרצועת עזה ומוקשים.

למרות שאלפי טילים הושמדו בהפצצות כוחות הקואליציה ברחבי לוב, למעלה מ-20 אלף טילי כתף מסוגים שונים נעלמו והגיעו מאוחר יותר לידי אל-קאעדה באזור המגרב, בוקו חראם, מורדים סורים, דאעש במחוז סיני וגם לידי חמאס ברצועת עזה. לפי הערכות גורמים במערכת הביטחון בישראל, יש היום ברחבי העולם עשרות של ארגונים לא-מדינתיים שמחזיקים בידיהם טילי כתף מסוג שונים. רק כששקע האבק אחרי רציחתו של קדאפי התחילו להבין בארגוני הביון המערביים את הסכנה הטמונה בביזה של מחסני צבא לוב.

גם מזכיר ההגנה האמריקני לשעבר לאון פאנטה הזכיר בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" לפוטנציאל הנזק שעשוי לגרום הסחר בטילי הכתף כשהתחילו להתעופף טילים דומים בעיראק ואפגניסטן לעבר מטוסי צבא ארה"ב. ואמנם, המאמץ של סוכני ה-CIA להניח את ידיהם על מאגרי טילי הכתף או לפחות לפענח מי מחזיק בארגזי הטילים היה נדמה כמו ניסיון לרוקן את הים בכפית. גם חיל האוויר הטורקי, שמוגדר כצבא מתקדם ומודרני, ספג הפלת מסוק קרבי בידי טיל כתף ששיגרו מורדים בסוריה.

בנוסף, אינטרסים מדיניים ופוליטיים התערבבו עם בצע כסף, וסוחרי נשק בעלי קשרים וזרועות חובקי עולם פיזרו טילים כדי לפגוע במשטרים, לחזק ארגוניים לא-מדינתיים ולשנות את הסדר הקיים. אחדים מהטילים הגיעו לאמריקה הדרומית ואותרו במקרה בפשיטה על כוח של ארגון הטרור ה-FARC. בסרטון שהתגלה באחד מהמחשבים הניידים של פעילי הארגון התגלה ניסיון שיגור כושל של טיל כתף רוסי לעבר מסוק צבא קולומביה שחג מעל היער בו הסתתרו. הטיל העקר נפל אל הקרקע ולא התפוצץ.

השילוב של טילי הכתף עם מחסום הפחד להשתמש בטיל שכזה נגד תעופה צבאית ואזרחית האיץ תהליכי פיתוח ייצור ורכש של מערכות הגנה יעילות ומתקדמות על ידי מדינות, חברות וארגונים. בישראל יש מספר חברות שעוסקת במענה לטילי כתף מסוגים שונים. אחת החברות המעניינות והמתפתחות היא BIRD Aerosystems - חברה ישראלית מהרצליה המתמחה בין היתר בפיתוח והתקנה של מערכות מוטסות להגנה מפני טילים (AMPS).

רונן פקטור, דיויד דרגוצקי וצחי בן ארי, טייסי קרב ואנשי להק ציוד בחיל האוויר לשעבר, הקימו את החברה בשנת 2001, והתמקדו בתחילה בייעוץ ביטחוני - אך בשנת 2006 החלו לעסוק בפיתוח וייצור, בין היתר של מערכות הגנה, והחלו לקדם מענה יעיל מפני טילי כתף שכלל בהתחלה, סנסור אופטי, מחשב משימה ישראלי ומערכת פיזור מוץ ונורים. איכות הפטנט הישראלי ותנאי השירות פתחו את השוק העולמי עבור החברה, שצברה חוזים גדולים ועשרות לקוחות גדולים מרחבי העולם. בשנת 2018 נמכרו 50% מהחברה לקרן פימי תמורת 40 מיליון דולר.

מערכת ההגנה של החברה להגנה מפני טילי הכתף מכונה AMPS, (Airborne Missile Protection Systems) והיא מספקת לכלי הטיס מעטפת הגנה לכלל איומי הטילי קרקע-אוויר המוכרים, כולל טילי כתף (MANPADS), טילים מונחי לייזר וטילים מונחי מכ"ם. לדבריו של סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה שאול מזור, "המערכת מזהה בצורה אוטומטית טילים המשוגרים לעבר כלי הטיס, ומנטרלת אותם בצורה המתאימה ובמהרה, תוך עדכון אנשי צוות האוויר".

"המערכת מגיעה כפתרון כולל יחד עם התקנתה, בדיקתה, העברת כל האישורים הנחוצים ותמיכה טכנית", אמר. "מערכת ה-AMPS מותאמת בצורה ייחודית לכל לקוח, כאשר היא יכולה לכלול שני פתרונות ייחודיים מתוצרת BIRD, על פי צרכי הלקוח: MACS) Missile Approach Confirmation Sensor), סנסור מתקדם המאמת את ירי הטיל לכיוון כלי הטיס ומאפשר להוריד את מספר התרעות השווא לאפס". מזור הדגיש במהלך השיחה כי מערכת ההגנה צריכה לתת מענה יעיל ואפקטיבי תוך שניות בודדות והמחלה של מערכות בשוק הבינלאומי הן התרעות השווא - ולכן הלקוחות דורשים אמינות ברמה מאוד גבוהה כדי שיהיה ניתן לטוס גם במרחבים עירוניים: "אם אתה טס באזור פתוח אז זה בסדר לשחרר מוץ או נורים אבל אם אתה בשדה תעופה או בסיס זו בעיה בטיחותית לסביבה".

המערכת השנייה היא SPREOS) Self-Protection Radar Electro Optic System), מערכת שיבוש DIRCM המשבשת את נעילת הטיל באמצעות קרן לייזר DIRCM (Directional Infrared Counter Measures), ובאופן ייחודי מגבירה את מעטפת ההגנה כנגד טילים בכך שהיא מוודאת את קיום האיום, עוקבת אחר הטיל ומשבשת אותו. המערכת מחופה בכיפת ספיר. ה-SPREOS מאשר ומאמת את קיום האיום, ולאחר מכן חוסם אותו בעזרת טכנולוגיית לייזר מתקדמת המתבססת על מידע ספציפי שכולל את טווח ומהירות הטיל, ושטח חתך מכ"ם (RCS).

מזור הוסיף כי יכולתו הייחודית של ה-SPREOS לאשר את קיום האיום בטכנולוגיה מתקדמת מאפשרת להוריד את רמת התרעות השווא לאפס, ולהבטיח שרק איומים אמיתיים ייענו. לאחר מכן, ה-SPREOS מבצע מעקב מתמשך אחר האיום להערכת נטרולו. ה-SPREOS הוא אחד מפתרונות ה-DIRCM הקומפקטיים והקלים ביותר שקיימים כיום בשוק הבינלאומי. המערכת נמצאת בשימוש מבצעי על ידי לקוחות רבים באזורי קונפליקט שונים ברחבי העולם, בארצות כגון לוב, עיראק ואפגניסטן.

הפטנט של חברת BIRD Aerosystems סייע לה בשיתופי פעולה עסקיים עם עם ענקיות תעופה וביניהן חברת Airbus וחברת Textron Aviation וכן עם חברות ביטחוניות מובילות כגון רפאל, Leonardo ועוד. עד כה מכרה החברה חליפות הגנה ל-650 כלי טיס שונים ועם ההתפתחות הטכנולוגית והיקף הלקוחות, גדל מספר העובדים לכמאתיים והוקמו משרדים נוספים ברחבי העולם ביניהם בקפריסין, שווייץ, ארה"ב ומקסיקו. מערכות החברה מבצעיות ומותקנות על מאות כלי טיס של כוחות צבא וביטחון הפועלים באזורי הסכסוך המרכזיים בעולם, וכן על כלי טיס רבים של ראשי מדינות ואנשים חשובים (VIP) בארצות רבות ברחבי העולם. בין לקוחות החברה ניתן למצוא את כוחות נאט"ו, האו"ם, ממשלת ארצות הברית וקנדה, וכן ממשלות וכוחות צבא וביטחון נוספים.

"המערכת שלנו מפענחת ומאמתת, בין היתר לפי מהירות וטווח פעולה, איזו משפחת טילים זו, כמה זמן ייקח לו לפגוע בכלי הטיס. זה מבוסס אלגוריתמיקה. MACS מדייק את תכנית ההגנה", אמר מזור, "מדובר במערכת אוטונומית שיודעת להתמודד עם שמונה איומים במקביל. במסגרת הניסויים שוגרו לעבר המערכת של בירד מעל 140 טילים. חשוב לי להדגיש כי לא נפל אף מסוק שקיבל את חליפת ההגנה".

בכיר בחיל האוויר הישראלי לשעבר אמר בריאיון לוואלה! NEWS כי "כל עוד צבאות, ראשי ממשלות ואזרחים צריכים לנחות בעורף האויב או במקומות שאינם שדות תעופה ימשיכו להשתמש במסוקים, ומציאות שכזו הופכת את טילי הכתף מסוגים שונים לרלוונטיים במערכה הצבאית ובעולם התעופה האזרחית שמטיס מדי יום ראשי ממשלות, בכירי ממשל ואח"מים ברחבי העולם. גם במערכה שבין המלחמות שמתמודד צה"ל בזירה הצפונית והדרומית, טילי הכתף הופכים לאתגר. אחד נתיבי ההברחה המדאיגים מלוב מובילים אל רצועת עזה".

כדי לפגוע בכל שרשרת ההברחות פועלים אנשי צבא מצרים בגבול הלובי בשיתוף אזרחי האזור כדי לאתר את המבריחים ולפגוע בהם זמן קצר לפני החצייה לשטח המצרי, אך למרות זאת הכסף הגדול, ככל הנראה מאיראן ותומכי הג'יהאד העולמי בסיני, מפתה את סוחרי הנשק להמשיך ולהבריח למרות הסכנות הגדולות. ארגזי הטילים מגיעים לסיני ומועברים על ידי פעילי דאעש מסיני לסליקים ומחסני הנשק שלהם. חלקם מועבר לידי חמאס בעזה באמצעות המנהרות, ובשנים האחרונות פועל הצבא המצרי לסכל גם את ערוץ ההברחות הפלסטיני באמצעות השמדת מנהרות הברחה מתחת לציר פילדלפי. בשל מצוקת ההברחות, חמאס עבר לייצר רקטות ופצצות מרגמה באופן עצמאי אך מאחר וטילי כתף נגד מטוסים מבוססים טכנולוגיה מתקדמת הם חייבים להפעיל מאמצים ולהבריח.

המציאות הביטחונית והכלכלית מעמידה את חמאס במצב מאוד מורכב: מצד אחד הוא סובל מהתקפות מצריות על נתיבי ההברחה ומנגד הוא מנהל יחסיים דואליים עם פעילי הג'יהאד העולמי שחלקם נמצא בסיני וחלקם ברצועת עזה. מדובר במערכת יחסים מרתקת, אותה מנהל באופן ישיר יחיא סינואר שיודע כי אם יעניש בעוצמה מופרזת את פעילי הג'יהאד העולמי ברצועת עזה - שמוגדרים כסוררים שלא פועלים תחת תנאי ההסדרה עם ישראל - הוא עשוי למצוא את עצמו ללא שותף להברחות אמצעי הלחימה דרך סיני לעזה. למרות זאת הנחת העבודה של צה"ל בשנים האחרונות כי חמאס מחזיק בטילי כתף מתקדמים ברצועת עזה ולשם כך נוקטים טייסי חיל האוויר משנה זהירות והגבלות בטיחות חמורות לא רק בזירה הצפונית אלא גם בדרום, מאחר ובמערכה הבאה חמאס יידרש ככל הנראה להוציא את ההפתעות שלו מהמחסנים לפני שיופצצו - וינסה להפיל מטוסים.