סימונה מורי בת ה-52, שהורשעה ברצח בן זוגה המתעלל שלום רחבי, יצאה היום (רביעי) לחופשי ממאסר בכלא נווה תרצה. זאת בתום ריצוי 22 שנות מאסר מתוך 28 שנגזרו עליה - לאחר שוועדת השחרורים אישרה לה שחרור מוקדם.
עם צאתה מבית הכלא ביקשה מורי להעביר מסר לנשים מוכות בישראל. "זה מאוחר מאוד. זה לא פשוט לכלוא אנשים לכל כך הרבה זמן, ואם כבר לכלוא אז שיקום, שיקום, שיקום. המסר שלי לנשים אחרות: ללכת להתלונן, ולא לעשות את מה שעשיתי", הדגישה.
מורי שהתקבלה בחיבוק על ידי שני ילדיה בת אל ודור שאף הקימו את מטה המאבק לשחרורה, הוסיפה ואמרה כי במידה שנשים לא תתלוננה על אלימות כלפיהן - הן ימשיכו להירצח. "נשים ימשיכו להירצח, אם לא ידברו. יש הרבה דברים לעשות ולהגיד, זה קשה לי עכשיו. אני רוצה ללכת לבית העלמין להוריי, ולהגיד להם שהם יכולים לרקוד עכשיו בשמיים כי חזרתי הביתה".
אל תפספס
ההחלטה על השחרור המוקדם התקבלה לאחר הודעת הפרקליטות כי היא מסכימה לו, "לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושקילת מכלול השיקולים כמתחייב משחרור מוקדם של אסירת עולם"; הודות לעמדת הוועדה הבין-משרדית למניעת אלימות במשפחה של שב"ס ומשרד הרווחה - אשר המליצה על השחרור - ולחוות הדעת הטיפוליות "אשר מלמדות על הליך טיפולי משמעותי (קבוצתי ופרטני) שעברה האסירה בין כותלי הכלא ושהוביל להפחתת מסוכנותה". מהפרקליטות ציינו כי השחרור מהווה "מתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה במשך שנים רבות ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק".
לאחר הודעת הפרקליטות הורגשה שמחה אדירה מחוץ לבית משפט השלום ברמלה - שם הפגינו כמה עשרות פעילים ופעילות למען מורי, ואחזו בשלטים: "תשוחרר סימונה מורי", ו"סימונה, בחג הזה תהיי בבית". המפגינים התחילו לצעוק קריאות שמחה ולהתחבק עם ילדיה של סימונה. רבים מהם בכו. פרקליטה של מורי, עו"ד אריה שרעבי, בירך על עמדת הפרקליטות. "היום באה המדינה ובהגינות אמרה שלסימונה מגיע שחרור", אמר. "סימונה והילדים, וגם אני, בכינו דמעות של שמחה ואושר. בעזרת השם בראש השנה היא תהיה בבית".
הרצח אירע בנובמבר 1996. מורי תכננה את המעשה יחד עם ג'ון ולנסיה - אזרח קולומביה שאיתו ניהלה קשר רומנטי. "בשעה קרובה לחצות", כתבו השופטים, "ירדו סימונה ושלום למחסן הנמצא בקומת הקרקע של הבניין, ואותה עת ניצב לא הרחק משם ג'ון וצפה בהם. לאחר זאת נכנס ג'ון למחסן, ובנוכחותה של סימונה הוא דקר את שלום 14 פעמים".
במהלך המשפט נחשפה האלימות הקשה והבלתי פוסקת שנקט בן הזוג כלפי מורי. גם כשאזרה אומץ להתלונן למשטרה ולרשויות הרווחה - הם לא סייעו לה. בבית המשפט, השופטים ראו את ההתעללות דווקא כראיה לחובתה, שכן הדבר סיפק בעיניהם את המניע לרצח. לאחרונה הקימו פעילות חברתיות, יחד עם שני ילדיה של מורי - בת אל ודור - את פרויקט "משחררות את סימונה", שקרא לוועדת השחרורים לקצר את מאסרה - כפי שאכן קרה.
"נשים לא צריכות לפחד לעזוב בעל אלים", אמרה היום בתה של סימונה, בת אל, "אנחנו ממש מתרגשים. בכינו, היא גם בכתה. אמא שמרה עלינו. היא השתדלה שלא נראה את האלימות של אבא. אין אישה בעולם שצריכה לחוות דבר כזה. סימונה הצילה אותנו. כל יום שנשארה בחיים חשבתי שזה נס. אני שמחה שהיא זאת שנשארה בחיים. כשאבא שלי מת לא בכיתי, הייתי עצובה כי אמי לא איתי והייתי צריכה אותה. היא נכנסה לכלא בגיל שלי ויוצאת סבתא. הנכדים יחכו לה בחלון. קיבלנו תמיכה מטורפת מהמדינה. זה מאוד מחמם את הלב".
(עדכון ראשון: 14:40)