פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לאחר שהוחלט כי יגורש: פעיל החרם על ישראל ערער על החלטת ביהמ"ש

      בחודש אפריל פסק המחוזי בעד ביטול אשרת השהייה של עומאר שאקר, נציג Human Rights Watch בישראל, וטען כי אין להתערב בהחלטת שר הפנים. הפעיל ערער ואמר כי פעולותיו הן במסגרת חופש הביטוי: "מאתגרים את החוק כדי למנוע ביקורת על ישראל"

      לאחר שהוחלט כי יגורש: פעיל החרם על ישראל ערער על החלטת ביהמ"ש
      צילום: רוני כנפו, עריכה: עמית שמחה

      בית המשפט העליון דן היום (שלישי) בערעור נגד גירושו של נציג Human Rights Watch בישראל, עומאר שאקר, בטענה כי הוא תומך בחרם על המדינה. הדיון נערך בפני השופטים ניל הנדל, נעם סולברג ויעל וילנר. עם סיום הדיון, הודיע בית המשפט העליון כי החלטתו תפורסם בהמשך, אך בינתיים יש צו המונע את גירושו של שאקר.

      לאחר הדיון טען שאקר כי בית המשפט המחוזי עשה שימוש במלחמה נגד החרמות בכדי למנוע ביקורת לגיטימית על ישראל. "מאתגרים לא רק את החלטת הממשלה לגרש אותי מהארץ בשל פעולותיי בתחום זכויות האדם, אלא גם, באופן בסיסי, את החוק שעושה שימוש במלחמה נגד החרמות, כדי למנוע ביקורת על פעולותיה של ישראל בתחום זכויות האדם".

      "התיק הזה גדול ממני או מארגון השמירה על זכויות האדם או על המקום שניתן לנושא זכויות האדם בישראל. הוא מדבר באופן בסיסי על המקום שניתן כיום לביקורת, ככלל בישראל. ובאופן בסיסי, מדבר על איזו מדינה ישראל רוצה להיות?", המשיך שאקר. "אנחנו מקווים שבית המשפט העליון יבטל את החלטת המחוזי ויבטל את החלטת הגירוש של הממשלה ויאפשר לי להישאר בארץ ולהמשיך לעשות את עבודתי", אמר.

      עומר שאקיר בבית המשפט העליון 24 בספטמבר 2019 (רוני כנפו)
      עומאר שאקר בבית המשפט העליון, היום (צילום: רוני כנפו)

      הערעור הוגש לאחר שבחודש אפריל דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עתירתו ואישר את ביטול האשרה שלו. השופטת תמר בזק רפפורט קבעה כי החלטתו של שר הפנים אריה דרעי סבירה ואינה מצדיקה התערבות. החלטתו של דרעי התבססה על התיקון לחוק הכניסה לישראל שקובע כי לא תותר כניסה לאדם שאינו אזרח וקורא לחרם על ישראל, זאת בהתאם לחוק החרם. בחודש נובמבר צפוי דיון בבג"ץ בעתירה שהוגשה נגד התיקון לחוק הכניסה לישראל.

      "קריאה פומבית להטיל חרם על אדם רק בשל זיקתו למדינת ישראל פוגעת בגרעין הקשה של כבוד האדם בשל השימוש בו כאמצעי להשגת מטרה פוליטית. הקוראים חרם על מדינת ישראל מכוונים חציהם נגדה, אולם האינדיבידואלים החיים בתוכה הם שמשלמים את מחיר החרם והם משמשים כאמצעי להשגת מטרתם של הקוראים לחרם", כתבה השופטת בזק רפפורט. "בעניינו הוכח כי העותר ממשיך לקרוא באופן פומבי לחרם נגד מדינת ישראל או חלקים מתוכה, ובאותה נשימה מבקש הוא כי תפתח את שעריה בפניו".

      עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את שאקר ואת הארגון, טען כי לא מדובר בקריאה לחרם והשווה למשל בין הודעת האוניברסיטה העברית כי תפסיק להשקיע בחברות הפוגעות בסביבה, ולדבריו הדין זהה כאשר מדובר באחריות תאגידית בנוגע לזכויות אדם. "כשהארגון מגיע למסקנה שפעילות עסקית מסוימת תורמת להפרה של זכויות אדם, הוא מנסה לשכנע את העסק להימנע מפעילות זו. הוא לא קורא לחרם על החברה הזו אם היא בכל זאת משתתפת בפעילות העסקית", אמר ספרד. "אני מבין שלא נעים לשמוע שהארגון סבור שפעילות התנחלותית ביו"ש פוגעת בזכויות אדם. מדובר בחופש ביטוי", הוסיף.

      בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
      פרקליטו של שאקר טוען כי לא מדובר בקריאה לחרם. בית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

      "אין פה קריאה גורפת לחרם על כל האזור", חזר עו"ד ספרד בהתייחסו כעת לשאקר. "יש פה שלושה דו"חות שצוייצו והתראיינו לגביהם ועסקו בענפים מסוימים, וגם לא עסקו בכלל בשליטה הישראלית בגדה המערבית. מדובר בהשתקת ביקורת".

      אך השופט סולברג הדגיש כי שאקר אינו אזרח ואין לו זכות חוקתית לשהות פה. השופטת וילנר הדגישה כי ישנו חוק שבין הקריטריונים שלו גם חרם בשל זיקה לאזור שבשליטת מדינת ישראל.

      נציג המדינה עו"ד רן רוזנברג הדגיש כי הנושא בערעור הוא שאקר עצמו ולא הארגון כולו. "הארגון פעל באופן מסודר הרבה שנים לפני שהמערער הגיע לעבוד כמומחה במרץ 2017", אמר. "התיק הזה עוסק בסיטואציה שלא קשורה לארגון. הארגון לא הגיע לפני כבודכם עם קריאות לחרם. ביקורת על מדינת ישראל - כן, לנטר מה שלשיטתו הפרת זכויות אדם, להדהד בכל פורום אפשרי, גם בכאלה שלא נוח לשמוע - כן. אבל זה לא התיק. העיקר הוא פעילות המערער".

      (עדכון ראשון: 10:47)