בית המשפט העליון קיבל אמש (חמישי) את ערעורה של הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם, ואישר לה להיכנס לישראל וללמוד בה. בכך הפכו שלושת שופטי העליון - ניל הנדל, ענת ברון ועוזי פוגלמן - את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ואת החלטת משרד הפנים, שביקש לא לאשר לאל-קאסם להיכנס לארץ, בשל פעילותה בעבר למען חרם על ישראל. השופטת ברון אף ציינה כי התרשמה שההחלטה לחסום את כניסתה של הסטודנטית לא נבעה ממעשיה, אלא בשל דעותיה הפוליטיות.
השופט הנדל, שעמד בראש ההרכב, קבע כי "מניעת כניסתה של המבקשת איננה מקדמת את תכלית החוק, ואף נטען, למשל, על ידי האוניברסיטה העברית כי היא פוגעת באקדמיה הישראלית. המאבק בחרם רצוי וחיוני, וכך גם הפעולות שנוקטת מדינת ישראל בעניין. ברם, הפעולה הקונקרטית העומדת לפנינו חורגת באופן ברור ממתחם הסבירות, ולא ניתן לקבלה".
לקריאת פסק הדין המלא
כתבות נוספות שפורסמו בוואלה! NEWS:
בעקבות המתיחות הביטחונית: שונו נתיבי טיסה בנתב"ג
על רקע הסערה: דן מרגלית השעה את עצמו מפעילות עיתונאית
לארה אל-קאסם הגיבה לשחרורה: "הוקל לי לאור החלטת בית המשפט ואני אסירת תודה על עבודתם של עורכי הדין המדהימים והנחושים שלי, יותם בן הילל ולאורה בכור, ועל התמיכה לה זכיתי ממשפחתי וחבריי. אשמח לומר עוד אחרי שתהיה לי הזדמנות לנוח ולעבד את מה שעברתי".
אל-קאסם בת ה-22 עמדה בעבר בראש ארגון בשם SJP ("סטודנטים למען צדק בפלסטין"), שפעל באוניברסיטת פלורידה בה למדה בתואר הראשון. הארגון מנה בשיאו כשמונה חברים, ורוב הזמן פחות מכך. עם זאת, בדיונים התברר כי המדינה לא ידעה להצביע על הפעילות שלה למען תנועת ה-BDS מזה שנה וחצי לפחות.
יתרה מכך, היא הצהירה בפני בית המשפט כי אינה תומכת כעת בתנועת החרם, והתחייבה כי בתקופת שהותה בישראל לא תקרא לחרם על ישראל או להשתתפות בפעילות BDS.
הדיון בבג"ץ אתמול התמקד בשאלה האם ההחלטה לאסור על כניסתה של אל-קאסם היא סבירה - לאור הנתונים הללו ולאור התבחינים שקבע משרד הפנים בעצמו לפיהם תיאסר כניסתם של פעילים מרכזיים ובכירים שפעילותם למען החרם היא "ממשית, עקבית ורציפה". אתמול השיב בית המשפט על שאלה זו בשלילה.
"המבקשת כיום בת 22", כתב הנדל. "פעילותה בארגון SJP הופסקה, לכל המאוחר, לפני כשנה ומחצה... על רקע מעשיה ונתוניה האישיים נראה כי יש משמעות לנתק שנמשך כשנה וחצי. כך במיוחד כאשר תקופה זו מאופיינת לא רק בהעדר פעילות נגד ישראל, אלא בצעדים המלמדים על רצון כן להכיר את החברה הישראלית, תרבותה וההיסטוריה שלה. נוכח מכלול נתונים זה, לא ניתן להשלים עם הטענה כי מניעת כניסתה של המבקשת משרתת את תכליות חוק הכניסה".
"הפעילות הזניחה בה הייתה מעורבת המבקשת, כסטודנטית צעירה בראשית דרכה, אינה יכולה לשלול את התמורה שחלה בה, לגרסתה - ואת רצונה להמיר את דרך החרם בדרך של דיאלוג וחשיפה ישירה לאקדמיה ולחברה הישראלית". לבסוף קבע הנדל כי ההחלטה לאסור על כניסתה של אל-קאסם אינה סבירה - ויש להפוך אותה.
השופטת ברון כתבה בפתח פסק דינה כי "תופעת החרם היא תופעה חמורה. היא מייצרת דעת קהל עולמית המבוססת על תמונה מסולפת ודמונית של מדינת ישראל, וטומנת בחובה סכנת פגיעה בכלכלה ובחברה הישראלית. מטבע הדברים, אין להסכין עם תופעה זו". עם זאת, גם היא קיבלה את הטענה כי פעילותה של אל-קאסם למען החרם פסקה לפני כשנה וחצי, וכי אין עדויות לפעילות עדכנית שלה.
"מאחר שמעשיה של המבקשת אינם מקימים עילה מספקת לאסור על כניסתה לישראל", כתבה, "הרושם הבלתי נמנע הוא ששלילת האשרה שניתנה לה היא בשל הדעות הפוליטיות שבהן היא מחזיקה. אם זה אמנם המצב, הרי שמדובר בצעד קיצוני ומסוכן, העלול להוביל להתפוררותם של עמודי התווך שעליהם בנויה הדמוקרטיה בישראל. לא זו תכליתו של החוק, אלא כאמור נקיטת אמצעיים מידתיים להגנה על ישראל מפני תופעה של החרמה".
"ביטול האשרה אינו משרת את תכלית המאבק בחרם"
השופט פוגלמן הצטרף גם הוא לשני חבריו, והוסיף כי לטעמו שר הפנים "לא נתן משקל ראוי לשיקולים השונים שביניהם היה עליו לאזן. בראש ובראשונה, ביטול האשרה ורישיון הישיבה אינם משרתים את תכלית המאבק בחרם, שעמדה בבסיס הפעלת הסמכות במקרה דנן".
"נראה אפוא כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות לימודיה של המערערת באוניברסיטה העברית ישמשו נדבך נוסף במאבקה של האקדמיה הישראלית בתופעת החרם. משכך, ההחלטה בנושא העתירה אינה מצויה במתחם הסבירות, ויש להורות על ביטולה", טען.
עורכי דינה של אל-קאסם, יותם בן הילל ולאורה בכור, מסרו בתגובה כי "החלטת בית המשפט העליון היא ניצחון לחופש הביטוי, לחופש האקדמי ולשלטון החוק. לישראל יש זכות לשלוט על גבולותיה, אבל זכות זו לא נותנת למשרד הפנים כוח בליתי מוגבל לדחות את כל מי שלא נראה לו. בנקיטת עמדה עקרונית ואמיצה כנגד כוחו ההולך וגדל של משרד הפנים, לארה הבטיחה שלא תימנע כניסתו לישראל של אף אחד על בסיס חיפוש מרושל בגוגל וקלסרים מארגוני סתרים".
"טענו שהחלטת בית המשפט היא יישום לא נכון של החוק, ובית המשפט הסכים איתנו. המקרה של לארה מוכיח שלמשטור מחשבות אין מקום בדמוקרטיה", הוסיפו עורכי הדין.
האוניברסיטה העברית, שהתייצבה לצדה של אל-קאסם בהליך המשפטי, מסרה כי "האוניברסיטה העברית שמחה שלארה אל-קאסם תצטרף לאלפי הסטודנטים ותחל את לימודיה בתכנית לתואר שני בינלאומי בזכויות אדם וצדק מעברי בפקולטה למשפטים". בדיון אתמול טענה נציגת האוניברסיטה כי "האקדמיה ניזונה על קרקע של החלפת רעיונות ומחשבות באופן חופשי. דווקא החרם ניזון מבורות, מהצגה לא נכונה, משקרים ומעיוות של המציאות פה בארץ".
מנגד, תנועת "אם תרצו" הצטרפה להליך דווקא לצד משרד הפנים, ותמכה באיסור על כניסתה של הסטודנטית לישראל. בתנועה הביעו אכזבה מהחלטת בית המשפט ומסרו: "שוב ראינו דוגמה אחת מני יותר מדי, בה בית המשפט העליון נותן החלטות שגוברות על החלטות הרשות המבצעת שנבחרה כדין בבחירות דמוקרטיות. שר הפנים קיבל החלטה שלא להתיר את כניסתה של לארה אל-קאסם לארץ וכך היה צריך להיות"/
עוד מסרו כי "ההיתר של אל קאסם לשהות בארץ הוא היתר על תנאי - על תנאי שאכן לא תקח חלק בפעילות BDS והוא שברירי ביותר. תנועת 'אם תרצו' תעקוב מקרוב אחרי לארה אל-קאסם, ותוודא שהיא אכן מקיימת את תנאי ההיתר הזה".
השר ארדן: "בית המשפט העניק נצחון גדול ל-BDS"
השר לבטחון הפנים גלעד ארדן הגיב על החלטת בג"ץ שלא לגרש את הסטודנטית ואמר, "בית המשפט העניק לצערי נצחון גדול ל-BDS ורוקן מתוכן את החוק למניעת כניסת פעילי חרם לישראל". ארדן הוסיף, "צר לי צער עמוק על ההחלטה של בית המשפט שמעידה על חוסר הבנה של שיטת הפעולה של ארגוני ה-BDS, ופגעה ביכולת של מדינת ישראל להילחם בפעילי החרם שפוגעים בכולנו. הפסיקה לא תרפה את ידינו ואנו נבחן את השינויים הנדרשים בחוק ובתבחינים בכדי לסגור את הפתח שפתח בית המשפט העליון. העיקרון שחייב להישמר הוא שמי שפעל כדי לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה לא צריך להיכנס בשערי המדינה".
שר התיירות יריב לוין הגיב להחלטה :"שופטי העליון בהחלטתם המבישה לאשר את כניסתה של פעילת החרם לישראל, ממשיכים לפעול נגד הדמוקרטיה ונגד חקיקה ברורה של הכנסת, כאשר הם יוצרים מסלול ירוק לפעילי חרם להיכנס לארץ ולהמשיך לפגוע במדינה". הוא הוסיף כי "על האוניברסיטה העברית וראשיה להתנער מתמיכתם באל קאסם, ולבטל את רישומה".
בניגוד לארדן ולוין, יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, בירכה על ההחלטה וכינתה אותה "ניצחון חשוב במאבק על ישראל כדמוקרטיה ליברלית חופשיה ממשטרת מחשבות". זנדברג אמרה עוד כי "השפיות ניצחה היום את מי שניסו לרוץ עם הראש לתוך הקיר בלי להסתכל לצדדים. זוהי החלטה חשובה שמחזקת את ישראל ואת האקדמיה הישראלית ומוכיחה לעולם כולו שישראל לא מתנהלת על פי הטרלול ההיסטרי של ארדן".
(עדכון ראשון: 19:29)