פקיסטן ביקשה היום (שלישי) מהאו"ם לפתוח בחקירת המצב בחלק ההודי של חלק קשמיר, שלדבריה נמצא בסכנה של "רצח עם". "תושבי ג'אמו וקשמיר הכבושים מתקרבים לגרוע מכל", אמר שר החוץ של פקיסטן מהמוד קוריישי למועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. הוא הוסיף כי "אני מתחלחל מלהזכיר את המילה רצח עם כן, אבל אני מוכרח".
הודו כפתה עוצר צבאי על המחוז, שרוב תושביו מוסלמים, החל מ-5 באוגוסט כדי למנוע מהומות בעקבות ההחלטה של הממשלה ההינדית הלאומנית בניו דלהי לבטל את המעמד האוטונומי שלו. פרט לכמה אזורים בודדים, רשתות הטלפון הסלולרי והאינטרנט עדיין מושבתות במחוז שעליו ניהלו שתי השכנות הגרעיניות שתי מלחמות מאז עצמאותן מבריטניה ב-1947, ועימותים בלתי-פוסקים.
"בששת השבועות האחרונים, הפכה הודו את ג'אמו וקשמיר הכבושה לבית הכלא הגדול ביותר על פני כדור הארץ", הטיח שר החוץ של פקיסטן. העיירות האומללות הנתונות לטראומות, ההרים, המישורים והעמקים בג'אמו ובקשמיר הכבושים מהדהדים היום, עם תזכורת עגומה לרואנדה, סרברניצה, הרוהינגיה והפוגרום בגוג'ראט", אמר. השר האשים את הודו בכך שהיא עצרה יותר מ-6,000 איש ללא הליך משפטי, ורבים מהם, לדבריו, "נשלחו לבתי כלא בכל רחבי הודו".
עוד בוואלה!
דבריו נאמרו אחרי שהרשויות בהודו הידקו את העוצר הביטחוני בקשמיר ביום ראשון, אחרי שפיזרו טקסים דתיים של שיעים שהפרו על איסור. בהודו אמרו כי הסרת מגבלות התקשורת במחוז תלויה בהפסקת שליחת "טרוריסטים" על ידי פקיסטן והתססת מהומות.
בחלק ההודי של קשמיר מתחוללת התקוממות מזוינת בעשרות השנים האחרונות, ועשרות אלפי בני אדם, רובם אזרחים, נהרגו. ניו דלהי מאשימה את אסלאמאבאד בתמיכה בארגוני הטרור, אך היא מכחישה זאת. פקיסטן צפויה להעלות הצעה בפני המועצה עד לסוף הכינוס ה-42 שלה, ב-27 בספטמבר.
היא רוצה להקים ועדת חקירה בינלאומית למצב בקשמיר, שהיא אחת החקירות המקיפות ביותר של האו"ם, השמורה בדרך כלל למשברים גדולים, בדומה למלחמה בסוריה. מי שהמליץ על כך היה הנציב הקודם, זיד ראאד אל-חוסיין, והנציבה הנוכחית מישל בצ'לט.
בצ'לט הביעה בעצמה דאגה מהמצב בקשמיר. היא קראה להודו להקל על המגבלות שהטילה ולשמור על זכויותיהם של העצורים. "זה חשוב שתושבי קשמיר יהיו חלק מכל תהליך קבלת החלטות המשפיע על עתידם", הוסיפה.