במקום השני מהסוף: ההשקעה בחינוך בישראל - מהנמוכות ב-OECD

ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל היא בין הנמוכות ביותר ב-OECD בכל שלבי החינוך מערכת - כך עולה מדוח השוואתי שפרסם ארגון המדינות המפותחות. ההשקעה ביחס למדינות ה-OECD לכל ילד בגן נמוכה מהעולם בשיעור של 35% כשישראל ממוקמת במקום ה-29 מתוך 31 מדינות. בבתי הספר ההשקעה נמוכה בשיעור של 11% וממוקמת במקום ה-23 מתוך 34 מדינות. כדי ליישר קו עם מדינות ה-OECD יש צורך בתוספת תקצוב לחינוך של עוד כ-13 מיליארד שקלים.

משנת 2010, סך ההוצאות הפרטיות והציבוריות על חינוך בשקלים גדלו באופן ניכר. ההוצאה הציבורית גדלה פי 4.8 יותר מההוצאה הפרטית. אך שיעור ההוצאה הפרטית גדל יחסית יותר: ההוצאה הפרטית גדלה ב-135% וההוצאה הציבורית גדלה בכ-53%.

במשרד החינוך מסבירים כי הסיבה להוצאה הנמוכה לכל תלמיד בישראל היא גידול במספר התלמידים. במהלך שבע השנים האחרונות האוכלוסייה בישראל גדלה בשיעור של כ-12% בעוד שבעולם היא גדלה בכ-4%. הגדלת ההוצאה לחינוך התחלקה בין מספר גדול של תלמידים הנובע הן משיעור הריבוי הטבעי הגבוה והן מההגירה החיובית לישראל. למרות הגידול בהוצאה הכללית, שיעור השינוי בהוצאה לתלמיד אינו גבוה ביחס למדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ואף שלילי.

בחינוך הקדם יסודי שכר בפועל של המורים בישראל גבוה ב-4% מזה של ה-OECD ובחטיבת הביניים הוא זהה לזה של ממוצע הארגון. בחינוך היסודי הוא נמוך בכ-4% ובחטיבה העליונה בכ-8%. בכל שלבי החינוך, השכר בפועל של מורים בני 25-34 נמוך מזה של מורים בני 55-64, אבל הפערים גדולים יותר בישראל. בכל שלבי החינוך ב-2017 השכר בפועל של המורים בני 25-34 בישראל נמוך מזה של עמיתיהם ב-OECD. לעומת זאת, השכר בפועל של המורים בני 55-64 גבוה יותר בישראל.

למרות רפורמת הסרדינים שהוביל שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, מהדוח עולה כי צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ-25% בחינוך היסודי, 26.5 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע ה-OECD. יחד עם זאת בחטיבות הביניים מספר התלמידים בכיתה ירד ב-9.4% משנת 2005 ל-28.1 תלמידים בשנת 2017. ממוצע ה-OECD עומד על 22.9 תלמידים בכיתה, פער של כ- 23%.

בחינוך היסודי יחס תלמידים/מורים זהה לממוצע ב-OECD. בעקבות יישום הרפורמות, מספר שעות ההוראה של המורים גדל מדי שנה וצפיפות התלמידים בכיתה קטן לצד הגידול הטבעי כך שמספר התלמידים למורה נותר כפי שהיה. בחטיבת הביניים, יחס התלמידים למשרת מורה בישראל קטן בכ- 16% מאשר יחס זה ב-OECD ובחטיבה העליונה הוא נמוך בכ-28%.

ב-2018 ישראל היא מדינה עתירת השכלה. אחוז בעלי ההשכלה גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD 50.9% לעומת 37%. במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 12.6% בישראל לעומת 20.9% בממוצע ב-OECD למרות הקושי להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה שמלכתחילה נחשבת משכילה מאוד, עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה שלישונית וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה.

שר החינוך, רפי פרץ אמר כי "נתוני ה OECD האחרונים מצביעים על מגמת השיפור בהשקעות בחינוך ובשכר המורים. הדבר מבורך וראוי, ואני מברך עליהם, אך בד בבד הנתונים עדיין מטרידים. ההשקעה ברמת תלמיד בודד בישראל עדיין נמוכה ביחס לתלמידי העולם. זהו פער שצריך לתת לו מענה. התלמידים שלנו חכמים ומוכשרים, ומחובתנו להעניק להם את כל הכלים והמשאבים הנדרשים כדי לאפשר להם להתמודד בעתיד בשוק תעסוקה, שאליו יכנסו הבוגרים של מדינות המזרח הרחוק ומדינות אירופה המפותחות".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "אוכלוסיית מדינת היא הצעירה והמשכילה מבין מדינות ארגון ה-OECD. כך עולה מהדוח החדש של הארגון. מה זה אומר מבחינתנו, מעצבי המדיניות במשרד? ראשית - שיש במה להתגאות. תלמידי ישראל מקבלים יותר שנות חינוך, ההוצאה הלאומית על חינוך במגמת עלייה, ומסגרות החינוך איכותיות יותר. לצד זה, אנו רואים שתקצוב החינוך, פר ילד, עדיין אינו תואם את התקצוב במדינות ה-OECD".