פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסיוע ממשרד החינוך קוצץ - ושיראל שחולה בסוכרת נשארה בבית

      שיראל בת העשר לוותה במסירות על ידי סייעת בשל מחלתה, אך בחופש הגדול התבשרה כי היא תוחלף בעובדת אחרת ושעות הסיוע שלה יקוצצו. עם פתיחת שנת הלימודים, הוריה לא שלחו אותה לבית הספר: "לא יכולים לסכן את החיים שלה". משרד החינוך: "עניינה של התלמידה מצוי בדיון"

      הסיוע ממשרד החינוך קוצץ - ושיראל שחולה בסוכרת נשארה בבית
      צילום: רוני כנפו, יותם רונן ואבי כהן, עריכה: עמית שמחה

      יותר משני מיליון תלמידים החלו ביום ראשון את שנת הלימודים, אך שיראל אזולאי החולה בסוכרת לא זכתה להיות אחת מהם. שיראל, בת עשר, נשארה בבית מאחר שבמשרד החינוך החליטו לבטל את הסייעת שליוותה אותה ולקצץ בשעות הסיוע.

      שיראל חלתה בסוכרת לפני שלוש שנים והיא לומדת בבית הספר אלמוג שבאילת. בכיתה ב' משרד החינוך הצמיד לה סייעת לכל שעות היום, כדי שתסייע לה להתמודד עם המחלה בשעות הלימודים כשהיא לבדה. על פי ההורים, אותה סייעת לא הוסמכה על ידי גורמי מקצוע רפואיים, אלא לוותה על ידי ההורים וכך במשך כמה שנים ליוותה הסייעת את בתם במסירות.

      בקיץ האחרון הודיעו למשפחה כי שעות הסיוע יקוצצו בחצי והסייעת תוחלף. לטענת האב, אף אחד לא הסביר לו מדוע ולמה התקבלה ההחלטה, ושיראל נאלצה שלא להתחיל את שנת הלימודים. "אני לא יכול לשלוח אותה ללימודים ולסכן את החיים שלה, כשאין אף גורם מקצועי שמלווה אותה ומוסמך רפואית לכך", הסביר אביה, אלי אזולאי.

      שיראל אזולאי בת ה10- במשרד החינוך ביטלו את הסייעת לילדה חולת סכרת והיא לא התחילה את שנת הלימודים (ללא שם)
      עזב את העבודה בשביל להישאר עם בתו בבית. אלי עם בתו שיראל

      האב, סוכרתי בעצמו, הוסיף כי "מכיתה ב' הייתה לה סייעת למשך כל היום שעשתה עבודת קודש. כשהיא חוזרת הביתה האחים הגדולים שלה שומרים עליה. לא ברור באיזו ועדה החליטו השנה לתת לה רק שלוש שעות ולבטל את הסייעת שהייתה לה".

      האב הגיש ערעור לוועדה במשרד החינוך וממתין כעת לתשובתם. "בגלל שהיא ילדה מאוד עדינה, הסייעת שהייתה לה לאורך השנים הייתה מחוברת אליה, היה לה יותר ביטחון להיות בבית הספר, היא גם למדה יותר טוב, התפתחה יותר טוב. עכשיו כשהיא יודעת שאין מי שילווה אותה רפואית ויזריק לה, היא מפוחדת ונסגרת".

      רק לפני שבועיים הגיעה בתו למיון עקב חמצת בדם. "היא הייתה לבד בבית. אני ואשתי היינו בעבודה, והיא הזריקה לא נכון לעצמי את האינסולין", סיפר. "אחרי שלושה ימים ראינו שהיא לא נראת טוב וישר לקחנו אותה למיון ביוספטל. הם היו בקשר עם הפרופ' לסוכרת בשניידר שכל הזמן הדריכה אותם מרחוק מה לעשות עד שאיזנו אותה. במשך יומיים-שלושה היא הייתה עם אינפוזיה ביד. עכשיו היא פחות או יותר מאוזנת. אני עכשיו איתה בבית, עזבתי את העבודה בשביל זה".

      אין לי עם מי לדבר"

      לדבריו, פתאום במהלך החופש הגדול התקבלה ההחלטה שהשנה ניתנות לה רק שלוש שעות סיוע וסייעת אחת שלא עברה הדרכה. "מה זה עוד שלוש שעות? אני לא מבין למה הם מתעקשים על עוד שלוש שעות והסייעת שהייתה לה", אמר אלי. "אף אחד לא מעביר הדרכות עם הסמכות על איך זה לעבוד עם ילדה סוכרתית, אף אחד לא נותנת חותמת להדרכה - לא רופאת הילדים, לא האחות, לא מד"א. אף אחד לא נותנת הסמכה לסייעת. הסייעת שהייתה לנו אני הדרכתי אותה, הראיתי לה מה לעשות והיא הייתה בקשר איתי כל היום. אז איך עכשיו מחליפים אותה?".

      האב סיפר כי הוא פנה למפקחת על תחום הבריאות עירית לבנה, שטענה שהנושא איננו קשור אליה, ולאחר מכן עם האחראית על הסייעות במשרד החינוך באילת שענתה כך אף היא. הערעור נשלח לוועדה בירושלים, אך לטענתו, "אין לי עם מי לדבר בוועדה. אתה לא יודע למי לפנות ועם מי לדבר. המכתב מגיע לאיזו כתובת מייל ומחכים לתשובה. אף אחד לא מדבר איתי, אני לא יודעת מתי תתקבל תשובה והאם יחזירו לנו את הסייעת המנוסה".

      שיראל אזולאי בת ה10- במשרד החינוך ביטלו את הסייעת לילדה חולת סכרת והיא לא התחילה את שנת הלימודים (ללא שם)
      "לא יכול לשלוח אותה ללימודים ולסכן את החיים שלה". שיראל עם אביה אלי

      לדברי אזולאי, חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע כי הצוות החינוכי בבית הספר אמור להכיר את המחלה ולדעת איך לטפל בה לאורך היום. "מנהלת, מורה וסייעת אמורות להכיר, אבל איך הן יכירו אם אף אחד לא הסמיך?", הדגיש אלי. "פה באילת אין מישהו שיכול להעביר את ההדרכות וההסמכה. הסייעות עוברות הדרכה במרכז בשניידר, אבל כאן באילת אין אף אחד ואין עם מי לדבר. כאילו אנחנו מנותקים מהכול".

      ממשרד החינוך נמסר: "עניינה של התלמידה מצוי בדיון".