החשוד בתאונה באשקלון סיפר בחקירתו: "זוכר ששתיתי, לא זוכר מי נהג ברכב"

המשטרה חקרה היום (ראשון) באזהרה את הצעיר בן ה-24 החשוד שנהג ברכב בתאונת הדרכים בה נהרגו האחיות תהל וירין מעול באשקלון. אחותם, אדל בת ה-14, עדיין מאושפזת במצב קשה.

"אני זוכר שהייתי באירוע ושתיתי, לאחר מכן אני לא זוכר מה קרה", אמר הצעיר בחקירתו. "לא זוכר מי לקח אותי הבייתה ומי נהג ברכב". במקביל לכך נמשכת מלאכת חקירת המקרה על ידי בוחני תאונות הדרכים במשטרת ישראל וזאת תוך איסוף ראיות, ממצאים ובדיקת גורמים מומחים.

בבית הספר מקיף ד' באשקלון בו למדה תהל בת ה-17, הלימודים נפתחו היום ללא ההפנינג כמתוכנן. גם לא קבלת הפנים המסורתית של כיתות י"ב לתלמידים החדשים בכיתות ז'. גם שירי החזרה לבית הספר לא הושמעו. במקום זאת, את פני הבאים קיבל רק קיר זיכרון, נרות ובעיקר הרבה דמעות - ועל הקיר תמונתה של תהל.

מודעת האבל על מותה של מעול תלויה עדיין על גדר בית הספר מקיף, כך שאף אחד מהתלמידים לא מפספס אותה. "טרגדיה", אומרת תלמידה חדשה. ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, הגיע הבוקר (ראשון) לבית הספר על מנת לחזק את הצוות והתלמידים, והדליק נר לזכרה של תהל.

"לצערי הרב, זה לא יום חגיגי בבית הספר הזה", הוא אמר, "עברנו אסון קשה. תהל וירין נהרגו בתאונת דרכים קשה. בבתי הספר יש שמחה, פה זה מאוד עצוב. אני מבקש מבני הנוער: סעו בזהירות, לראות משפחת מרוסקת זה בלתי ניתן להכלה. מקווה שזאת הייתה התאונה האחרונה".

במשך שעה ארוכה החברות של תהל בכיתה לא הפסיקו לבכות. את הכיסא הריק הן שמרו לה, במקום הקבוע שלה. שרה מצרפי, מנהלת בית הספר, עמלה בשבוע האחרון עם הפסיכולוגים והצוותים החינוכיים כדי להכין תכנית מיוחדת שתעזור לתלמידי בית הספר בעקבות האסון.

"בדרך כלל עושים חגיגה בפתיחת שנת הלימודים בבית הספר. היום לא. לצערי הטרגדיה שנכנסה לחדרי מקיף ד' מאוד קשה", היא אומרת. "אחרי הלוויה של תהל פתחנו את בית ספר לתלמידים עם יועצים ופסיכולוגים, אנחנו נתנו למורים כלים כדי לדעת להתמודד עם הכאב והצער של התלמידים וגם של כל הצוות, אנחנו פה בשבילם".

קרן סיבוני, המורה בכיתתה של מעול, כינסה מעגל כדי לשוחח עם התלמידות שלא הצליחו להסתיר את הכאב הגדול. "זה תפס אותי באותו בוקר. התקשרו אליי ושאלו אותי אם ידעתי על התאונה - ולא רציתי לשמוע", אמרה. "כשאמרו לי שזאת תהל, צעקתי: 'רק לא תהל'. כל כך עצוב שזה הסוף, אף אחד לא ישב במקום של תהל. עצוב היום בכיתה שלנו".

קראו להן השלישייה: החברות הטובות תהל, שירן ולשם, עכשיו הן נשארו שתיים. "עצוב לנו היום, אנחנו חברות טובות", אומרת שירן סבג, "היא הייתה טהורה, חברה אמיתית, אי אפשר לעכל. היום בבוקר חשבתי רק שתהל לא איתנו. אי אפשר לא לשמוע בבית הספר, היא חסרה לנו מאוד".

"ילדה עם לב זהב", מספרת על תהל גם לשם שמעוני, "כלום לא יהיה אותו דבר, היינו שלישייה שלא נפרדת בבית הספר. כואב לנו ממש, אנחנו עוברות ומסתכלות על התמונה ורואות שאין את תהל, זה עצוב".

יוכי תורג'מן, יועצת בית הספר, מספרת שגם התחושות בקרב הצוות החינוכי קשות מאוד הבוקר. "איבדנו ילדה עם שמחת חיים גדולה. היא רצתה להצליח ובשנה שעברה היא כבשה את העולם. יהיה לנו לא פשוט כרגע. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מרימים את עצמנו".