ברית הגנה עם ארה"ב? מוטב שנמשיך להגן על ישראל בעצמנו

ברית הגנה מוגדרת על ידי הסכם בין מדינות להגנה הדדית בדרך כלל באמצעות פעולה צבאית, במקרה של עימות צבאי עם גורם שלישי. בדרך כלל אמנות מסוג זה אינן גורפות והן כוללות הגדרה של איומים מצד מדינות ואו ארגונים אשר מולם תופעל הברית הזו. עם השנים קיבל המושג תוכן רחב יותר והוא עשוי לכלול - לצד פעולה צבאית או בלעדיה - הבנות ושיתופי פעולה מדיניים ודיפלומטיים מול האיומים.

רעיון ברית ההגנה בין ישראל לארצות הברית עלה לראשונה על ידי האמריקנים אחרי מלחמת ששת הימים. הרעיון בבסיס הברית היה שכתוצאה מהברית תוכל מדינת ישראל לגלות גמישות מדינית רבה יותר בהסכמים עתידיים. באמצע שנות ה-90 הנושא שוב עלה בשיחות עם ראש הממשלה פרס, אולם תוצאות הבחירות של 1996 הסירו את האפשרות הזו. מאוחר יותר ועם התקדמות שיחות השלום עם סוריה, עלה שוב הרעיון הזה מצדו של ממשל קלינטון מתוך ההנחה שברית שכזו תקל על ישראל לסגת מרמת הגולן. לאחרונה עולה שוב רעיון החתימה על ברית הגנה בין ישראל לארצות הברית, וראוי לכן לבחון את היתרונות והחסרונות של ברית שכזו ולברר האם זו החלופה המיטבית לביצור הקשרים עם ארה"ב - או שמא ניתן למצוא דרכים למקד את שיתוף הפעולה, שלא בהכרח באמצעות ברית הגנה צבאית מלאה, לתועלת כל הצדדים.

לברית הגנה צבאית הכוללת התחייבות הגנה הדדית בין המדינות מול איומי צד שלישי יתרונות חשובים. ראשית, ברית הגנה עם ארצות הברית תחזק את מעמדה המדיני והאסטרטגי של מדינת ישראל בעולם בכלל ובאזור בפרט ותשפר את יכולתה לפעול מדינית ודיפלומטית מול מדינות ומול ארגונים בינלאומיים. אף אם בטווח הקצר עלול הדיון בברית הגנה בקונגרס והדיון הציבורי בארצות הברית להעמיק את הפיצול בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך ברית הגנה עשויה לחזק את הקשר עם ארצות הברית תוך ביצור התמיכה הדו-מפלגתית בישראל. נדמה שחלקים במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית מתרחקים מישראל בשנים האחרונות, ואילו ברית הגנה תוכל לספק מצע של יציבות לתמיכה האמריקנית בישראל לשנים קדימה.

מבחינה קונקרטית, הרי שברית הגנה תחזק את המאבק המשותף באיראן ושלוחותיה. הברית תוכל לחזק העמידה מול ניסיונות האיראנים להשיג הגמוניה אזורית וצד חיזוק היכולת של מדינת ישראל להתמודד מול המאמצים לחמש את אויבי ישראל במגוון יכולות אש מנגד וטילים ארוכי טווח מאיראן. מבחינת פנימית, הרי שברית הגנה עם ארצות הברית עשויה לחזק את תחושת הביטחון של אזרחי המדינה ולהקטין את הלחץ הביטחוני בכלל ומול מקבלי ההחלטות בפרט. ברית זו תוכל לאפשר להגדיל את חופש הפעולה של מקבלי החלטות בישראל בהקשרים המדיניים וביטחוניים.

ומנגד, מול אלה ניתן למנות מספר חסרונות מהותיים. ברית הגנה צבאית עלולה לצמצם את החופש של ישראל לפעול מול מגוון גורמי האיום במרחב. מדינת ישראל תמצא עצמה מחויבת להכניס שיקולים נוספים בתהליך ניהול הסיכונים בהפעלת הכוח במטרה למזער פגיעה אפשרית באינטרסים אמריקנים באזור. ניתן להניח שתקיפת הכורים בעיראק ובסוריה הייתה מחייבת תיאום וסנכרון רב יותר והתחשבות רבה יותר באינטרס האמריקני. אלה עלולים היו אף לגרום לביטול או דחיה של התקיפות. התוצאה המעשית הינה, כאמור, הצרה מהותית של חופש הפעולה של ישראל במרחב.

עם הקמתה התקבע במדינה העיקרון שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה. לעיקרון זה שורשים היסטוריים וחשיבותו קריטית לעמידה הביטחונית של אזרחי המדינה מול מגוון האיומים עימם היא מתמודדת. אכן, כבר במלחמת המפרץ הראשונה הוצבו בארץ מערכות הגנה אווירית עם לוחמים אמריקנים וגם כיום מתקיים שיתוף פעולה ביטחוני עם ארצות הברית. אולם, במלחמות הגדולות פעלה ישראל בכוחות עצמה ולא ביקשה סיוע של יחידות זרות. חשוב יהיה להמשיך ולהחיל את העיקרון הזה גם בהמשך.

ברית הגנה מלאה אינה צריכה להיות החלופה היחידה לשדרוג מערכת היחסים המדינית והביטחונית עם ארצות הברית. ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית באמצעות מגוון צעדים: ראשית, ראוי יהיה להגדיר עקרונות משופרים לשיתופי פעולה במסגרת מזכר הבנות שייחתם בין המדינות (MOU) וקביעת המנגנון לשמירת היתרון האיכותי של מדינת ישראל על פני אויביה (QME). כלים אלה חיוניים לביטחון ישראל וניתן לשפר ולשכלל את העקרונות עליהם הם מבוססים. ישראל עלולה למצוא עצמה במלחמה ארוכה המחייבת היקף מלאים רב. לאור זאת יש לחתור לשדרוג ההצבה מראש של אמצעי לחימה שונים בישראל במטרה לשפר את אורך הנשימה של ישראל במלחמה עתידית.

היבט אפשרי נוסף נוגע לשיפור הסכמי שיתוף המידע במודיעין וטכנולוגיה. מדינת ישראל תמשיך לסייע למאמץ המודיעיני והטכנולוגי ובתמורה ישראל תהייה חלק מהבסיס הטכנולוגי והתעשייתי האמריקני (NTIB) בו כבר חברות קנדה, אנגליה ואוסטרליה. כך תוכל התעשייה והטכנולוגיה הישראלית להיות חלק אינטגרטיבי בתהליך שיתוף הידע בין מדינות אלה.

לצד אלה ניתן לפעול להגברת המחויבות האמריקנית למנוע פגיעה בישראל במוסדות בינלאומיים שונים בהם בין הדין הבינלאומי בהאג ובארגונים נוספים של האו"ם. היבט נוסף נוגע לאשרור המחויבות להסכם ההפרדה ברמת הגולן במטרה לסייע לקיבוע מערכת היחסים העתידית עם סוריה שאחרי מלחמת האזרחים. תהליך דומה נדרש גם בהקשר של כוח הרב-לאומי בסיני.

ההיסטוריה מראה שאת מדינת ישראל לא ניתן לנצח באמצעות כוח. בכל שנותיה הצליחה מדינת ישראל להתמודד עם האיומים החיצוניים בצורה טובה למדי, והשכילה להסתדר בכוחות עצמה גם בתקופות בהן הייתה חלשה יחסית. ואילו עתה כשמדינת ישראל נמצאת באחד השיאים של עוצמתה הצבאית והכלכלית, ברית הגנה צבאית מלאה עם ארצות הברית לא רצויה, אינה נדרשת להגנת המדינה והבטחת קיומה כמו גם לניצחון במלחמות העתיד. ראוי יהיה אם נמשיך להגן על עצמנו באמצעות עצמנו.



אל"מ (במיל') גבי סיבוני הוא מפקד סיירת גולני בעברו. כיום מנהל תוכניות המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתחומי צבא ואסטרטגיה וביטחון סייבר.