האדמה חרקה מתחת לרגליו של גרג אלם כשצעד על שרידי ביתו שנחרב בהוריקן דוריאן. הוא נגע בקורות המנופצות והצביע על העצים שקרסו. "שתלנו את העצים האלה בעצמנו. לכל דבר יש זיכרון", אמר אלם. "זה כל כך עצוב".
ההרס שנגרם בעקבות הסופה במהלך שתי היממות שהכתה באיי הבהאמה חשף קרקע בוצית ובתים מוצפים ברחבי המדינה. מניין ההרוגים בהוריקן החזק ביותר שהכה אי פעם באזור עלה הלילה (חמישי) ל-20 בני אדם והרשויות צופות קורבנות נוספים.
אל תפספס
כעת כשהסערה עושה את דרכה לחוף הדרום-מזרחי של ארצות הברית ומאיימת על ג'ורג'יה וקרוליינה הצפונית והדרומית, אזרחי הבהאמה החלו לצאת מהמקלטים ונדהמו למראה בתיהם. ג'ורג' בולטר עמד תחת השמיים הבהירים וסקר את ההריסות של מה שהיה פעם ביתו. הוא החל לפלס את דרכו בין עיי החורבות, מנסה למצוא כל דבר שיוכל להציל. "איבדתי הכול", אמר בולטר. "איבדתי את כל הבגדים של התינוק והבן שלי. אין לנו איפה לגור. הכול הלך".
הממשלה שלחה מאות שוטרים ונחתים לאיים המוכים, יחד עם רופאים, אחיות וצוות רפואי נוסף בניסיון להגיע לקורבנות ההמומים ולהשתלט על האסון. "כרגע יש הרבה אי ודאות. אנחנו זקוקים לעזרה", תיאר חבר הפלרמנט איראם לואיס.
משמר החופים האמריקני, חיל הים הבריטי וארגוני סיוע בהם האו"ם והצלב האדום הצטרפו למאמץ להעביר אוכל ותרופות לניצולים ולפנות בעזרת מסוק את אלו הזקוקים לכך. לונדה סויר נחתה עם שני ילדיה ושני כלביהם בעיר הבירה נסאו לאחר שחולצו בעזרת מסוק ממארש הארבור שבאיי אבאקו. "אני פשוט אסירת תודה שאני בחיים. אלוהים הציל אותי", תיארה. סויר סיפרה כי ביתה הוצף לגמרי והיא ומשפחתה נמלטו לבית של חברים, שם המים הגיעו לקומה השנייה ותוך שניות נשאו אותם לגג. לדבריה, הם צפו על מזרן במשך כשעה וחצי עד שהמים החלו לסגת.
סנדרה קוק, המתגוררת בעיר הבירה, תיארה כי גיסתה נלכדה תחת הגג שלה במשך 17 שעות באיי אבאקו וכיסתה עצמה בווילון האמבטיה בעת שהמתינה לחילוץ. "הכלב התיישב עליה כדי לשמור על חום גופה עד שהשכנים הצליחו להגיע", אמרה. "כל המשפחה שלי מתגוררת במארש הרבור וכולם איבדו הכול. אין אדם אחד שיש לו עדיין מקום לגור בו".
