המרוץ לזכייה בנובל: טראמפ רוצה הישג מדיני גם על חשבון נתניהו

הודעת הנשיא דונלד טראמפ כי הוא עשוי לפרסם את תכניתו להסדר ישראלי-פלסטיני בלי להמתין לבחירות לכנסת, בעוד שלושה שבועות, נובעת משיקוליו הפוליטיים לקראת בחירות 2020, לדברי משקיפים מהימנים בוושינגטון. בשבועות האחרונים, לפי דיווחים אלה, נחלקו הדעות בקרב יועציו של טראמפ, עד כדי מאבק מאחורי הקלעים בבית הלבן. טראמפ, השקוע רובו וכולו בהכנת התמודדותו על כהונה נוספת בשנה הבאה, החליט שנחוץ לו הישג דיפלומטי מרשים, שיבליט את יתרונו כנשיא מכהן וכמדינאי עולמי על פני יריביו הדמוקרטיים.

ההעדפות הראשונות של טראמפ היו להסכמים פורצי דרך עם קוריאה הצפונית או עם איראן. ככל שהסיכוי להשגתם דעך, הוא חזר להבטחת הבחירות שלו מ-2016, לעסקה בין ישראל לפלסטינים. מימוש הבטחה זו, משוכנעים בסביבת טראמפ, יביא לו את פרס נובל לשלום. אם שנוא-נפשו ברק אובמה קיבל פרס זה רק תמורת מקדמה, בדמות הצגת חזון להפחתת נשק גרעיני, סביר שטראמפ יזכה בנובל כעושה שלום במזרח התיכון.

אף שמתווה תכנית טראמפ עדיין אינו סופי, ברור לכל שאין סיכוי להצלחתה אם תצטייר כחד-צדדית לטובת ישראל, תידחה לחלוטין בידי הפלסטינים ולכן גם לא תאומץ בבירות ערב, שם חוששים המשטרים מתגובות זועמות בדעת הקהל. התכנית אמנם תהיה מוטה בעליל נגד הפלסטינים, אך עדיין תכלול רכיב של נסיגה ישראלית משטחים שיישארו בידיהם.

הבנתם של טראמפ ויועציו שקיומו של רכיב זה יכביד על סיכוייו של בנימין נתניהו לשרוד פוליטית גרמה לדחיית פרסומה כשנתניהו הקדים את הבחירות לכנסת לאפריל ובשנית לספטמבר. ואולם, לאחרונה - לנוכח האפשרות שגם בתום הבחירות יימשך המשבר הפוליטי בישראל לתוך 2020 - נמלך טראמפ בדעתו, לפי הדיווחים המהימנים מוושינגטון, והחליט שלוח הזמנים של נתניהו מתנגש עם צרכיו-הוא, ועם כל הכבוד והחיבה לידידו ביבי, טראמפ תחילה.

כשרמזים על כך הסתננו למקורבי נתניהו בוושינגטון, נפתח מאמץ לאיגוף הנשיא באמצעות תומכיו האוונגליסטים, החיוניים לניצחונו בבחירות. הם הפעילו עליו לחצים לחזור לכוונתו המקורית, לעיכוב חשיפת תכנית השלום עד לאחר הבחירות. מצביעי הימין בישראל, אמרו לו, יסירו את תמיכתם מנתניהו גם אם ישתמט מהתייחסות ברורה וינסה - כדי להימנע מהעלבת טראמפ, עימות איתו וריסוק דימויו של נתניהו כמתואם עם חבריו ל"ליגה אחרת" בעולם - להסתפק באמירה שישקול את התוכנית. איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט ושותפיהם יפילו את נתניהו, והאשם בכך יהיה טראמפ.

הלחצים, אומרים הבקיאים במהלכים בוושינגטון, גרמו לתוצאה הפוכה - טראמפ סירב להיכנע ורתח על מה שנראה לו כהוכחה לטענה הנושנה שהיהודים, או הישראלים, מושכים בחוטי הממשל האמריקני. זהו גם הסבר אפשרי להערתו בדבר "אי-נאמנות רבתי" של יהודים, אף שההקשר שבחר הוא לכאורה הפוך, הצבעתם בעד מועמדים דמוקרטים.

טראמפ אינו ידוע ביציבותו המדינית. הוא מסוגל לחזור בו, לעתים פעמיים ביום, כמו בפרשת מלחמת המכסים עם סין; ואולי הגעתו של שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף לביאריץ מבשרת בעיני טראמפ תקווה פתאומית להתפייסות עם איראן ולכן גם סיבה לצינון מחודש של העסקה שהוצאה מהמקפיא. זאת תהיה תוצאה אירונית במיוחד - נתניהו חייב כעת לייחל לכישלון מדיניותו נגד איראן, הנשענת על טראמפ, כדי להינצל ממהלומה בבסיסו הפוליטי.

אך אם הנשיא רוחאני, בברכת מנהיגו חמינאי, לא יסכים לתת לטראמפ להתקרב לפרס נובל, נתניהו עשוי לשלם את המחיר. הכול ייוודע בספטמבר, החודש של ועידת קמפ דיוויד (קרטר-סאדאת-בגין) ב-1978 וגם, לאחר ארבע שנים, של חשיפת תכניתו המדינית של הנשיא רייגן, שהכתה בתדהמה את ראש הממשלה בגין ובין השאר גם את הציר שלו בוושינגטון, נתניהו.