נאומו המתוכנן מראש של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, בעצרת לרגל שנתיים ל"ניצחון על דאעש" באזור א-קלאמון, החל בצורה מתונה יחסית. נסראללה פנה לקהל נוכחים ואמר כי "הנוכחות הגבוהה (באירוע, א"י) מהווה תגובה ראשונה לתוקפנות הציונית", בהתייחסו לאירועי הלילה האחרון.
לרגע אחד היה נדמה שנסראללה הפך את עורו וחברבורותיו ומעדיף להתמקד בענייני הפנים של לבנון. לאחר מכן דיבר על השחיתות במדינה על ההישג של חיזבאללה במערכה מול דאעש ורק לקראת סוף דבריו, חזר להיות "נסראללה המוכר והטוב", ההוא מפעם, שהפך למקצוע את האיום על ישראל. נסראללה התחייב לפני עם ובעיקר עדה (שיעים) כי תגובה של חיזבאללה בוא תבוא.
הוא אישר גם כי שניים מפעילי הארגון נהרגו בתקיפה הישראלית מדרום לדמשק והצהיר שהארגון יגיב על כך מאדמת לבנון ולא משטח סוריה. נסראללה התייחס גם לכלי הטיס הבלתי מאוישים שנפלו בדאחיה של ביירות וטען כי מדובר בתקיפה ישראלית על יעד של הארגון ואמר שמדובר בתקיפה ראשונה מסוגה מאז 2006. "נגמרה התקופה שישראל מפציצה בלבנון ונותרת בטוחה", איים שוב.
אל תפספס
הדברים המפורשים כל כך של נסראללה, מבהירים כי בכוונת חיזבאללה להגיב על שלל האירועים האחרונים בסוריה, לבנון ואולי אפילו עיראק (משם דווח על כמה פעילי מליציות שיעיות שנהרגו בתקיפה של כלי טיס בלתי מאויש). השאלה כיצד תראה בדיוק התגובה הזו. ניתן לשער שחיזבאללה ואיראן אינן ששות לפתוח במלחמה מול ישראל, אלא לייצר מולה הרתעה ולגרום לה לשקול מחדש את מדיניות התקיפות בסוריה ועיראק.
האם משמעות הדבר ירי רקטות לעבר ישראל? ככל הנראה שלא. ייתכן שחיזבאללה ינסה לפגוע במטרה ישראלית באמצעות כטב"מ, או ירי לעבר כוח ישראלי כפי שקרה לאחר חיסולו של ג'יהאד מוע'נייה בינואר 2015. אפשרות נוספת הינה תגובה בנוסח הקלאסי של חיזבאללה - פיגוע נגד מטרה ישראלית או יהודית ברחבי העולם. אולם שוב, נסראללה הגדיר כמעט גיאוגרפית מהיכן תצא התגובה נגד ישראל. עד כמה יש כיסוי לאיומים הללו? קשה לומר, אך בוודאי שיש מוטיבציה להוכיח לציבור השיעי, הלבנוני ואפילו הישראלי, שיש כיסוי להצהרות נסראללה.
אולם המצב אינו פשוט כל כך מבחינת מזכ"ל חיזבאללה. גם הוא מבין שעליו להיזהר יתר שאת בתגובתו מאחר ששום גורם או צד בלבנון, אינו רוצה במלחמה כעת. אפילו מקרב העדה השעית. המגמה הזו השתקפה כבר היום בצהרים, בביקורת שהושמעה נגד חיזבאללה במדינה. הביקורת בתוך לבנון נגד הארגון אינה בגדר סוד או חידוש.
רבים מבין הגופים והעדות השונים הפועלים במדינה אינם רואים בעין יפה בלשון המעטה, את פעולותיו של הארגון השיעי. בכל זאת, הביקורת הלא ישירה שהושמעה הערב (ראשון) נגד חיזבאללה, מפתיעה מפאת סמיכותה לאירועים האחרונים ולטענות של חיזבאללה כי ישראל "תקפה" את מטה ההסברה של הארגון בדאחיה של ביירות. פחות מ-12 שעות מאז שהחלו דוברי חיזבאללה בזעקות "הגוואלעד", והאשימו את ישראל בתקיפה באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים, הבינו כך נראה, אי אלו גורמים בתוך לבנון, שתגובה של חיזבאללה עלולה לגרור את שני הצדדים למלחמה.
וכך מי שעלתה להתקפה נגד חיזבאללה הייתה מפלגת "הכוחות הלבנונים", שהוקמה על שרידי אותה מליציה מפורסמת שהקים בשיר ג'ומאייל בלבנון במהלך מלחמת האזרחים במדינה. המפלגה מזוהה עם הנוצרים בלבנון ונחשבת כאחד הכוחות הבולטים בהתנגדות לחיזבאללה. בהודעה של המפלגה נאמר כי היא מזהירה מפני ההשלכות של "הימצאות ההחלטה הביטחונית והצבאית מחוץ לרצון המדינה", או במילים אחרות, אסור לנו ללבנונים לתת לחיזבאללה ולאיראן לקבוע את עתידנו. המפלגה אף קראה לממשלה בראשות סעד א-דין אל-חרירי לדון במשמעות של "קבלת ההחלטות מחוץ למדינה".
ואילו ראש ממשלת לבנון אל-חרירי, מיהר בשעות הצהרים לאמץ את גרסת חיזבאללה וגינה את התוקפנות הישראלית ואת ההפרה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון. אולם בחלוף כמה שעות אל-חרירי עצמו שוחח בטלפון עם שר החוץ האמריקני מייק פומפאו והשניים דנו "בדרכים להרגעת המצב". כלומר, גם אל-חרירי ואפילו מישל עאון הנשיא הלבנוני, בן בריתו של חיזבאללה, לא היו רוצים לראות כעת בהסלמה רבתי או בניסיונות איראניים לתקוף את ישראל משטח לבנון.
