פעילי הטרור בגדה מקבלים השראה מההתקפלות של ישראל בפני חמאס בעזה

פיגוע הטרור היום ליד המעין בדולב שבו נרצחה רינה שנרב ונפצעו גם אביה ואחיה רחוק מלהוות הפתעה לנוכח האווירה הציבורית בצד הפלסטיני. התגובות של שרי ממשלת בנימין נתניהו העדיפו להתמקד כמו תמיד ביו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, "האשם תמיד" של הימין ותשלום המשכורות למחבלים ומשפחותיהם. אלא שהתסיסה בצד הפלסטיני והקריאות הגוברות לאלימות מקורן בעת האחרונה דווקא ברצועת עזה ובמדיניות של ממשלת ישראל שם מול חמאס.

בצלאל סמוטריץ', "מומחה הביטחון" שעברו הצבאי הסתכם בכמה שבועות בצבא ההגנה לישראל (לפני שבחר להשתחרר ממנו סופית), מיהר לפרסם לאחר הפיגוע הודעה הקוראת לפירוק הרשות הפלסטינית. עם זאת, כהרגלו, הוא חסך מציבור בוחריו כמה פרטים ועובדות, כמו למשל מספר הפיגועים הממוצע שהרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה מסכלים בכל שנה. מדובר בכמה מאות בכל שנה נתונה בעשור האחרון. במילים הכי פשוטות, אלפי ישראלים, כולל כאלה המתגוררים מעבר לקו הירוק, חייבים את חייהם לרשות הפלסטינית, אותה זו שמשלמת משכורות למחבלים ואותה זו שסמוטריץ' ודומיו קוראים לפירוקה.

החשש מהתגברות הפיגועים בגדה והתלקחות רבתי בתקופה הנוכחית, נובעת בעיקר - אך לא רק - מההשראה שמקבלים כיום פעילי הטרור מהמדיניות הישראלית ברצועת עזה. ההתקפלות הישראלית שם בפני דרישות חמאס, ההסכמה להכניס את כספי המענקים למשפחות העניות, ולפני כן את משכורות פקידי חמאס, ההטבות במעברים, השיפור באספקת החשמל ועוד, במקביל לקמפיין אלים של רקטות וניסיונות פיגועים, מתפרשים בצד הפלסטיני (ובצדק) כאקט של חולשה ישראלית.

ישראל עושה למען עזה ולמען חמאס יותר משעשתה בעבר, דווקא כשרף האלימות ברצועה עולה. רקטות, ניסיונות לחצות את הגדר, הפגנות אלימות ומה לא, הביאו למדיניות ישראלית שמעדיפה תשלום דמי חסות לארגון בתקווה שישמור על השקט ברצועה. את המדיניות הזו מובילים נתניהו וחברי הקבינט שלו, ובכלל זה אותו סמוטריץ'. אז נכון שפיגועים היו וכנראה יהיו עוד בקרוב, אך השטח בגדה מבעבע כעת יותר מתמיד, גם בקרב פעילי פתח, לנוכח מה שבצד הפלסטיני מפרשים אותו - כניעה של ממשלת ישראל בפני פעולות אלימות בפני הכוח.

לכך צריך להוסיף את המשבר הקשה מול הרשות הפלסטינית, שחלקו לפחות נפתר רק השבוע, בהקשר של כספי המיסים (הסילוקין). בעקבות ההחלטה של הרשות שלא לגבות מישראל לחלוטין את כספי המסים מגיעים לה, לאחר ההחלטה הישראלית לנכות מהכספים הללו את משכורות המחבלים, נוצר מצב שבו כל פקידי הרשות, כ-160 אלף איש, מקבלים זה כשישה חודשים, מחצית ממשכורתם.

השר לעניינים אזרחיים ברשות, חוסיין א-שייח, אמר אתמול כי ישראל תעביר לרשות הפלסטינית את החזר מס הבלו, כמחצית מכספי הסילוקין, ובכך לפחות תימנע קריסה של הרשות בחודשים הקרובים.

מכספי הבלו ינוכה החוב של הרשות לחברת החשמל. למרות זאת, הבעיה לא נפתרה לגמרי, והרשות צפויה להמשיך לסבול ממשבר תקציבי מאחר שרק כמחצית מכספי הסילוקין יחזרו אליה.
תשלום המשכורות החלקי הוא רק מרכיב אחד בשלל הגורמים שיוצרים את האווירה העוינת, הקשה והאלימה שנוצרה בגדה בתקופה האחרונה. לכך אפשר להוסיף את המשבר המדיני הקשה בין הפלסטינים, ארצות הברית וישראל.

בירושלים יכולים להמשיך לחגוג בכל פעם שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יוצא בהכרזה פרו-ישראלית או שהתנחלות חדשה נבנית על אדמות יהודה ושומרון. הבעיה שהכרזות או צעדים שכאלה אינם מביאים להרגעת הרוחות בגדה, להיפך. השנאה לישראל רק גוברת, הקריאות לנקוט אלימות מתחזקות, כולל מתוך פתח, ולרגעים נדמה שאנו שוב בפתחה של התפרצות פיגועים או אלימות עממית, נוסח זו שהיינו עדים לה באוקטובר 2015 ובאוקטובר 2000.

לתוך הר הגעש הזה נוספים הניסיונות הבלתי סופיים והבלתי נלאים של חמאס לערער את המצב בגדה. צמרת חמאס בעזה, זו שממשלת נתניהו מעניקה לה חסות, הצמרת בחו"ל בראשות סאלח אל-עארורי, כל אלה עושים כמעט כל מה שרק אפשר כדיי להוציא לפועל פיגועים בגדה המערבית. לרוב המאמצים הללו מסוכלים מבעוד מועד, אך לנוכח האווירה בציבור הפלסטיני, ניתן לשער שהניסיונות הללו רק יגברו בתקופה הקרובה ואיננו צפויים לשקט של ממש בגדה.