הקיסר הירוהיטו, אשר שלט על יפן בזמן מלחמת העולם השנייה, רצה להביע צער וחרטה זמן קצר לאחר סיומה, אבל ראש הממשלה דאז מנע ממנו - כך חושפים מסמכים חדשים שהיו מסווגים עד היום. 18 יומנים, שנכתבו על ידי מיצ'יג'י טג'ימה, גורם בכיר בארמון, כללו את השיחות בינו לבין הקיסר הירוהיטו בין 1949 ל-1953.
לפי המסמכים, הקיסר אמר ב-1952: "לא משנה מה, אני באמת חושב שאנחנו צריכים לכלול את המילה חרטה". הוא התייחס לנאומו המתוכנן לציון קבלת העצמאות המחודשת של יפן בהמשך אותה שנה. "מבחינתי, אני באמת מרגיש חרטה גדולה. אני באמת רוצה להוסיף את המשפט - המשקף את העבר ואת המשמעת העצמית לעתיד - גם אם המילים יכולות להשתנות".
ואולם, ראש הממשלה דאז, שיגרו יושידה, התנגד. "יש סכנה שאנשים יגידו שהוא אחראי לפתיחת המלחמה", הוא אמר לטג'ימה. בסופו של דבר, המשפט הושמט מהנאום שנשא הקיסר לציון הסכם השלום של סן פרנסיסקו, שנחתם ב-1951.
אל תפספס
הירוהיטו, שמת ב-1989, הוא סבו של הקיסר הנוכחי נארוהיטו, שהוכתר במאי אחרי שאביו אקהיטו פרש מכס החרצית - הקיסר היפני הראשון שעושה זאת אחרי יותר מ-200 שנה.
הירוהיטו נתפס בעבר כאלוהים חיים והיה מפקד הצבא של יפן בעת מסע הכיבושים שלה באסיה בשנות ה-30 וה-40. נאום הכניעה שלו שודר ברדיו ב-15 באוגוסט 1945, ימים אחרי שארצות הברית הטילה את פצצות האטום על הירושימה ועל נגאסקי.
חלקו במלחמה נותר נקודת מחלוקת עד היום, בעיקר בין אנשי אקדמיה בארצות הברית. אלו טוענים שהוא לא היה בובה בידי צבא יפן, אלא מפקד פעיל שהתחמק מעונש תוך העלמת עין של ארצות הברית.
שאלת החרטה של יפן על מעשיה בעת המלחמה היא נושא רגיש עד היום. ביום חמישי האחרון הביע הקיסר "חרטה עמוקה" על עברה של המדינה, בנאום הראשון שלו לציון סוף מלחמת העולם השנייה. אחרי דבריו עקבו מקרוב בטוקיו ובמקומות אחרים ביבשת כדי לבחון אם היה שינוי כלשהו בהשוואה לאביו, אולם דבריו הזכירו במידה רבה את אלו של הקיסר הקודם.