2,399 מחזיקי נשק דווחו כאנשים המהווים סיכון לאוכלוסייה ולעצמם בשנת 2018, הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז 2013 - כך לפי נתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS. מתוך האנשים שדווחו, 615 נמצאו מכורים לאלכוהול, סמים או חומרים אחרים, ואילו השאר מהווים סיכון מסיבות בריאותיות ובטיחותיות אחרות. פרסום הנתונים מגיע במלאת שנה לרפורמת הנשק של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שהגדיל את כמות רישיונות הנשק הניתנים בידי משרדו.
בשנת 2017 דווח לרשויות על 1,797 בני אדם נושאי נשק המהווים סכנה לציבור, מתוכם 121 שהוגדרו מכורים. שנה לפני כן נרשמו מספרים גבוהים יותר, כשדווח על 2,014 בני אדם המהווים סכנה לציבור, ומתוכם 130 מכורים. ב-2015 דווח על 822 בני אדם, מתוכם טופלו 288 בגין התמכרות. ב-2014 הנתון עמד על 2,282 אנשים שדווחו כמסוכנים לציבור - כמעט מחצית מהם מכורים - 1046. ב-2013 נרשם הנתון הגבוה ביותר של אנשים המהווים סכנה בשנים האחרונות עד כה: 3,259 בני אדם, 63 מתוכם מכורים.
עוד בוואלה!
על פי חוק כלי ירייה בישראל, קיימת דרישה לדווח למשרד הבריאות על מטופל המסכן את עצמו או את סביבתו, בהווה ובעתיד, בעת נשיאת כלי נשק. החוק משלב בתוכו סעיפים הנוגעים לסיכון עתידי, ועל כן דורש דיווח על סיכון, גם אם הוא פוטנציאלי.
לפי משרד הבריאות, בשנת 2018, לאור מיעוט הדיווחים בשנים האחרונות, התקיימה פנייה למרכזים להתמכרויות בבקשה להגביר את הדיווח, וייתכן כי בשל כך נרשמה עלייה במספר המדווחים - אולם לא ניתן לקבוע זאת בוודאות.
על פי נהלי המשרד לביטחון הפנים, בבואו של אדם לקבל רישיון נשק, עברו הרפואי והפלילי נבחן בידי פקיד רישוי לעניינו. אם למשרד הבריאות או למשטרה מידע שבגינו אדם עלול להוות סכנה אם יישא נשק - הוא לא ממשיך בתהליך הרישוי. בנוסף, המשרד מתעדכן במידע שנאסף על המחזיקים ברישיון, ובוחן את מצבם מבחינה רפואית ופלילית. "אם נכנס מידע על מסוכנות, אנחנו מרימים דגל. אם יש ספק, אין ספק. זו סמכותו של פקיד רישוי לבטל רישיון", הסביר גורם במשרד.
בשנה שעברה הרחיב השר ארדן את מדיניות רישיונות הנשק, ובמסגרתה הפכו מאות אלפי יוצאי יחידות חי"ר (רובאי 07 ומעלה) לזכאים לרישיון. בנוסף החליט ארדן שקצינים ונגדים לא ידרשו להחזיר את רישיון הנשק ואת הנשק שברשותם לאחר שישוחררו משירות מילואים פעיל ויוכלו לבקש להמשיך לשאת נשק גם לאחר שהשתחררו משירות המילואים.
בעקבות המדיניות החדשה היה צפוי לגדול היקף מחזיקי כלי נשק מיומנים במרחב הציבורי ביותר מחצי מיליון משרתי ובוגרי כוחות הביטחון וצה"ל ואלפי מתנדבים של משטרת ישראל וגופי ההצלה. במסגרת הרפורמה, מתנדבים ביחידות מתאימות במשטרה וכן עובדים או מתנדבים במד"א, זק"א ואיחוד הצלה, יכולים גם הם לבקש רישיון לכלי נשק.
ח"כ תמר זנדברג, ממובילות המאבק ברפורמת ארדן, אמרה בתגובה לפרסום הנתונים כי "העלייה הזו משמעה אחת: עלייה בסכנה לחיי אדם. מה עוד צריך לקרות כדי שהשר ארדן והשר אוחנה יבינו שהמדיניות שהם מובילים, המקלה על קבלת רישיון לנשק, לא רק שלא מונעת אלימות ומוות אלא להפך - גורמת לכל אלה. חייהם של חפים מפשע נלקחים ברציחות מיותרות. כדי להציל חיים, על השר ארדן לבטל עוד היום את התקנות המסוכנות שאישר לפני כשנה. הפתרון ברור, עכשיו רק צריך לבצע. אפשר להציל חיי אדם".
"אדם שקיים ספק לגבי כשירותו, רישיונו מבוטל עד לבירור הנושא"
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר כי "אדם שקיים ספק לגבי כשירותו לרישיון לכלי ירייה, רישיונו מבוטל עד לבירור הנושא. האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים מפקח על מתן רישיונות לכלי ירייה ועל הליך החידוש התקופתי שלהם. רישוי נשק ניתן רק לאחר קבלת חוות דעת על הכשירות הבריאותית והרקע הפלילי של מבקש או מחדש הרישיון מהגופים הרלוונטיים, בהם משטרת ישראל, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. רישיון מבוטל במידה שמתקבלת חוות דעת לפיה אדם אינו כשיר להחזיק רישיון".
משרד הבריאות מסר בתגובה כי "מי שמפקח על מתן רישיונות להחזקת נשק הינו המשרד לביטחון פנים המבקש ומקבל מידע אודות מסוכנות מגורמים שונים. על פי חוק, על רופא מטפל קיימת חובת דיווח כאשר הוא סבור כי המטופל שלו עלול להיות מסוכן אם יחזיק ברישיון נשק. דיווח זה מועבר ישירות למשרד לביטחון פנים והנשק נלקח עד לתוצאות הבירור. מעת לעת משרד הבריאות מרענן את הצורך בדיווח האמור לרופאים האחראים בקופות החולים בבתי החולים השונים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "ככלל, האחריות על מתן או שלילת רישיון נשק מאדם הינה של האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים. ההחלטה מתקבלת בין היתר גם על בסיס הערכת מסוכנות המבוצעת על ידי המשטרה בהתאם לניתוח מודיעיני. נציין כי ככל שמתקבלת תלונה או כל מידע אחר בהקשר זה, כלפי אדם הנושא נשק ברישיון, אשר מעלים חשש שבעל הרישיון מהווה סכנה לציבור, המשטרה נוקטת בצעדים הנדרשים, לרבות תפיסת הנשק ופתיחת בהליכים פליליים, בהתאם לצורך".
מטעמו של שר המשפטים אמיר אוחנה, ששימש יו"ר השדולה למדיניות נשיאת כלי ירייה בכנסת ה-20, לא נמסרה תגובה בעניין.