שומרים על השקט - ולא מוותרים על הטרור: המשחק הכפול של חמאס

ביד אחת מנחה סינוואר לאכוף שקט בהתאם לתהליך ההסדרה, וביד השנייה מכוון הפגנות אלימות בגבול רצועת עזה. אלא שגם ישראל משחקת את המשחק, ורוצה לעבור בשלום את הימים שעד הבחירות. כשהמצב הכלכלי ברצועה הולך ומחריף, החשש הוא שגפרור אחד ייפול לחבית - ויבעיר את האזור

צילום: דו"צ ו-"שואגים לימין", עריכה: עמית שמחה

כוחות התגבור של אוגדת עזה, הכוללים בעיקר צלפים, הגיעו אתמול אל גבול הרצועה לקראת ההפגנות שיתקיימו היום (שישי). לפי הערכות, ובהתאם לפרסומים בכלי התקשורת הפלסטינים, האזור צפוי להיות מתוח במיוחד.

אלפי מפגינים פלסטינים צפויים להגיע אל מרחב הגדר - שם ימתינו להם גורמי הריסון של חמאס, שלפעמים בקריצת עין ולפעמים בתזמון ואישור מראש מאפשרים למאות טרוריסטים להגיע אל טווח 100 מטרים של גדר המערכת כדי להשליך על כוחות צה"ל מטעני חבלה מאולתרים, רימוני רסס, אבנים, בקבוקי תבערה, לירות גולות מתכתיות או לחבל בגדר המערכת, כולל חדירות לשטח הישראלי.

זהו משחק כפול של חמאס, בהנהגת יחיא סינוואר שנתון לביקורת פנימית הולכת וגוברת. הביטוי "פורשי חמאס", שלכאורה אחראים לפיגוע החדירה לשטח ישראל שסוכל על ידי לוחמי גולני, היא המצאה ישראלית - טרמינולוגיה שנועדה להסביר לציבור הישראלי את ההתנהלות הפנים-פלסטינית. אולם, גורמים במערכת הביטחון מזהירים שלא לקנות את ההסבר, ומכנים את קו החשיבה הזה בתואר "חלבי". לשיטתם, חמאס אחראי לכל.

מנהיג חמאס יחיא סינוואר במסיבת עיתונאים בעזה, השבוע (צילום: AP)

בסופו של יום, פעיל טרור אחד קשור לפעיל אחר. מוות של פעיל גורר אחריו נקמת דם על ידי בני המשפחה בין אם הוא מהארגון שלו או לא. כל הרג פעיל על ידי צה"ל גורר אחריו תגובות שרשרת. זה מעגל טרור ומוות ידוע מראש. כשהציבור הפלסטיני ברצועת עזה מתוסכל ואין לו מוצא ולא תקווה או אופק מדיני, הוא מביע את הזעם בדרך אלימה. לכן, סינוואר מקדם את "דוקטרינת הכלא": ביד אחת הוא מנחה לאכוף שקט, מזהיר מפעילות לא מאושרת על ידי הדרג הבכיר בהתאם לתהליך ההסדרה עם ישראל, וביד השנייה מכוון ומתניע הפגנות אלימות, ומעת לעת מאשר פעולות חריגות שזכו לכינוי באוגדת עזה "טרור אפור".

סינוואר הוא בעל המילה האחרונה ברצועת עזה, והוא בלתי ניתן לערעור בשלב זה. הוא הדמות שסרים למרותה, בעיקר בזכות העובדה שבכוח האלימות והטרור החדש הוא הצליח להביא להישגים כלכליים. אך בישראל הבינו מהר מאוד שרצף של הישגים גם פוגע בהרתעה ומגדיל את התיאבון של הנהגת חמאס, ולכן יש נטייה בירושלים, בכל הסכם, לעכב את התהליך: לגרור ולהשהות התחייבויות כמו העברת כספי תרומות, הקמת תשתיות אנרגיה או בית חולים פלסטיני וכו'.

עוד בוואלה!

הביקור בוטל, השעבוד הושלם: טראמפ מצייץ ונתניהו עובר לדום

לכתבה המלאה

מתיחות גוברת בגזרה לקראת הבחירות

שני הצדדים משחקים את המשחק. בישראל רוצים לעבור בשקט את התקופה שעד הבחירות שיתקיימו בחודש ספטמבר, ואז ממשלה חדשה תקבל החלטות שיידחו את העימות מבלי לספוג ביקורת בציבור או מיריבים פוליטיים. בחמאס מבינים שכדי לסחוט את הלימון עליהם לשחק על כל המגרש מבלי לצאת מהקווים, אך הציבור הפלסטיני לא בהכרח מתיישר לעמדת הנהגת חמאס - וכאן טמונה הסכנה. החשש האמיתי הוא שהגפרור הדולק ייפול לתוך החבית ויבעיר את האזור. פגיעה בלוחם צה"ל גוררת אחריה תגובה מיידית, ולרוב גם קטלנית, ואז מדובר בסיפור אחר.

בכל יום שישי עוטף המתח את מפקדי הגדודים והחטיבות המרחביות של אוגדת עזה, שמתפקידם לנהל את האירועים המורכבים ולאזן בין הרצון להרחיק את הטרור מהגדר, לשמור על הכוחות, ועדיין למנוע הרוגים פלסטינים שעשויים לגרור תגובות שיבעירו את האזור. מדיניות הפתיחה באש מבוססת הערכת מצב, תהליך קבלת החלטות בזמן אמת ומערכת תחקירים מבצעיים שמטרתה לא לחפש אחר אשמים ואחראים לפעולות שנויות במחלוקת, אלא לייעל ולדייק את הכוחות, אשר יש לתת להם גיבוי מלא ומרחב פעולה משמעותי - במיוחד בימים אלו שיהפכו להיות יותר מתוחים לקראת הבחירות.

המערכת שבולמת ומנתבת את ההפגנות הומצאה עוד בתקופתו של מפקד האוגדה הקודם האלוף יהודה פוקס והוכיחה כי היא יודעת ליישם במהירות מענה לבעיות אתיות - תוך חשיבה אתית, שכלול לחצי צבא שמטרתו הגנה תוך כפיפות לחוקים, פקודות, תקנות וייעוץ משפטי שמביאים יחד לפתרונות בשטח, כולל לאירועים בזמן אמת. במרקם העדין הזה ראוי להעריך את העשייה של כלל גורמי השטח, ממפקדי החטיבה המרחבית ועד אחרון מפקדי הצוותים והלוחמים שנמצאים תחת זכוכית מגדלת ולחץ עצום.

כוחות גולני מתגברים בגבול רצועת עזה (צילום: אתר רשמי)

כדי להבין את התמונה המלאה יש להביט על מעבר כרם שלום, שרשם בחודש האחרון ירידה נוספת בהיקף הסחורות, הגז והדלקים שעוברים לרצועת עזה (למעט שלושת הימים האחרונים בהם מעבר רפיח היה סגור). לפי גורמים במתפ"ש, כוח הקנייה ברצועת עזה נמצא במגמת ירידה תלולה, וכפועל יוצא מכך אין לסוחרים הפלסטינים כסף ויכולת לרכוש סחורות בישראל. שתי תופעות מעניינות התפתחו כתוצאה מהירידה בהיקף הסחורות: הראשונה היא בדיקות קפדניות מאוד של הסחורות שעוברות מישראל לרצועת עזה, והשנייה כוללת עלייה במספר האישורים הניתנים לסוחרים פלסטינים לצאת לישראל. חלקם, אגב, בוחרים לעבוד בישראל כפועלים. ניתן לראות אותם עומדים בצמתים מסביב לאשקלון.

החרפת המצב הכלכלי או פגיעה בפתיחת שנת הלימודים הקרבה שנתמכת על ידי ארגוני סיוע בינלאומיים יכולים להביא להסלמה בין ישראל לחמאס. לעולם: כשרע בעזה - המצב בגדר מקצין. כך למעשה תימשך המציאות עד אחרי הבחירות בישראל: מתוחה ביותר, עצבנית, נפיצה ובעלת פוטנציאל קטלני.

(צילום: אתר רשמי)
(צילום: אמיר בוחבוט)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully