התקלה הגרעינית ברוסיה מעלה בחזרה את רוחות הרפאים של צ'רנוביל

בימים אלה לא צריך הרבה כדי לעורר פרנויות. מתיחות על סף דיכוי בהונג קונג, איל הון פושע מין בעל מידע מפליל ואולי הוכחות על נכבדי עולם נמצא מת בתאו, התאבד בנסיבות חשודות, מערכת בחירות מלאת חשדנות והסתה בארצות הברית - וגם ישראל, בנות הברית הערביות סוניות פונות זו נגד זו בתימן, וזו רק רשימה חלקית.

כשרוסיה מודיעה על תקלה במתחם ניסויים סודי ומוסיפה את המילים המבשרות רע אין מקום לדאגה, ואז מתחילה לשנות גרסאות - אין צורך בדמיון רב מדי כדי להעלות באוב את רוחות הרפאים של צ'רנוביל.

מעטים הדברים המפחידים יותר מאשר תקלה גרעינית. על אף שאם רמת הקרינה הייתה "רק" פי 16 מהמותר אין מקום אמיתי לדאגה, זו בכל זאת רוסיה. זו מדינה שבה מעולם טובת האזרח לא עמדה לנגד עיני השלטון, עם תרבות של הסתרה, בין אם מטעמי ביטחון לאומי, גאווה לאומית או בעיקר חשש לתשלום מחיר אישי כבד על טעויות אנוש. אלו תמיד הביאו להחרפת אירועים.

עם זאת, בהשוואה לימי צ'רנוביל, ואפילו לאסון טביעת הצוללת הגרעינית קורסק, רוסיה נוהגת בשקיפות אדירה בהתחשב בעובדה שזו רוסיה והשליט עדיין הוא ולדימיר פוטין. אמנם ההודעות מבולבלות וסותרות, אמנם הציבור הרוסי והעולמי לא בדיוק נותן אמון מסיבות טובות בהודעות הרשמיות הרוסיות, אבל עדיין ברור מה אירע.

תקלה בניסוי כלי נשק חדיש - ככל הנראה מדובר בטיל שיוט גרעיני - הביאה לכך שהטיל התרסק והיתה דליפה מהחומרים הרדיו אקטיביים שהיו בו, ולא מפצצה גרעינית שהטיל אמור לשאת בראש הקרב שלו. הרשויות המקומיות הורו לתושבים להישאר בבתיהם ולקחת יודין, כשכל מי שראה את הסדרה צ'רנוביל מבין את המשמעות. מוסקבה הרגיעה, ואז באה הודעה רשמית נוספת שסתרה את הודעת משרד ההגנה. עם זאת, החשוב מבחינת החשש מתקלה גרעינית שתשפיע על אירופה הוא שתחנות הניטור המערביות לא קלטו עליה משמעותית ברמות הקרינה. אכן אירוע קטן יחסית, אם כי ניספו בו חמישה מדענים.

אבל האירוע הזה לא לבדו. גם אם לא נלך עד צ'רנוביל, או קורסק - רצף התקלות הקטלניות בכוחות הביטחון ברוסיה מדאיג. מאז תחילת יוני בתוך פחות מחודש וחצי,היו לרוסיה ארבעה אסונות שפורסמו: אסון הצוללת החשאית דמת שטבעה לאחר תקלה, 14 קצינים בכירים ככל הנראה איפשרו את הצלת חבריהם כשנעלו את האזור שעלה באש, וניספו. כמובן קיבלו אותות גבורה, חודש אחר כך בתוך שלושה ימים היו שני פיצוצי תחמושת בבסיסים צבאיים, וכעת טיל השיוט הגרעיני שהתפוצץ בזמן הניסוי.

התקלות הנוכחיות מחזקות את דעתם של הסבורם שרוסיה אינה באמת מעצמת על, כלכלתה חלשה, אוכלוסייתה מזדקנת ומתמעטת, אין לה מספיק תושבים לתמוך בשטח העצום של המדינה - יש לה פחות ממחצית תושבי ארצות הברית, ושטח גדול פי שניים ויותר מארצות הברית, היא מייצאת בעצם רק מחצבים ונשק, ומדיניותה כלפי העולם אינה באה מתוך עליונות וביטחון - אלא פחד מפני העתיד.

כמובן שגם אם זה נכון, מדינות הפועלות מתוך פחד, החוששות לירידה במעמדן, עלולות לצאת להרפתקאות הרבה יותר ממדינות מבוססות החשות ביטחון בעוצמתן.

ועדיין, זו מעצמה גרעינית. בראשה עומד אחד האסטרטגים הטובים בעולם. יש לה משאבים - ופוטין מצליח להביא לכך שלרוסיה כיום יש כמעט אותה השפעה שהיתה לברית המועצות בזמנו - כשרוסיה חלשה בהרבה מברית המועצות אז, ופועלת בעולם מסובך בהרבה. סייבר, רשתות חברתיות, ניצול הפיצול במערב, תמיכה בפופוליזם לאומני, הדלקת והפחתת סכסוכים במדינות הגובלות ברוסיה וכמובן ניצול הפיצול בין ארצות הברית לבעלות בריתה בעבר, כריתת בריתות עם מדינות המתעבות את ההגמוניה האמריקנית - סין ואיראן בראשן - כל אלה מביאים לכך שכפי שאמר שר החוץ החכם של נפוליון, טליראן:" רוסיה לעולם אינה חזקה כפי שנדמה - אבל לעולם אינה חלשה כפי שנדמה".

פוטין אמר שרוסיה עוברת את ארצות הברית במירוץ החימוש הגרעיני. לא ברור אם זו אמירה מבוססת עובדות, ולא ברור עד כמה פוטין באמת רוצה מירוץ חימוש גרעיני: מירוץ החימוש הקודם, בין רייגן לברז'נייב הסתיים בהתמוטטותה הכלכלית, ואז הפוליטית, של ברית המועצות. ייתכן מאד שפוטין רק רוצה שארצות הברית תגיע איתו להסכם נשק חדש, לטובת רוסיה. אבל בלי ספק לרוסיה יש היום, שוב, יכולות צבאיות שיכולות להשפיע הרחק מעבר לגבולותיה - והיא משתמשת בהן: חיילים רוסים נמצאים באוקראינה, מנהלים מלחמה בדלנית נגד ממשלת קייב. כוחות רוסים פועלים באפריקה, מגינים על מאדורו בונצואלה, מקיימים בסיסים בסוריה - וכמובן נוכחותם מרגיעה - או מאיימת - על מה שנקרא העולם הרוסי - רוסקי מיר - כלומר המדינות הגובלות ברוסיה.

מפציצים גרעיניים רוסים מסיירים, כמו פעם, מעל כיפת הקוטב, מגיעים אל בריטניה - ואל ארצות הברית, מגששים, בודקים את ההגנות. כוחות סייבר רוסים פועלים כל הזמן. צוללות רוסיות מסיירות בכל האוקיינוסים. פוטין לא מכוון רק להגן על רוסיה מתוקפנות עלומה, לא רק נלחם בתרבות המערבית - הוא גם יוצא למתקפה. בזירות הנוחות לו - ובעיקר החשובות לו. ובעוד ארצות הברית מתעוררת רק עכשיו - רוסיה, כפי שהוכיח אסון הצוללת כר נוכחת מזמן בזירת המלחמה הקרה, תרתי משמע , הבאה: הקוטב הצפוני. שם העתיד, מבין פוטין, הבנה המחלחלת גם לאירופה, ארצות הברית, סין.

תקלה מקומית בטיל שיוט סודי חדיש לא תעצור את ההתעצמות הרוסית. משבר כלכלי כן, או התרוממות מבפנים, או הסכמים בין לאומיים. כרגע אף אחד מהם לא מתרחש - להפך. ורוסיה ממשיכה להשקיע בביטחון הלאומי - כפי שפוטין מבין את המושג. ולכך יש, ויהיו, השלכות בין לאומיות נרחבות.