הצעת חוק ביוזמת יועץ ההשקעות: כך פעל כץ לטובת "מסי של שוק ההון"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע היום (רביעי) כי יגיש כתב אישום נגד שר הרווחה חיים כץ בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. היועמ"ש סבור שעל כץ להתפטר מהממשלה, וזאת בהתאם להלכה שקבע בית המשפט בעליון בשנות ה-90, בנוגע לשרים אריה דרעי ורפאל פנחסי. בתגובה להחלטה, פרקליטותיו של כץ טענו כי הכוונה לייחס עבירת הפרת המונים לחבר כנסת בהליכי קידום חקיקה היא "שגיאה יסודית".

כץ הודיע כי הוא שוקל לבקש מוועדת הכנסת חסינות, ועליו להודיע בתוך 30 אם אכן יעשה כן. הערב הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ודן עמו בהמשך כהונתו כשר לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר לכץ ולראש הממשלה שאין לו ברירה אלא להתפטר, בשל הלכת דרעי-פנחסי. לפני פגישתו של נתניהו עם כץ, נפגש עמו מנדלבליט ואמר לו שאם כץ לא יתפטר - הוא יכריח את ראש הממשלה לפטרו.

בכתב החשדות שנמסר לכץ בשנה שעברה יוחס לו גם סעיף שוחד, אך לאחר השימוע הוחלט להסירו. כמו כן, הוחלט לגנוז את תיק "התעשייה האווירית", שבמסגרתו המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ בגין שורת עבירות הכוללות שוחד, מרמה, הפרת אמונים וסחיטה באיומים.

כתב האישום נוגע למערכת היחסים בין כץ לבין איש שוק ההון מוטי בן ארי - מומחה בניהול תיקי השקעות ששימש יועץ לקבוצת "אקוויטל", חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק. על פי כתב האישום, בין השניים התפתחה מערכת יחסים חברית וקרובה ביותר, אך היו להם גם אינטרסים כלכליים הדדים. "במסגרת זו", נכתב. "השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו".

על פי האישום הראשון, בשנת 2010, הניח השר כץ על שולחן הכנסת - ביוזמתו של בן ארי - הצעת פרטית שנועדה לתקן את החוק ניירות ערך. כץ לא היה אז עדיין שר, אך הוא היה חבר כנסת ויו"ר ועדת העבודה והרווחה. ההצעה, תיקון 44 לחוק, שינתה את סדר העדיפויות בין נושים שונים. "כץ ידע שבן ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל, והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את ההצעה שיזם בן ארי", נטען. כמו כן, התיקון היה אמור להיטיב גם עם כץ עצמו.

במקביל, הקשר בין השר לאיש העסקים הלך והעמיק. כץ העריך מאוד את יכולותיו של בן ארי בשוק ההון, וכינה אותו "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים". בן ארי, מנגד, אפשר לו להגיע באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים כמה פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בניירות ערך ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שנתן לשר טיפים בנוגע למסחר. כמו כן, על פי הפרקליטות, השניים גם תיאמו ביניהם הוראות מסחר בניירות ערך בהיקף של מיליונים, מבלי שידווחו על כך לבורסה.

"לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית", נטען בכתב האישום. "פעל השר כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו, כדי להבטיח לעצמו שליטה בהליכי קידום הצעת החוק. לאחר שהצעת החוק אכן עברה לוועדה שבראשותו, זירז השר כץ את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע". כץ הסתיר מחברי הוועדה את הקשר שלו עם כץ, ואף הזמין את האחרון להופיע בפני הוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום.

האישום השני בכתב האישום נוגע לתקופה לאחר שהתיקון לחוק עבר. "בן ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת", נטען.

על פי סעיף האישום השני, לאחר שכץ מונה לתפקיד שר, הייתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", בידי חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה. בפועל, נטען, "השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל על ידי בן-ארי בניגוד לכללים". בן ארי יועמד לדין בגין מרמה והפרת אמונים בצוותא עם כץ, וכן בגין שימוש במידע פנים.

בעקבות ההחלטה, השר כץ ישקול לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית. עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את כץ, טענו כי "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית".

בנוגע לפעולותיו של כץ כחבר כנסת וכשר, אמרו עו"ד נגב ופוגל-סלוצניק כי הוא "פועל באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה'תספורות במשק' והוא ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי".

לטענתן, "כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. לא בכדי אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וחיים כץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת".

(עדכון ראשון: 19:01)