פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "האינטרס של המדינה": המאבק של בית הספר הממלכתי-חרדי בירושלים

      לאחר מאבק הורים ממושך הצטרף בי"ס על-אזורי בי-ם לזרם הממלכתי-חרדי שבו נלמדים לימודי ליבה - אך כעת הרישום אליו נפגע משום שמשרד החינוך הודיע שלא יתקצב אליו הסעות, שבעבר סובסדו ע"י עמותה: "זורקים את המלחמה שלנו לפח". משרד החינוך: לא סבסדנו הסעות לבי"ס גם בעבר

      תלמידי בית ספר נסים בירושלים , ספטמבר 2012 (יח"צ , דניאל אלסטר)
      (צילום אילוסטרציה: דניאל אלסטר)

      בית ספר ממלכתי-חרדי חדש יחל לפעול השנה בעיר העתיקה בירושלים - אך במשרד החינוך הודיעו להורים כי לא יסייעו בתקצוב ההסעות, והורי התלמידים מוחים. "הורים לא ישלחו את הילדים לבית הספר בגלל זה, ובעצם זורקים את כל המלחמה שלנו לפח", אמר איתמר קהא, ששניים מילדיו אמורים ללמוד שם.

      זרם החינוך הממלכתי-חרדי הוקם בשנת 2013, ומאז חלה עלייה במספר התלמידים ובמוסדות החינוך שהצטרפו למסלול שנתון לפיקוח משרד החינוך ונלמדים במסגרתו לימודי ליבה מלאים. בירושלים, על פי נתוני העירייה, למדו בו בשנה הראשונה 139 תלמידים, ואילו בשנה הנוכחית כבר הגיע מספרם של התלמידים בעיר ל-948. במהלך השנים הצטרפו בירושלים מוסדות נוספים לחינוך הממלכתי-חרדי, ובהם בית הספר היסודי לבנים אחינועם שברובע היהודי בעיר העתיקה. בית הספר פעל עד השנה תחת מערכת החינוך העצמאי, אך לאחר שסבל מקשיים תקציביים ובעקבות מאבק ממושך של ההורים, הוחלט כי יעבור למסלול החינוך הממלכתי-חרדי. "לא היה פשוט לצאת מהחינוך העצמאי, אבל אחרי מאבק של שלוש שנים, אנחנו כן בממלכתי-חרדי, ואני חושב שזה פתרון, וזו אחת ההשקעות החשובות של המדינה", אמר יו"ר ועד ההורים אריה אורנג'.

      שער יפו, העיר העתיקה, ירושלים. פברואר 2016 (AP)
      "בגלל המיקום הבעייתי ברובע היהודי - חברות ההסעות מבקשות מחיר גבוה" (צילום: AP)

      בבית הספר העל-אזורי, המיועד לתלמידי כיתות א' עד ח', צפויים ללמוד ילדים משכונות שונות ומרוחקות מהעיר העתיקה, בהן ארמון הנציב, פסגת זאב, רמות, רמת שלמה, קטמון הישנה ומלחה - כך הסביר קהא, האחראי להסעות מטעם ועד ההורים. אולם, משרד החינוך אינו מתכוון להשתתף בתקצוב ההסעות. ב"הארץ" פורסם לאחרונה כי במשרד החינוך החליטו להפסיק לתת הטבות לתלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי והחל מהשנה הקרובה יהיה עליהם לעמוד בקריטריונים של החינוך הממלכתי, לפיהם השתתפות בתקצוב היא רק לילדים מגן חובה עד כיתה ד' המתגוררים במרחק של לפחות 2 ק"מ ממוסד חינוך, ולילדים מכיתה ה' ומעלה המתגוררים במרחק 3 ק"מ ויותר.

      אורנג' טען כי בשלב זה נאמר להם שלא יקבלו כל תקצוב ומבדיקה שערכו עם חברות הסעות, נמצא שהעלות הצפויה עבור כל ילד לחודש היא כ-800 שקלים, וזאת לעומת 300 שקלים ששילמו תחת החינוך העצמאי כשהעמותה סבסדה חלק ניכר מהתקציב. "כיוון שהרובע היהודי נחשב למקום מאוד בעייתי מבחינה גאוגרפית וקשה להגיע לשם, אז חברות ההסעות מבקשות מחיר גבוה. כשנכנסים לרובע, הנהג יודע מתי הוא ייכנס, אבל לא מתי ייצא והוא לא יכול לקחת התחייבות של הסעות נוספות", הסביר אורנג'. לדבריו, המחיר פוגע ברישום: "היה לנו למשל רישום של 25 תלמידים לשנה הבאה בכיתה א', וברגע שאמרתי שהשנה לא מסבסדים את ההסעות, נכון לעכשיו יש 14 תלמידים. זה מוריד משמעותית את הרישום. זה המון כסף".

      "אחת ההשקעות הטובות של המדינה, ישראל תראה את הפירות"

      לדבריו של אורנג', מדובר באינטרס של המדינה שהילדים ילמדו לימודי ליבה ויהיה תחת פיקוח. "בשנים האחרונות סבסדו את ההסעות לממ"חים בכל הארץ, ודי בצדק, כי למעשה הממ"חים זה אינטרס מספר 1 של ישראל לדעתי. במקום לצעוק שחרדים יתגייסו לצה"ל, ככל שמקדימים את הגיל כך ייטב לנו. ככל שמגיל צעיר הם ילמדו לימודי מתמטיקה ואנגלית, אז בגיל 18 לא צריך להחליף את הדיסקט לגמרי. אבל השנה החליטו לא לסבסד את ההסעות". מעבר לכך הוא אומר כי על המדינה לממן את ההסעות במקרה זה משום ש"אנחנו חדשים. עכשיו עברנו לממלכתי-חרדי, אז לצורך זריקת מרץ לבית ספר. וגם כי אנחנו במקום בעייתי מבחינה גאוגרפית. וגם, למעשה ברוב התלמודי תורה בחינוך העצמאי, ההסעות מסובסדות דרך העמותות, והתחרות שנוצרת היא לא הוגנת".

      שניים מילדיו לומדים בבית הספר, והוא מדגיש את החשיבות האישית מבחינתו. "זה לא קל בשבילי מבחינת עלויות. אבל אני רואה את הבן שלי שלומד שם וקורא אנגלית ופותר תרגילים שאני לא מצליח. כשאני חושב על עתידי ילדיי, כשאני רוצה לראות אותם כרופאים ושיהיו בקומנדו הימי, אני לא רואה את זה קורה אם לא ילמדו שם. זו אחת ההשקעות הטובות של מדינת ישראל. לא בהרבה דברים המדינה משקיעה נכון, אבל הממלכתי-חרדי זו אחת ההשקעות הנכונות. זו השקעה שמחזירה את עצמה, שמדינת ישראל תראה את הפירות אחר כך".

      חרדים בטקס פטר חמור בירושלים, 2013 (GettyImages)
      (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק GettyImages)

      חבר מועצת עיריית ירושלים, אלעד מלכא מ"התעוררות", העלה את הנושא בישיבת המועצה האחרונה, על מנת לבדוק מה העירייה יכולה לעשות. ראש העירייה משה ליאון השיב כי הם בוחנים את הנושא מבחינה תקציבית ומול משרד החינוך. "החינוך הממלכתי-חרדי הוא בשורה לעתיד ירושלים. מצד אחד מאפשר למעוניינים בכך לשמר אורח חיים חרדי לצד רכישת השכלה והשתלבות בשוק התעסוקה. מצד שני, עידוד תעסוקה בקרב המגזר החרדי והמגזר הערבי הוא מהלך אסטרטגי לעיר שהתדרדרה לאשכול כלכלי חברתי 2. יותר אוכלוסיות בשוק התעסוקה משמעותו פחות עוני ויותר חוסן כלכלי לעיר. על העירייה לחבק ולקדם את החינוך הממלכתי חרדי בכל הכוח", אומר מלכא.

      במשרד החינוך לא התייחסו למעבר של המוסד לחינוך הממלכתי-חרדי, ומסרו בתגובה כי "אין כל שינוי בסוגיית ההסעות לבית הספר, שכן המשרד לא סבסד הסעות לבית הספר גם בעבר".