הטבח הגזעני בטקסס עשוי להשפיע על זהות היושב בבית הלבן

עוד יום, עוד רצח המוני בארצות הברית, אלא שהפעם היו אלו שניים. יותר מ-30 בני אדם חפים מפשע, שכללו עוברי אורח, מבלים ומשפחות נרצחו בידי שני רוצחים, אחד מהם גם טרוריסט. נכון, שני מעשי הרצח האלה יחד עדיין לא הגיעו לשיא כל הזמנים - הטבח בלאס וגאס - אבל לא לדאוג, גם השיא הזה יישבר.

בין שני מעשי הרצח האלו יש הבדל משמעותי, אך ששניהם, כמעט כרגיל, בוצעו בידי גברים צעירים. הרצח ההמוני השני, בדייטון, אוהיו, היה רצח המוני "רגיל" - מהסוג שארצות הברית כבר שוות נפש לחלוטין כלפיו. אדם פתח באש לכל עבר אחרי שלא הוכנס לבר.

הרצח המשמעותי יותר מכל הבחינות היה ה באל פאסו, טקסס. פטריק קרוסיוס, בן 21 מהעיר אלן, פרסם מניפסט באינטרנט, שם אוזניות, לקח את הקלצ'ניקוב ונסע לאל פאסו כדי לרצוח כמה שיותר מקסיקנים - מתוך חשש שהם ישתלטו על טקסס שלו ויחליפו את האדם הלבן, שמבחינתו ומבחינת שאר הגזענים, תומכי העליונות הלבנה, הניאו-נאצים או סתם נאצים - לא כולל את היהודים או ההיספנים.

"טיפול בתנועות העליונות הלבנה תמיד היה הנקודה החלשה של גורמי אכיפת החוק באמריקה", אמרה לוואלה! NEWS מעין אפרת, מומחית לפוליטיקה אמריקנית. "אני לא חושבת שזה ישתנה, בעיקר לא תחת הממשל הנוכחי וסדרי העדיפויות שלו. תהיה רגישות גבוה יותר בחודשים הקרובים בתקשורת, שככל הנראה תניע את הגורמים הרלוונטיים, אבל אין סיבה להניח שמשהו יסודי ישתנה".

פרופסור איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית וראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן, היה חריף עוד יותר. "גם היום רשויות החוק פועלות יותר מבעבר נגד תומכי עליונות הגזע הלבן, משום התחושה בציבור שמאז עליית טראמפ והתבטאויותיו כמו לגבי הרצח בשרלוטסוויל באוגוסט 2017, כשהוא השווה בין המפגינים לבין הגזענים הקיצוניים, היא שארגוני הימין הלבן הגזעני חשים שיש להם יותר חופש פעולה".

התבטאויותיו של טראמפ על ההיספנים ממלאים עמודי רשתות חברתיות. הוא אמר על אירועי שרלוטסוויל שיש "אנשים טובים בשני הצדדים", ואפילו אחרי הטבח באל פאסו אי אפשר להתגבר על התחושה שלו גורם אחר היה מבצע את הטבח - נניח מוסלמי קיצוני - הנשיא היה מוצא מילים חריפות בהרבה כדי לגנות את המעשה.

הדמוקרטים מפנים את האצבע המאשימה על האווירה שנוצרה בארצות הברית בשנים האחרונות אל הבית הלבן. אבל הטבח לא ישנה מהותית את השיח על הגירה, ועל אחת כמה וכמה לא יביא לפתיחת שערי ארצות הברית.

"הפוליטיקאים הדמוקרטים, ביחוד המתמודדים על הנשיאות, ינסו לנצל את הטבח כדי לשנות את השיח הציבורי על הגירה, אבל אני מעריך שהצלחתם תהיה מוגבלת", אמר פרופסור גלבוע. "זה אחד הנושאים השנויים מאוד במחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים. הטבח לא יזיז את הגרעין הקשה שתומך בטראמפ, בעיקר בעמדה הנוקשה שלו נגד הגירה היספנית לא חוקית".

הרוצח התייחס ל"פלישה המקסיקנית" לטקסס האהובה שלו. טקסס בנויה על המיתוס של האלמו, המצודה שבה התבצרו טקסנים אמריקנים נגד הצבא המקסיקני בלחימה עד הכדור האחרון. נעשו על כך סרטים ושירי קאנטרי וסמל המדינה מגלם זאת. רק שטקסס הייתה חלק ממקסיקו, עד שמתיישבים אמריקנים התיישבו בה וחבורת מהלכים יצאו למלחמת עצמאות, כלומר חיבור לארצות הברית.

שליש מארצות הברית של היום היה חלק ממקסיקו, ובשורת מלחמות נכבש וסופח. אל פאסו יושבת על הגבול, צמודה לחוארז בצדו השני, ויש יומיום מקסיקנים המגיעים לעבודת יומם באל פאסו, ויש אוכלוסייה היספנית, חלקה תושבי אל פסאו דורי דורות.

הרוצח כתב על שנאתו לדמוקרטים, על הערצתו לטראמפ על בניית החומה וגם על שנאתו לרפובליקנים כי הם אנשי התאגידים. אבל בסופו של דבר הוא איש ימין קיצוני המתעב את הליברלים, תומכי ההגירה, והביע חשש שיום אחד טקסס תהיה "כחולה" - כלומר תצביע לדמוקרטים. יכול להיות. ואירוניה היא אם זה יקרה בין השאר בגלל הטבח שלו.

"טקסס הייתה אמורה לתפוס יותר נפח בבחירות הללו ממילא, כי הפערים בה בין הדמוקרטים לרפובליקנים מתחילים להיסגר בשנים האחרונות", הסבירה אפרת. "ייתכן שהירי יתניע מחדש את הפעילים והארגונים שקמו במדינה לקראת בחירות אלה. חוקי נשק קל יותר גם לשנות ברמה המקומית ולכן ההשפעה יכולה להיות אפילו יותר דרמטית".

לדבריה, "למועמדים לנשיאות זה יכול להיות רגע להראות מנהיגות, בעיקר בטו אורורק שמגיע מאל פאסו, אבל מאחר שאין לו או לחוליאן קסטרו תפקיד ביצועי כרגע זה יגביל את היכולת שלהם לייצר מסר ארוך טווח כתוצאה מהאירוע הזה".

ההיספנים מצביעים ברוב גדול לדמוקרטים, בערך כ-70%, אך על אף שלכאורה אין לכך סיבה, כי חלק גדול מהם שמרנים ובעד ערכי המשפחה, השאלה הגדולה היא טקסס. בטו אורורק, תושב אל פאסו שנוצח בפער קטן בבחירות לסנאט, אומר חד-משמעית שטראמפ גזען ואחראי בהתבטאויותיו לטבח.

אורוק חורש את טקסס, והרפובליקנים מסתכלים על המדינה המשנה את טבעה והדמוגרפיה עובדת לטובת הדמוקרטים. אם טקסס תהפוך דמוקרטית, והיום הזה אינו בהכרח קרוב, לרפובליקנים כמעט ולא תהיה דרך לנצח בבחירות לנשיאות. "בבחירות 2018 שיעור ההצבעה שלהם הגיע ל 48% לעומת 34% בבחירות לקונגרס בשנת 2014", אמר גלבוע. "רובם המכריע מצביע לדמוקרטים. אם שיעור ההצבעה שלהם ימשיך לעלות, ייתכן שטקסס אכן תהיה כחולה, אם כי נראה שמדובר בתהליך שעוד יקח זמן ועוד מערכות בחירות.

שני מעשי הרצח האלה - והרבים שהיו לפניהם, ואלה שיהיו אחריהם יציפו שוב את נושא הנשק החם בארצות הברית. כרגיל, התגובות צפויות עד דיכאון - תומכי הנשק החם המסבירים שרק נשק חם יכול לעצור רוצח, ומתנגדיו מבקשים לפחות הכבדה על הנגישות הבלתי נתפסת של כל אדם לנשק חם בארצות הברית.

המצב הקיים בטקסס הוא שכל אדם יכול להיכנס לסופרמרקט ולקנות נשק חם, חצי אוטומטי, עם מחסניות מוגדלות. בלי בדיקת רקע, למשל, אם הוא מוגדר לוקה בנפשו, או ברשימת אלה שאסור להם לעלות לטיסה כי הם חשודים בטרור. לובי הנשק, ארגון הרובאים הלאומי ה-NRA מצליח לעמוד בפרץ למרות היחלשותו בשל שערוריות פנימיות. אתוס של המערבונים עדיין חזק ובמדינות המתנדנדות אין כרגע רוב להרחבת הבדיקות.

צווים נשיאותיים יכולים לשנות את המצב, אבל ראשית צריך להיבחר. "ברגע שהאמריקאים החליטו ש'זה בסדר' שגם ילדים הם הקורבנות של אירועים כאלה - היה ברור ששום מקרה אחר, מזעזע ככל שיהיה, לא יניע אותם לפעולה משמעותית להתמודד עם הבעיות שלהם", אמרה אפרת בפסימיות על האפשרות לשינוי, בהתייחסה לטבח בבית הספר סנדי הוק. "אפשר להגיד שזה קיבל אישוש גם בירי בתיכון סטונמן דאגלאס ותנועת המחאה שקמה לאחריו".

לא רק זאת - אחרי סנדי הוק אנשי ימין קיצוני, הידוע שבהם אלכס ג'ונס מקדם הקונספירציות טענו שכלל לא היה טבח בסנדי הוק. זו מזימה של הדמוקרטים נגד הנשק החם של הפטריוטים האמריקנים, והילדים בסנדי הוק, כמו גם אלה שניצלו מהטבח בפארקלנד והחלו לפעול נגד נשק חם הם "שחקני משבר" - שחקנים שנשכרים כדי להעמיד פנים שהם קורבנות טבח, אבל הם לא. הם לא ניצולים, או הורים מוכי יגון. הם שחקנים מקצועיים. מטורף, אתם אומרים? 15 מיליון אמריקנים מאמינים שהעולם נשלט בידי אנשי לטאה. עשרות מיליונים מאמינים בקשר של יהודים לשלוט בעולם. מיליונים מאמינים שהעולם שטוח. וכן, יש מספיק שמאמינים שלא היו מעשי טבח. אבל הם לא העניין. העניין הוא אלה שרואים מדי יום טבח המוני, חסר פשר. שרואים מדי שבוע ניסיון לרצח המוני בבית ספר או מוסד חינוכי אחר - ומקבלים זאת כגזירה, כחלק מהחיים.

הנשק החם, עם הפלות, הגירה, הכלכלה, הם נושאים בולטים בכל מערכת בחירות. לבית הלבן, לקונגרס - וגם ברמה המקומית. יש עוד כשנה וחצי עד הבחירות הבאות, איש, פרט למשפחות כמעט לא יזכור אז את אל פסו ודייטון. הן תהיינה חלק מהסטטיסטיקה של אלימות בארצות הברית. אבל אם אלימות אינה נושא חדש בארצות הברית - אלימות גזענית, של עליונות הגזע הלבן - וחרדת הלבנים למעמדם לא היתה בקנה מידה כזה מאז ימי הקו קלוקס קלאן הישנים והרעים.

הדמוקרטים ינסו להחיות כך את קואליציית המיעוטים של אובמה, הרפובליקנים לדכא את הצבעת המיעוטים. אחוזי ההצבעה - ומידת ההתלהבות שיוכלו הצדדים לגייס תהיה קריטית ביום הבחירות.
גם טבח של גזען היוצא למסע טרור יכול להשפיע על השאלה מי יישב בבית הלבן - ומי ישלוט בבית המחוקקים באוסטין.