דברן בלתי נלאה: נסראללה כבר לא מצליח לחדש דבר ללבנון

ושוב ביום שישי חזר על עצמו "הטקס": עוד נאום של נסראללה ושוב איומים, הצהרות בומבסטיות וקריאות עידוד לפלסטינים להקצין את גישתם כלפי ישראל. העילה הפעם לדברים הנרגשים - אירוע לרגל יום השנה להקמת הזרוע השיקומית של חיזבאללה, שזכתה לכינוי ג'יהאד אל-בנאא (ג'יהאד הבנייה). אך מלבד התאריך המשתנה, התוכן נותר בעינו. לא רק בהשוואה לנאום הקודם לו. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, למרות נאומיו הארוכים והתכופים, אינו בעל בשורה חדשה לאזרחי לבנון או אפילו לתומכיו בקרב בעדה השיעית.

בעבר עוד נחשב נסראללה לרפורמיסט של ממש בחיזבאללה, מהפכן כמעט. ואילו כעת, נראה שלפחות מאז 2006 דבר לא השתנה שם בארגון וכמובן אצל העומד בראשו. ייתכן שגם במקרה שלו, יותר מדי שנים בתפקיד המנהיג הבלתי מעורער של חיזבאללה (27 שנים) נותנים את אותותיהם. נסראללה כיום עסוק הרבה יותר בנראות שלו וכיצד עוקבים אחר נאומיו בלבנון ובישראל מאשר בניסיון של ממש לקדם את מעמדם של השיעים במדינה, כפי שנראה היה לפחות בתחילת דרכו.

כתב של אחד העיתונים הערביים (אל-ג'ומהוריה) שהתלווה כצופה מהצד לראיון שהעניק לערוץ הבית אל-מנאר, סיפק הצצה לתחומי ההתעניינות של מזכ"ל חיזבאללה. במהלך הריאיון הממושך, עצר מידי פעם נסראללה כדי להתעניין אם דבריו זוכים לכיסוי בכלי התקשורת הישראלים. לאחר שהבין שאכן הריאיון שלו שעבר בשידור חי הופך לכותרות בכמה מכלי התקשורת בישראל ובלבנון, לא הסתיר את קורת רוחו. האיש מתברר, אובססיבי לתקשורת הישראלית במידה שמזכירה אי אלו פוליטיקאים בצד הישראלי.

נסראללה מיהר בנאומו הפעם להכחיש שחיזבאללה מבריח אמצעים צבאיים לפרויקט דיוק הרקטות שלו, דרך נמל ביירות, כפי שהצהיר השבוע שגריר ישראל באו"ם דני דנון. ההכחשות הללו של נסראללה אינן משנות את פני המצב בין הארגון השיעי לבין ישראל: הארגון ממשיך בפרויקט דיוק הרקטות שלו, למרות ההסתכנות בהסלמה מול ישראל. חיזבאללה גם אינו מכחיש זאת, אלא רק את הדרך שבה הדבר נעשה. אך מקור המתיחות עומד בעינו והכללים ברורים למדיי לשני הצדדים: ישראל לא תסכים להקמה של מפעלים לדיוק רקטות בלבנון ואילו חיזבאללה לא יבליג על תקיפה באדמת לבנון. השאלה היא כמובן באיזה סוג של תגובה יבחר נסראללה לנקוט.

לעת עתה הבעיות המידיות שעמן מתמודד הארגון, הן ברובן מבית, מול היריבים משלל הפלגים הלבנוניים. חיזבאללה אינו שש אליי קרב מול ישראל, אך גם לו ברור שאם תבוא תקיפה ישראלית בלבנון, הריי שהארגון יהיה חייב להגיב ולו רק כדי לשמור על ההרתעה הלבנונית. ואז נשאלת השאלה, אם ישראל תגיב לכך והיכן בדיוק חיזבאללה מתכנן לעצור.

ובינתיים, מסביב יהום הסער. חיסול מסתורי של פעיל מרכזי בחיזבאללה, שניהל בין היתר ניסיון להקים תשתית טרור ברמת הגולן הסורית. תקיפה עוצמתית במיוחד של מליציות שיעיות בעיראק, שבמהלכה לפחות על פי כמה דיווחים, נהרגו גם פעילים של חיזבאללה הלבנוני, ונראה שהחזית הזו הצפונית- צפון מזרחית, רק הולכת ומתחממת. בסוריה הניסיונות האיראניים להתבססות (גם באמצעות חיזבאללה) אינם פוסקים אפילו לרגע, למרות התקיפות הקשות שמיוחסות לישראל בכלי התקשורת הזרים; בעיראק נוצרת מציאות שבה המדינה מושפעת דרמטית ממקבלי ההחלטות באיראן, והממשלה בבגדאד אינה עושה כמעט דבר כדי לעצור את ההתבססות של איראן ושל חיזבאללה במרחב שלה. עיראק במובנים רבים הפכה להיות מעין חצר משחקים של האיראנים במלחמות מול סעודיה והקואליציה הערבית. ובשורה התחתונה, חיזבאללה אם ימשיך בניסיונותיו להקים תשתית לדיוק רקטות, ימצא עצמו בהתנגשות נרחבת יותר מול מדינת ישראל והשאלה עד כמה נרחבת בדיוק.