לטלטל את האויב: המצוד אחרי ידיעות הזהב של חמאס וחיזבאללה

זה היה רגע סמלי של חילופי משמרות בצמרת צה"ל. רב-אלוף במילואים גבי אשכנזי נפרד מאנשי הלשכה בקומה ה-14 בבניין מטכ"ל ומסר את חוברת המטרות לידיו של הרמטכ"ל הנכנס רב-אלוף בני גנץ. חוברת בת עשרות עמודים שכוללת צילומים ומידע מודיעיני על מטרות, בין היתר ברחבי רצועת עזה.

ארגוני הטרור היו משגרים רקטות, רל"ש הרמטכ"ל היה מקבל על כך מידע ולאחר התייעצות קצרה בטלפונים מוצפנים, היה הרמטכ"ל מאשר איזו מטרה לתקוף בשיטת ה"פינג פונג". תוקפים את ישראל וצה"ל מגיב. מאחורי כל יעד שכזה עמלו יחידות שלמות בצה"ל, ובראשן יחידות אמ"ן, לאתר פיסות מידע שהארגונים מתאמצים מאוד להסתיר ולהפיק מהן מטרות עם נקודת ציון בת 14 ספרות. כל מה שנותר לטייס הוא לכייל את המספר, להמתין לאישור מ"הבור", ללחוץ על הכפתור האדום ולתקוף את המטרה.

שנה לאחר כניסתו של גנץ לתפקיד, התגלגל מבצע "עמוד ענן" שהחל בסיכול ממוקד מוצלח של ראש הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג'עברי. במהלך שמונת ימי הלחימה תקף צה"ל אלפי יעדים עד להפסקת אש בתיווך מצרים, שהחזיקה באופן יחסי עד קיץ 2014, אז החל מבצע "צוק איתן". חיל האוויר וכוחות היבשה תקפו אלפי יעדי טרור נוספים. אלפי טילים ופצצות הוטלו ושוגרו על הרצועה כדי לפגוע ביכולת האש של חמאס, בפתחי המנהרות, בפעילי טרור ובעיקר כדי להפעיל לחץ כבד על חמאס.

בירושלים קיוו שראשי הארגון ידרשו הפסקת אש, אך הלחימה נמשכה 51 יום. בזמן שבחיל האוויר התגאו בהספקי התקיפה, ששברו את השיאים של מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ועמוד ענן, בקהילת המודיעין הבינו טוב מאוד כי הפטיש הכבד שהונף על ראשי חמאס פגע באוויר במקרים רבים.

שנה לאחר המבצע היו גם מפקדים בכירים שאמרו בפומבי כי בנק המטרות בדרום ובצפון הוכפל ובמידה מסוימת שולש, אך חברי הקבינט המדיני-ביטחוני הזהירו ואמרו: לא כמות התקיפות היא זו שתכריע את האויב, אלא איכות המטרות שיצליחו יחידות אמ"ן להפליל. בשנים שלאחר מכן בוצעו מהלכים משמעותיים באמ"ן כדי להיענות לאתגרי המזרח התיכון, אך הרמטכ"ל כוכבי מנסה לחדד את חושי קהילת המודיעין. הוא העביר מסר ברור כבר ביומו הראשון כרמטכ"ל בחודש ינואר השנה ודרש ממפקדי צה"ל להגדיל את כושר הפגיעה באויב.

בשיחות שקיים בחודשים האחרונים, הסביר כוכבי למפקדים כי הוא דורש שבמערכה הבאה בצפון ובדרום ייהרגו מספר גדול מאוד של מחבלים, בדגש על פעילי יחידות מיוחדות של האויב (נוחבה ברצועת עזה וכוח רדואן בלבנון), שהיקף הנזק לתשתיות הטרור יהיה עצום מבעבר ושהיקף התקיפות ישבור שוב שיאים אך בעיקר שיהיה מדויק. "שהפטיש ייפול על המטרה ולא יפספס", אמר כוכבי בנוכחות מפקדי האוגדות באחד התרגילים בשבועות האחרונים.

חיזבאללה למד היטב מהאיראנים ומצבא אסד, יש שיאמרו גם מהרוסים, כי הוא יידרש לתמרן בכל מערכה ולהפוך את רוב המערכים שלו לניידים כמו יכולות האש. באופן כזה הוא יקשה מאוד על צה"ל לאתר אותו בזמן אמת. עד כמה הסוגיה רגישה תעיד העובדה שחיזבאללה חשוף לעוצמת המודיעין והאש של צה"ל במרחב הסורי במסגרת המערכה החשאית, ומבין שרוב מה שלא יהיה נייד יושמד בידי חיל האוויר.

את התובנות הללו מעתיק בשנים האחרונות גם חמאס. הוא לא רק שואף לתמרן מהיבשה, מהים ומהאוויר לעבר ישראל אלא גם בתוך השטח הפלסטיני כדי לחמוק מטילי חיל האוויר ולהפוך להיות האויב הנסתר. תשתיות שלמות שהצליחו ארגוני הטרור להסתיר מעיני המודיעין נחשפו בשטח רק כשצה"ל תמרן, בסך הכול במרחק של שניים עד שלושה קילומטרים מגדר המערכת. לכן, התמונה תמיד משובשת וחסרה גם כשהמודיעין הוא חזק.

הפערים סייעו בתהליך השכנוע שאמ"ן זקוק לעוד משאבים וכוח כדי לעמוד ביעדים. קהילת המודיעין התכנסה בתוך עצמה והבינה שללא שילוב זרועות, המערכה הבאה תהיה מורכבת הרבה יותר. התוצאות לא איחרו לבוא: אמבטיית המידע הפכה מהר מאוד לאוקיינוס של פיסות מודיעין.

ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, מכנה את התקופה הזו כ"עידן של שיבוש". בראייתו, לא מדובר בטלטלה אזורית נקודתית או התנגשות אידאולוגית, אלא טלטול מתמשך שמועצם בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות והמהפכה הדיגיטלית המאפשרת נגישות רצופה לכמות עצומה של מידע ולמגוון הולך וגדל של שחקנים, באופן שמאפשר להשפיע על ציבורים שלמים.

מיליארדי פריטי מודיעין עוברים דרך יחידות האיסוף של אמ"ן דרך הפקה והפצה ליחידות חטיבת המחקר. תהליך מורכב ורגיש בפני עצמו. זו מהפכת המידע. יש בה הזדמנויות רבות אך גם סיכונים. לא כל מה שאתה רואה נכון. לא כל מה שנאמר באמת משקף את המציאות. עולם של שיבוש ושל פייק ניוז.

ראש חטיבת המחקר לשעבר, תת-אלוף (מיל') איתי ברון, ייחד למהפכת המידע והמחקר המודיעיני מחשבה עמוקה עם סיום תפקידו. בעיקר איך לאתר בתוך ים המידע את פיסות המידע הרלוונטיות לבניית התמונה המלאה על האויב ואת שבבי המידע שיסייעו לבנות בנק מטרות משפיע ורלוונטי למערכה הבאה.

ברון טוען כי היקף המידע הולך וגדל באיכות ובכמות. מידע כמו שיחות טלפון, תמונות וצילומי וידאו מאמצעים שונים נערם באמ"ן ומאפשר כהגדרתו של ברון, "חדירה עמוקה למקומות אינטימיים ורגישים, בליבת הסודות של הצד השני". הצד השני של המטבע הוא התהליך שמוביל להצפת מידע מודיעיני וקושי במיצוי המודיעין לכדי בניית התמונה המלאה ובהמשך לבניית מטרות לתקיפה.

גורמי מודיעין בכירים טוענים כי במידה מסוימת, אם היחידות השונות לא ידייקו את תהליך הפקת המידע, המיצוי, ההפצה ליחידות והמחקר, המערכות עלולות להיות "מסונוורות ולהכביד על הפעילות השוטפת". כדי לייעל את העבודה ולשפר את השפה המשותפת בין יחידות האיסוף ליחידות המחקר, הוחלט על מעבר של בעלי תפקידים מצד לצד.

לרוב, קצינים שעוברים וחוזרים ליחידת האם שלהם מחוללים שינויים גדולים. דוגמה מובהקת היא מעבר קרוב של קצין בדרגת אלוף-משנה מיחידת האיסוף 8200 המוגדר כטכנולוג לחטיבת המחקר. התהליך מתרחש גם בדרגים נמוכים ומפקד חטיבת המחקר תת-אלוף דרור שלום מאפשר לדרג הזוטר להעז, להציע הצעות חדשות, לשבור מוסכמות, לחשוב מחוץ לקופסה והחשוב מכול להיכשל ולנסות שוב. בחטיבת המחקר אוהבים לשבור מוסכמות, ובמיוחד בעידן שבו הרמטכ"ל מטפח את מפעל המטרות שנבנה במרכז הארץ תחת קצין בדרגת אלוף משנה. הוא בעבר היה מפקד מרכז האש בפיקוד הצפון, בתקופה שבה היה כוכבי מפקד הפיקוד.

גוף המחקר של אמ"ן החל כמדור, צמח לענף ומחלקה ולבסוף התפתח לכדי חטיבה שעליה מפקד כיום תת-אלוף דרור שלום. אחד מתחומי האחריות שלו לצד התפקיד המרכזי כמעריך לאומי הוא לא רק פתרון תעלומות אלא גם בייצור מטרות בזירות השונות. הוא אמור לנהל מתח עצום שדורש ממנו מצד אחד לקדם תהליכים טכנולוגיים כמו תוכנות ואפליקציות להתמודדות עם מידע מודיעיני בלתי-נגמר, לבין תהליכי השמה חדשים שנועדו לאפשר לחיילים שהתגייסו זה עתה להתמודד עם שאלות מגוונות.

חוקר ותיק לשעבר באמ"ן הסביר כי אם בעבר היה זה מרדף אחרי הטנק הסורי או המצרי, היום גם כשאתה מאתר מטרה אתה לא יודע אם שווה להשקיע בה כי היא לא בהכרח תהיה שם עוד שעה. "בינה מלאכותית לא תפתור בהכרח את כל הדילמות הללו ולכן כשנעים קדימה לעבר הטכנולוגיה החדשה צריך תמיד שיהיה גורם מקצועי שיהיה מחובר אל הקרקע, כדי לדאוג שאם התהליך לא מצליח יהיה ניתן לחזור אחורה אל נקודת המוצא הישנה", הוסיף החוקר.

בחטיבת המחקר היה נהוג עד לאחרונה לשבץ את בעלי התפקידים עם גיוסם לצה"ל לקורס כללי שבו לומדים תכנים שונים ומגוונים על הזירות והמקצועות, ורק לאחר העברתם לזירות המחקר השונות הם היו מתחילים לעבור הכשרה כמש"קים לייצור מטרות. בחטיבת המחקר הוחלט לקצר את התהליך ולגייס אותם כבר מראשית דרכם באמ"ן לקורס מש"קי מטרות ובכך לייעל את ההכשרה ולדייק אותה מול המשימה העיקרית - התמודדות עם ים המידע. תכנית הפיילוט הצליחה וגרפה מחמאות על התהליך והתכנים והמחזור השני יצא לדרך.

"לא מדובר במקצוע חדש, אלא בשכלול וייעול תהליך ההכשרה. עולם המטרות דורש תפיסה מחקרית אחרת. אנחנו מתמודדים עם גודש מידע ונדרשים למרות זאת לרמת דיוק גבוהה ולשיפור הקטלניות", הסבירה סגן-אלוף מ', ראש זירת מטרות לבנון בחטיבת המחקר, שאחראית בין היתר לייצר מטרות לזמנים משתנים. כשהאדמה תירעד בביירות מטילי חיל האוויר זה יהיה בעיקר בזכות עבודת נמלים של סא"ל מ' וחייליה. בנק שלם של מטרות.

סא"ל מ' היא בוגרת המחזור הראשון של תכנית חבצלות היוקרתית שמכשירה קצינים מצוינים למקצועות הליבה באמ"ן. לאחר מכן היא שובצה בחטיבת המחקר בזירת לבנון והתקדמה עד לתפקיד ראש מדור. בהמשך עברה מ' לתפקיד מודיעין טכנולוגי בתחומי הסייבר (מחקר טכני של אמצעי לחימה בצבאות ערב וארגוני טרור והמשמעויות הנגזרות מכך לצורך מתן מענה מבצעי וטכנולוגי), בתום קורס פיקוד ומטה היא חזרה לחטיבת המחקר סגרה מעגל והתמנתה לראש זירת לבנון בחטיבת המחקר. השם חסן נסראללה מצלצל באוזניה היטב. גם נאומיו השונים לאורך השנים.

"אנחנו מלמדים את מש"ק המטרות לפתח כישורים לייצר מטרות, אבל קודם לכן להתמודד עם עולם הביג דאטה. איך לאתר ולאחר מכן לנתח את המידע הרב", אמרה. "יש לו כלים טכנולוגיים, מערכות מידע שונות, אבל בסוף זה מתחיל אצלו. לכן, בקורס אנחנו מלמדים אותו על גודל האחריות שיש לו, מה המשמעות של ייצור המטרות, כיצד זה משפיע על כולנו, לפתח דעתנות, להטיל ספק, להבין שהוא מסוגל יותר ממה שהוא חושב, להיות יצירתי ולפתח קצב מהיר. הוא גם צריך לחפש לא רק מטרה איכותית אלא כזו שיהיה לה הקשר מבצעי משפיע".

אחד ממש"קי המטרות פורצי הדרך הוא רב"ט צ', בוגר קורס המטרות הראשון של חטיבת המחקר. הוא שובץ לאחר הקורס בזירה הפלסטינית והחל לפתח מיומנות במעקב אחר התשתיות של ארגוני הטרור תוך איתור פיסות מידע רלוונטיות בים המידע שנערם על ידי כורי המידע באמ"ן. צ' והצוות שבו הוא פועל הצליחו יחד למצוא את אחת המטרות המשמעותיות שנתקפו בסבב האחרון של חמאס ב- 5 במאי: מפעל ייצור רקטות משמעותי שנמצא עמוק מתחת לפני הקרקע במרחב חורבות היישוב נצרים בצפון רצועת עזה.

מדובר היה במתחם גדול שחמאס הצליח לבנות בחשאיות רבה ובאמצעותו לייצר רקטות אחרי אובדן ארסנל הנשק במבצע צוק איתן. לפי הערכות אמ"ן, השמדת המפעל התת קרקעי גרם לצוואר בקבוק בפס הייצור של חמאס. לדברי מפקדיו של צ', "יכולות ההתמודדות עם ה-'ביג דטה' שרב"ט צ' למד במהלך הקורס אפשרו לו ולחבריו לאפיין באופן מהיר את המטרה ולהביא לתקיפתה". היקף פיצוצי המשנה כפי שניתן לאות בסרטון התקיפה לא הותיר מקום לספק: חמאס פיתח במקום רקטות ובעלי ראש נפץ קרבי שאם היה נוחת בעורף הישראלי היה גורם לנזק עצום.

לפי גישתו של הרמטכ"ל כוכבי, היקף המטרות האיכותיות בכלל הזירות, והדיוק הרב שלהן שיאפשר להשמיד אותן בזמן אמת, יקצר מערכות ויוביל את צה"ל לשלב שכל הרמטכ"לים בשני העשורים האחרונים מדברים עליו: שיהיה ברור מי ניצח. אתגר הטיפול בים המידע הוא רק בראשיתו. גדולתו של צה"ל תיבחן לא רק בקרב פנים מול פנים במהלך התמרון ללב לבנון או עזה אלא גם ביכולת של המודיעין בשגרה לחבר בין חלקיקי מידע שיובילו אל ידיעת הזהב. זו שתטלטל את האויב. זה הבסיס שעליו יושב בנק המטרות ההולך ומתרחב של צה"ל.