המופע של מולר: טראמפ לא זוכה, אך כנראה שצלח את האיום הגדול

התגובות האוטומטיות כנראה היו מוכנות עוד לפני שרוברט מולר הנכבד התיישב אתמול (רביעי) על כיסאו וענה על שאלות במשך שבע שעות תמימות, כשהוא זוכה להפסקות קלות. ראשית הופיע מולר בפני ועדת המשפט של בית הנבחרים, ואז בפני ועדת המודיעין.

כ-200 פעמים הוא לא ענה על השאלה שנשאלה, בתשובות כמו "אינני יכול לענות על כך" או "זה נמצא בדוח". בשאר הזמן ענה בתשובות קצרות - רובן כן, לא או "זה נכון". עם זאת, הדמוקרטים שאלו אותו שאלות של "כן" ו"לא" בכדי להוציא ממנו בדיוק את הציטוטים שרצו.

כך, לדוגמה, שאלתו של אדם שיף, ראש ועדת המודיעין של בית הנבחרים, "טראמפ ומסע הבחירות שלו בירכו ועודדו מעורבות רוסית?", "כן", השיב מולר. "אז טראמפ ואנשי מסע הבחירות שלו שיקרו על כך כדי לכסות על כך"? שאל שיף, "כן", השיב מולר.

לוח הזמנים של הנשיא היה פנוי, ועוד לפני תחילת העדות החל החלל הווירטואלי להתמלא בציוצים נזעמים מהבית הלבן: מדוע מרשים לעוזרו של מולר לשבת לצדו בזמן העדות, האיסור של העוזר לפצות את פיו, הטיית החקירה וכל שאר הדברים שהנשיא אומר מאז החלה.

מי שראה את כיסוי האירוע ברשת פוקס, למשל, ובמקביל ברשת CNN, ראה למעשה שני אירועים שונים, למעט השידור הישיר. הפרשנות הייתה בהתאם לקווים המפלגתיים הברורים של כלי התקשורת וכך גם היו השאלות. מולר לא רצה להעיד, אבל נענה לזימון של בית הנבחרים. הוא לא חרג מגבולות הגזרה. הדמוקרטים רצו מאד שיעמוד וידקלם את הדוח המלא שלו, כולל החלקים שמשרד המשפטים, שבראשו עומד מינוי של טראמפ שעיוות את תוכנו לחלוטין וביודעין, מחק או לא אישר לפרסום, אך זה לא קרה.

מולר היה מולר. אדם הגון שהתבקש למלא משימה לא נעימה ועשה אותה כפטריוט כמיטב יכולתו. השאלה הגדולה היא אם בדיעבד יש דברים שהיה עושה אחרת, אך תשובה לכך לא נקבל. למשל, אם היה מתעקש על עדות של הנשיא - שסירב להעיד וכשהעיד בכתב, לא בדיוק היה נאמן לאמת. מולר אמר שלא היה עליו לחץ שלא לזמן את הנשיא, אבל ויתר על עדותו כדי לא למשוך את החקירה זמן רב עוד יותר. אולי מדובר בטעות, בדיעבד. מולר הוסיף כי לדעתו ניתן יהיה להעמיד את הנשיא לדין לאחר שיסיים את תפקידו, זאת על ניסיון שיבוש חקירה.

הוא תיאר כיצד היו תיאומים בין ראש המטה טראמפ, פול מנפורט, לבין סוכן רוסי; כיצד מטה טראמפ העביר לסוכן הרוסי את המידע שבידיו, מהן מדינות המפתח שבהן טראמפ צריך לנצח וניתוחי בחירות למיניהם. רוסיה החלה את מעורבותה במערכת הבחירות, וטראמפ ניצח בשלוש מתוך ארבע המדינות האלה - והיה לנשיא. כמו כן, ישנה הפגישה המפורסמת במגדל טראמפ.

השורה התחתונה של מולר, בדוח ושוב בעדות, היא מעורבות רוסית חד-משמעית במערכת הבחירות של 2016, שנועדה להביא לבחירתו של טראמפ, שלעתים מודה בכך שהיתה מעורבות - וטוען שאם התקיימה, אז הייתה נגדו.

הוא שב והדגיש שבהתאם לחוות הדעת של משרד המשפטים לא ניתן להמליץ על העמדה לדין של הנשיא בעבירות האלה. אם מישהו צריך להרים את הכפפה, אם ישנה כזו, הוא ההליך המוכר מהחוקה האמריקנית: החלטה של ועדת המשפט בבית הנבחרים, החלטת רוב בבית הנבחרים, ואז משפט שבסופו החלטה ברוב של שני שליש בסנאט.

וכאן עומדת בפנינו החלטה שאינה רק משפטית, אלא פוליטית, וכזו שהדמוקרטים מתחבטים בה. אם פתיחת הליך הדחה נגד הנשיא - שהוא חסר סיכוי - תסייע לדמוקרטים, כשנה וקצת לפני הבחירות לנשיאות או לטראמפ. נראה שכך לפחות חושבים מנהיגי הדמוקרטים. עם זאת, ישנם כמאה חברי קונגרס דמוקרטים המעוניינים לפתוח בהליך הדחה. אך לדברים כאלה יש דינמיקה משלהם, מרגע שנאספת מאסה קריטית מספיקה.

נראה כי עדותו של מולר, שנראה לעתים עייף ולא מרוכז - לא פלא, שבע שעות בכיסא שבהן הוא נשאל על סעיפים ספציפיים בדוח בן 448 עמודים - תהיה האקורד האחרון בפרשה. לאחר העדות, כל צד משוכנע יותר בצדקתו. הדמוקרטים יודעים מהדוח, המחוזק בעדותו של מולר, שהתקיים שיתוף פעולה בין מטה טראמפ לבין רוסיה, ולדעתם לא סביר שהנשיא לא ידע על כך. הם גם יודעים שהנשיא ואנשיו ניסו לשבש הליכי חקירה.

הרפובליקנים נאחזים בכך שבסופו של דבר הדוח לא מאשים את הנשיא טראמפ בדבר. אכן, מולר מדגיש שהוא גם לא מזכה את הנשיא - אבל זה נבלע. השורה התחתונה מבחינתם היא שטראמפ צלח את האיום הגדול ביותר על נשיאותו ויצא ממנו, גם אם לא זך וטהור, לפחות בלי הוכחות נגדו. בלי הליך פלילי כעת, ובלי הליך חוקי בקונגרס, קרוב לוודאי. טראמפ יגיד שמולר ואנשיו מוטים נגד הנשיא, טרטרו את המדינה לשווא, ניסו להפיל נשיא מכהן וכל השאר. ועדת מולר סיימה את עבודתה, והדוח יצוץ מן הסתם מדי פעם במהלך השנה הבאה במערכת הבחירות.

בנוסף לכך, מולר התריע, כמו שמתריעים ראשי המודיעין, אלה שהנשיא טראמפ התנער מזה שרוסיה ממשיכה במאמציה להתערב בפוליטיקה האמריקנית. היא עשתה זאת ב-2016, לא שילמה על כך שום מחיר, להיפך, והיא תעשה זאת שוב. כפי שהיא עושה במדינות נוספות. ייתכן שהיא אינה היחידה. לסין יש יכולות סייבר וביון לא מעטות, וכך גם למדינות אחרות.

המסכים בעולם היו מפוצלים בין תרזה מיי שמסיימה את תפקידה ובוריס ג'ונסון הלוקח את מקומה ומרכיב ממשלה תוך כמה שעות, לבין הקונגרס האמריקני שבנימוס חסר רחמים צולה את מולר על הגריל במשך שבע שעות. בשני המקרים ראינו מסורות פוליטיות מפוארות, שגם כשהמערכת מגיעה למקומות של חולשה - ג'ונסון הנבחר בידי קומץ שמרנים כשבריטניה בעוויתות הברקסיט, וארצות הברית במאבק פנימי מלוכלך כשבקרמלין צופים בכך בהנאה - עדיין מדובר בטקסים דמוקרטיים חשובים, מבוצעים היטב, לעיני כל, וזה לא מובן מאליו.