פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שנה לחוק הלאום: ישראל הולכת ומתקדמת לנקודת האל-חזור

      חוק הלאום, החוק הבוטה והמפלה ביותר בתולדות המדינה, נכנס לחיינו לפני שנה ומתחיל להביא עמו השלכות גזעניות. הוא יוצר היררכיה מעמדית בין יהודים וערבים שאם תימשך - ערכי הדמוקרטיה והשוויון יהיו ערכים לשעבר של מדינת ישראל. דעה

      שנה לחוק הלאום: ישראל הולכת ומתקדמת לנקודת האל-חזור
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      התבגרות היא הליך חשוב ומרתק. אנחנו חושבים עליה בעיקר בהקשר של ילדינו, אבל חשוב לא פחות הוא הליך ההתבגרות של המדינה שלנו. לדמוקרטיות רבות בעולם יש דפוס התבגרות דומה - זה מתחיל במדינה ריכוזית ואלימה ומתפתח לאורך השנים למדינה שמכילה את כל אזרחיה ופועלת למענם.

      בישראל, משום מה, התרחש תהליך הפוך. המדינה הוקמה כדמוקרטית אך הפכה ללאומנית וקיצונית יותר עם השנים. לפני שנה, נכנס לחיינו החוק הבוטה והמפלה ביותר בתולדות המדינה, חוק הלאום. היום מהזרע המורעל הזה מתחילים לנבוט גבעולים של גזענות.

      אחד הגבעולים האלו הוא עיריית עפולה, שהחליטה לסגור את הפארק העירוני - פארק ציבורי, לא רכוש פרטי של העירייה - לכניסת ערבים. זה רק שיאו של גל גזעני ששטף את העיר, אחרי המחאות נגד מכירת בתים למשפחות ערביות ושבועת האמונים לטוהר הדם שנאלצו לנקוט חברי המועצה. בעפולה אוהבים את הרופאים הערבים שלהם, שעובדים בבית חולים העמק, אך אוסרים עליהם לחצות את הכביש ולאכול את הסנדוויץ' שלהם בפארק ממול.

      פארק עפולה (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      "שיאו של גל גזעני ששטף את העיר". פארק עפולה (צילום: מתוך ויקיפדיה)

      מי שחושב שאין קשר בין האירועים האלה, ואירועים דומים במקומות אחרים, בין חוק הלאום - לא מבין איך עובדת חברה אנושית ולא למד היסטוריה. חוק הלאום יצר היררכיה מעמדית בין יהודים וערבים. היררכיה חוקתית, היררכיה נבזית, היררכיה שאם תימשך - ערכי הדמוקרטיה והשוויון יהיו ערכים לשעבר של מדינת ישראל. חוק הלאום מתחיל לתת רוח גבית למהלכי עומק נוספים באפליה ממוסדת.

      הוא יתורגם בהמשך להרבה דוגמאות נוסח עפולה. חלקן אולי ייבלמו על ידי בתי המשפט, אבל חלק גדול מהן יצליחו להתגנב למציאות חיינו, ובפועל יסגרו הרבה מרחבים נוספים בפני האזרח הערבי. זה משאיר אותי כואב והמום. ההלם מחקיקת החוק לא נגמר. הייתכן שמדינה שדוגלת בערכים דמוקרטיים תחוקק חוק כזה? הייתכן שעם שסבל כל כך מחוקים גזעניים יחוקק חוקים כאלו? הייתכן שעם שמתפלל לשלום, יפתח במלחמה נגד האזרחים שבתוכו? הייתכן שערכי השוויון שמופיעים במגילת העצמאות, בהסכמי הכניעה שחתם עליהם חיים לסקוב, ובחוקי הייסוד, הם רק אמירות שווא?

      מחאת חוק הלאום, כיכר רבין, ת"א, 11 באוגוסט 2018 (מערכת וואלה! NEWS , אלעד מלכה)
      הפגנת ערביי ישראל נגד חוק הלאום בתל אביב, אוגוסט 2018 (צילום: אלעד מלכה)

      בשנה החולפת תלינו תקוות שהחוק המזיק הזה, שהסיג לאחור את מגמת ההשתלבות של אזרחי ישראל הערבים בחברה, יעבור מהעולם. נשאנו עינינו לבג"ץ, אבל שם דחו את הדיונים שוב ושוב. חשבנו גם שאחרי מערכת הבחירות ההיגיון יחזור לשלוט במדינה, אבל נראה שהימין הקיצוני ימשיך לשלוט בחיינו עוד שנים רבות ולדרדר את המדינה לתהומות עמוקים יותר. גם היריבים הפוליטים שלהם לכאורה מתחרים ביניהם מי יותר "דופק את הערבים", אז הישועה לא תגיע מירושלים.

      אני לא מתנגד לעיקרון מדינת הלאום של העם היהודי ואני מקווה לראות גם מדינת לאום פלסטינית לצדה. כל מדינות הלאום הנאורות ידעו איך להתבגר בכדי לשמור על הזהות הדמוקרטית שלהן. ההתבגרות של מדינות הלאום מחייבת אותן להכיר במיעוט הילידי שבתוכה כמיעוט לאומי, ובכך להכיר בזכויותיו המוגבלות להגנה מפני אפליית הרוב נגדו. אי אפשר לשמר ולגדר את זכויות הרוב, בלי גידור ושימור זכויות המיעוט. זה יוצר חוסר איזון והיררכיה גזענית לאומית, שדמוקרטיה לא יכולה להכיל. שנה עברה והתקרבנו שנה נוספת אל עבר נקודת האל-חזור.

      מוחמד דראושה הוא מנהל תחום חיים משותפים ושוויון בגבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת.