מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) את חוק הלאום בקריאה שניה ושלישית ברוב של 62 ח"כים מול 55 ושני נמנעים. הדיון במליאה שקדם להצבעה נמשך יותר משמונה שעות ובמהלכו עלו בזה אחר זה ח"כים מהאופוזיציה כדי להביע את התנגדותם לנוסח הנוכחי שיאושר. בתום ההצבעה חברי כנסת ערבים קרעו את ניירות הצעת החוק שהיו בידיהם וצעקו "אפרטהייד".
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על אישור החוק ואמר כי "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ובתולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי".
ראש האופוזיציה היוצא יצחק הרצוג ביקש באופן חריג את זכות הדיבור לאחר ההצבעה ועלה לדוכן. "השאלה הגדולה היא אם החוק הזה ירע או יוסיף למדינת ישראל", אמר הרצוג. "את זה ההיסטוריה תשפוט וימים יגידו. עצוב לנו מאוד שעקרון השוויון שהוא נכס צאן ברזל בהגנה על שמה של ישראל נעלם מהחוק הזה".
עוד בוואלה! NEWS:
הפגנות, שביתות וסרבנות מילואים: קהילת הלהט"ב מוחה נגד חוק הפונדקאות
"מאמץ אחרון, אימא חושדת": ההתכתבויות בפרשת הרצח ביפו נחשפות
"לא התכוונתי לפגוע": ח"כ ברושי התנצל על התקרית עם ח"כ נחמיאס-ורבין
דקות לפני תחילת ההצבעה, העביר יו"ר הקואליציה דוד אמסלם התחייבות למפלגת יהדות התורה לפיה אם חוק הלאום יגרום לפגיעה בסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה, הקואליציה מתחייבת לפעול לתיקון הפגיעה בחקיקה בתחילת המושב הבא. החרדים העלו ביממה האחרונה חשש מכך שסעיפי החוק יהוו פרשנות משפטית שתפגע באינטרסים הדתיים שלהם בנושאים אלה.
בתחילת הדיון, יו"ר הוועדה המכינה את החוק ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) עלה להציג אותו ואמר כי מדובר ב"רגע היסטורי". לדבריו, "זהו רגע מכונן בדברי הימים של מדינת ישראל, המדינה האחת והיחידה של העם היהודי. לנו אין 21 מדינות לאום כמו לאומה הערבית, למשל, רק אחת יש לנו קטנה. מדובר בחוק יסוד היסטורי המאגד לראשונה בצורה מפורטת את המרכיבים השונים באופיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) התפרץ לדבריו וקרא לו להתבייש. פריג' כינה את אוחנה "צבוע ושקרן" וטען כי "זה רגע מביש לכנסת". הוא הוצא מהמליאה לאחר שנקרא לסדר בשלוש קריאות.
יוזם החוק ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר כי החוק "הוא התשובה החדה לחברי הכנסת מהרשימה הערבית ולמי שחושב כך, ומשמעותו ברורה: לא הייתם כאן לפנינו ולא תישארו כאן אחרינו. אנחנו מחוקקים את חוק היסוד החשוב הזה היום, כדי למנוע אפילו בדל של מחשבה, שלא לומר ניסיון, להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה''. שר התיירות יריב לוין, ממובילי חוק הלאום, כינה את ההצבעה על החוק "יום היסטורי ומכונן" והוסיף כי החוק "מחזק את הזהות והמורשת ואת כל הערכים בזכותם ישראל קיימת".
ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו אמר הלילה לקראת אישור חוק הלאום במליאת הכנסת כי "מפלגת כולנו תמכה בחוק לאורך כל הדרך והייתה שותפה מרכזית בקידומו. דאגנו שהחוק יקודם בנוסח ממלכתי ואחראי שישמור על מעמדה הדמוקרטי של מדינת ישראל ויאזן בין הערכים היהודיים והדמוקרטים כראוי למפלגה לאומית חברתית".
ח"כ בני בגין (הליכוד) הודיע כי בניגוד לעמדת הקואליציה הוא יימנע בהצבעה על החוק. בגין מתח ביקורת על חברי מפלגתו ואמר כי "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד". בגין הזהיר את חבריו כי "לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות. היזהרו חברים מהניתוק הזה".
הדיון במליאת הכנסת לווה גם בכמה גימיקים, בהם יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה שהוציא תוך כדי דבריו דגל שחור מכיסו ונופף בו מעל דפי החוק. גם פעילי "שלום עכשיו"הניפו דגל שחור מיציע האורחים בכנסת והורחקו על ידי המאבטחים. ח"כ ג'מאל זחאלקה קרע את הצעת החוק לגזרים. ח"כ ציפי לבני אמרה במהלך הדיון כי חברי כנסת מהקואליציה אמרו לה שנתניהו מעוניין בחוק "בשביל לריב, אחרת איך ידעו שהוא יותר לאומי מכם?", כלשונה.
ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) אמר כי "כואב ועצוב שכנסת ישראל דנה בחוק הזה". לדבריו, "כשהעולם מתקדם בכיוון של דמוקרטיה, כבוד לזכויות אדם, ערכים אוניברסליים אבל הממשלה, ממשלת הימין בישראל מובילה אותנו בכיוון הפוך. זה חוק שמעודד לא רק אפליה, אלא גם שנאה. התוצאה של החקיקה הזו היא להנציח את מעמדם הנחות של הערבים בישראל". גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ) תקפה את החוק ואמרה מעל במת המליאה כי "דגל שחור מתנוסס מעל החוק הזה".
נוסח החוק הנוכחי מעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.
כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כ"ערך לאומי" וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.
מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי", זאת לפי דרישת החרדים שחששו מהכרה בזרמים רפורמים וקונסרבטיביים.
כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת, במסגרת סיכום עם הבית היהודי, הוחלט להסיר את סעיף המשפט העברי שביקש להפנות שופטים לשאוב בפסיקותיהם השראה מן המשפט העברי במקרים שבהם הפסיקה הקיימת לא נותנת מענה לסוגיות שלפניהם.
בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע כי היותה של ישראל מדינה יהודית תהיה מעל היותה של ישראל מדינה דמוקרטית. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.
(עדכון ראשון 19:20)