זכות דתית - ושפה עברית רשמית: הוועדה אישרה את חוק הלאום

אחרי דיונים ארוכים, הוועדה המשותפת לחוק הלאום אישרה הבוקר (רביעי) את החוק לקריאה שנייה ושלישית ברוב של שמונה תומכים מול שבעה מתנגדים, ומליאת הכנסת צפויה הלילה לאשר אותו סופית. נוסח החוק קובע כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל" ו"מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית".

המילה "הדתית" נוספה לאחר סיכומים בין מפלגת "הליכוד" לבית היהודי. האחרונה דרשה להוסיף בחוק את סעיף המשפט העברי, שמפנה שופטים לשאוב בפסיקותיהם השראה מן המשפט העברי במקרים שבהם הפסיקה הקיימת לא נותנת מענה לסוגיות שלפניהם. עם זאת, יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) התנגד לסעיף זה בטענה כי הוא ישמש לאפליה של קהילת הלהט"ב.

עוד בנושא
נתניהו ובנט הגיעו להסכמה על חוק הלאום: התיישבות יהודית - ערך לאומי
חוק הלאום: החרדים דרשו שינוי, ונסוגו לאחר שרה"מ איים בבחירות
מחלוקת נוספת בחוק הלאום: החרדים מתנגדים לסעיף השפה העברית

נוסח החוק מעגן בתוכו את שם המדינה "ישראל", דגל המדינה, סמל המדינה, ההמנון ואת ירושלים כבירת ישראל. הסעיף הרביעי בחוק הקובע כי "עברית היא שפת המדינה" עורר מחלוקת גדולה, לנוכח התנגדות הח"כים הערבים מהרשימה המשותפת שזעמו על הפגיעה בשפה הערבית. לפי סעיף זה, "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק", כלומר בחוק אחר.

בימים האחרונים ניסה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) למתן את סעיף השפה לטובת הח"כים הערבים, אך בליכוד הבהירו לו כי התנגדותו עלולה להוביל להקדמת הבחירות. סעיף 6 בחוק קובע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". במפלגות החרדיות דרשו להוסיף את המילה "תפוצות" מתוך חשש כי הסרתה תוביל לכך שהמדינה תיאלץ לדאוג לזרמים רפורמיים וקונסרבטיביים בתוך גבולותיה.

הסעיף השביעי בחוק, המכונה "סעיף המריבה", עורר בתחילה התנגדות משפטית של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לכנסת וגורמים נוספים, זאת מאחר שבתחילה הוא קבע כי יהיה ניתן להקים יישובים ליהודים בלבד. השר יריב לוין הוביל מגעים בין סיעות הקואליציה ונוסח הסעיף הנוכחי קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

החוק מעגן גם את יום העצמאות כ"יום החג הלאומי הרשמי של המדינה" וקובע כי "שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה" ו"למי שאינם יהודים הזכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם".

את חוק הלאום המקורי יזם ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, הוא נועד לאפשר לבג"ץ להעדיף את אופיה היהודי של המדינה על פני ערכים דמוקרטיים, ואולם, בשל התנגדות סיעת 'כולנו' המילה דמוקרטיה הוסרה מהצעת החוק. בנוסף, מההצעה הוסרו סעיפים רבים שעליהם התעקש בכירים בליכוד, זאת לאור הרצון לאשר את החוק עוד קודם סיום המושב הנוכחי של הכנסת. מדובר באחד מחוקי הדגל של 'הליכוד' מזה שנים רבות. הבוקר אמר דיכטר: "שלל התרגילים, השקרים, הפייק ניוז מאחורינו. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק. בידי הח"כים לעשות היסטוריה, או להישאר מחוצה לה".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), חברת הועדה אמרה כי החוק שאושר הבוקר הוא "גלולת רעל בדמוקרטיה הישראלית". לדבריה, "הקואליציה בחרה בחוק המפנה עורף למגילת העצמאות, חוק שיביא לפילוג ושסעים. מדינת ישראל היום הופכת להיות מדינה יהודית ונוטשת את הדרך הדמוקרטית". ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה כי "ממשלת הימין רומסת את ערכי מגילת העצמאות ומדינת ישראל. בקרוב זה יהיה רשמי, אזרחי ישראל הערבים יהיו אזרחים סוג ב'".

(עדכון ראשון 9:42)