פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו ובנט הגיעו להסכמה על חוק הלאום: התיישבות יהודית - ערך לאומי

      לאחר התנגדות הבית היהודי לנוסח שהציגו ראש הממשלה והשר לוין החלו מגעים שבסופם גובש נוסח חדש לסעיף המחלוקת בחוק, לפיו המדינה תפעל לעידוד התיישבות יהודית. מחר יעלה החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת

      נתניהו ובנט הגיעו להסכמה על חוק הלאום: התיישבות יהודית - ערך לאומי
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: שניר דבוש

      בתום מגעים אינטנסיביים הושגה היום (ראשון) הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר נפתלי בנט על נוסח סעיף המחלוקת בחוק הלאום. על פי ההסכמה נוסח סעיף 7ב לחוק - שהיה עשוי לאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד - ישונה ל: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

      הנוסח החדש מוסכם הן על הגורמים המשפטיים והן על מפלגות הליכוד והבית היהודי. הנוסח המתוקן יובא מחר לאישור הוועדה המשותפת הדנה בחוק הלאום, בטרם ההצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית על החוק, שבשל הגדרתו כחוק יסוד מצריך רוב של 61 ח"כים לאישורו.

      בשעות הצהריים התכנסה הוועדה המשותפת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) לדיון לקראת ההצבעה על החוק, הטעון את אישורם של 61 ח"כים לפחות בשל קידומו כחוק יסוד, לקריאה שנייה ושלישית. לאחר שנדחו ההסתייגויות לחוק, למעט הסעיפים שנותרו שנויים במחלוקת שעליהם לא הצביעו חברי הוועדה, נקבע כי הדיונים יתחדשו מחר לקראת ההצבעה במליאת הכנסת.

      לקריאה נוספת:
      ריבלין במכתב חריג על חוק הלאום: מתנגד ליישובים ליהודים בלבד
      בבית היהודי מאיימים: נתנגד לחוק הלאום אם הנוסח לא יתוקן

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט בישיבת ממשלה. אוגוסט 2016 (פול צלמים , אמיל סלמן)
      נתניהו ובנט (צילום ארכיון: אמיל סלמן)

      מוקדם יותר הגיעו נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והשר יריב לוין לנוסח אחר לסעיף, לפיו זה יקבע כי המדינה "תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית", באופן שמבהיר כי עידוד ההתיישבות היהודית הוא מימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון. שינוי הנוסח הגיע בשל התעקשותו של השר לוין לא לוותר על סעיף זה.

      גורמים בקואליציה הסבירו כי ההבדל העיקר בין הנוסח שעליו סוכם הבוקר בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבין השר יריב לוין הוא מיקום הסעיף בחוק הלאום, ולא ניסוחו. לפי הצעתו של השר לוין, סעיף בנוסח כמעט זהה היה אמור להיות מוצמד לסעיף 5 בחוק, ואילו בנט התעקש על שילובו בסעיף 7.

      ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת "כולנו", אמר בתגובה כי "‏שעות של עיסוק בספינים בכלי התקשורת מסתכמים בנוסח שסוכם בין מפלגת כולנו ובין מפלגת הליכוד כבר בשעות הבוקר".

      יריב לוין במהלך מליאת הכנסת 30 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      מעוניין לאשר את החוק בטרם תום מושב הכנסת. לוין במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ)

      בנט ושרת המשפטים איילת שקד התנגדו לנוסח שהציעו השלושה וגורמים במפלגתם אף האשימו כי נתניהו "נסוג לחלוטין מסעיף ייהוד הנגב והגליל, דבר שמרוקן את כל החוק מתוכן. זה הופך לחוק לצרכי קמפיין בחירות". כאמור, זאת בטרם הושגו ההסכמות החדשות.

      לדברי השר לוין חוק הלאום הוא "חשוב ביותר, לא מושלם". עוד הוסיף לוין כי "אנו עדים לרגע היסטורי שבו ניתן לקבוע בחוק יסוד עקרונות מהותיים שמשיבים את משקלם של ערכי הציונות כערכי יסוד של המדינה, ומתקנים לראשונה את מגמת השחיקה המתמשכת במעמדם של עקרונות אלה בפסיקות בית המשפט".

      לוין קרא ליתר סיעות הממשלה "להבין את גודל השעה ואת גודל האחריות, ולמצוא ביחד נתיב שיאפשר לנו להשלים את חקיקת החוק עוד השבוע. אני ממשיך לעבוד מול כל מפלגות הקואליציה על מנת לגבש נוסח ראוי. ברור לחלוטין שעקרון ההתיישבות היהודית יכלל בנוסח החוק הסופי".

      המחלוקת הקודמת בחוק: סעיף "המשפט העברי"

      ביום חמישי שעבר נפתרה מחלוקת אחרת הנוגעת לנוסח החוק, בין חברי הליכוד לבית היהודי. זאת, בשל סיכום שהושג בין ח"כ אוחנה לבין ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לפיו במקום סעיף "המשפט העברי" בחוק ייכתב כי "לעם היהודי זכות דתית להגדרה עצמית". על פי הסיכום, המילה "דתית" תצטרף לנוסח החוק המקורי, שבו ייכתב כי: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית".

      סלומינסקי דרש תחילה להכניס את סעיף "המשפט העברי", שמפנה שופטים לשאוב בפסיקותיהם השראה מן המשפט העברי במקרים שבהם הפסיקה הקיימת לא נותנת מענה לסוגיות שלפניהם. ח"כ אוחנה התנגד לסעיף זה בטענה כי הוא עלול לפגוע בזכויותיהם של חברי קהילת הלהט"ב. להתנגדותו הצטרפו גם גורמים בתוך הקואליציה, בהם ח"כים מישראל ביתנו וממפלגת כולנו.

      דיון בנושא חוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה 10 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS)
      אוחנה וסמולינסקי בדיונים בחוק, בשבוע שעבר

      נוסח החוק הנוכחי קובע עוד כי "עברית היא שפת המדינה" ומעמד השפה הערבית והשימוש בה ב"מוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק או על פיו", כלומר בחוק אחר. את ההצעה המקורית יזם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אך מהנוסח הנוכחי הוסרה המילה "דמוקרטיה" וסעיפים נוספים.

      גם הסעיף שמטרתו להכפיף את כל חוקי היסוד והחוקים הרגילים לקביעות המופיעות בחוק הלאום הוסר. מלבד סעיף המחלוקת, הנוסח הנוכחי של הצעת החוק מעגן בחוק גם את מעמדה של מדינת ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי", את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, ואת עקרון קיבוץ הגלויות.

      ריבלין ויועמ"ש הכנסת התנגדו ל"סעיף המריבה"

      בשבוע שעבר דנה הוועדה המשותפת בחוק, ברקע מכתב חריג ששלח הנשיא ראובן ריבלין לחבריה ובו הביע את התנגדותו לסעיף 7ב. "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח הסעיף, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים בעולם ובמדינת ישראל, ויכול לשמש כנשק בידי אויבינו", כתב ריבלין.

      גם היועץ המשפטי לכנסת איל ינון הביע התנגדות לסעיף והעביר לוועדה את חוות דעתו שבה כתב כי הנוסח הנוכחי שלו "חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה". ינון הוסיף כי "הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופייה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

      (עדכון ראשון: 11:56)