ריבלין במכתב חריג על חוק הלאום: מתנגד ליישובים ליהודים בלבד

כשבקואליציה מתנהל קרב על נוסח חוק הלאום, נשיא המדינה ראובן ריבלין שיגר הבוקר (שלישי) מכתב לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, בו מחה על הסעיף המאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד. "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח הסעיף, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים בעולם ובמדינת ישראל, ויכול לשמש כנשק בידי אויבינו".

אתמול הופץ נוסח החוק החדש, לאחר שבוע של שיחות של השר יריב לוין עם סיעות הקואליציה. רה"מ הבהיר כי הוא מעונין לאשר את החוק בשבוע הבא, לפני פגרת הכנסת.

הנוסח כולל סעיף שמאפשר להקים יישובים ליהודים, לפיו "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", והוא מעורר גם את התנגדותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט. עם זאת, בליכוד התעקשו להשאירו בחוק חרף התנגדות זו בטענה כי מדובר ב"אחד מהסעיפים המרכזיים בחוק. זה חלק משמעותי ומהותי ממנו".

לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
בבית היהודי מאיימים: נתנגד לחוק הלאום אם הנוסח לא יתוקן
אחרי שהושגה פשרה בקואליציה: חוק הלאום עבר בקריאה ראשונה
נתניהו לראשי סיעות הקואליציה: "מעוניין להמשיך כמעט עד סוף הקדנציה"

"אני פונה אליכם בצעד חריג, על מנת להסב את תשומת ליבכם לנוסח הסעיף", כתב ריבלין. "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו 'חוק ועדות קבלה', עבר בכנסת ב-2011 בעת כהונתי כיושב ראש הכנסת ה-18. חוק זה מגן על זכותם של ישובים קהילתיים קטנים לשמור על המרקם החברתי והתרבותי, ולסרב לקבל מועמדים שפוגעים במרקם זה".

"לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית". ריבלין ציין שהחוק שיקף מחויבות לאפשר לקהילה לשמור על זהות, ועל האיזון העדין.

הנשיא הביע חשש שעם שינוי הנוסח, יפגע החוק נטול האיזונים בעם היהודי וביהודים ברחבי העולם. "אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית", כתב. "האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב".

"האם זו משמעותו של החזון הציוני?", תוהה ריבלין, "בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת". ריבלין אף קרא לח"כים לשוב ולבחון מחדש את נוסח הצעת החוק.

גם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, העביר לוועדה המשותפת את חוות דעתו בנושא, וכתב כי "הנוסח לסעיף חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה". לדבריו, "הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

עוד כתב עו"ד ינון במכתב ששיגר ליו"ר הוועדה שדנה בחוק ח"כ אמיר אוחנה כי "הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל, רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או ארץ מוצאם. הדרה זו יכולה להיעשות בלא קשר לשאלה
אם יש בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי הייחודי של היישוב".

עו"ד ינון אף קרא לח"כים שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. "אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) אמר בתגובה לוואלה! NEWS, כי "לצערי, הנשיא ריבלין איבד את זה. המסע שלו לניסיון ההתחבבות על כלל הציבור במדינת ישראל גרם לו לשכוח את הדנ"א האמיתי על ברכיו הוא התחנך. חוק הלאום הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר שקידמנו בעשור האחרון והוא מבטיח את אחיזתו העקרונית של העם היהודי בארצו. ריבלין בוחר פעם אחר פעם לפגוע בעקרונות הבסיסיים של שלטון הימין וראש הממשלה נתניהו".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את הצעת החוק, ביטל אף הוא את דבריו של ריבלין. "טענתו של הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה", אמר. "המציאות בישראל לאורך עשרות שנים פשוט הפוכה: הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם לצד יישובים נוספים... הצעת חוק הלאום שיזמתי, אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים... החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת החוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר חוקי היסוד של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה, שממילא מעוגנות ומוגנות היטב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

ח"כ אורן חזן (הליכוד) הוסיף: "הנשיא ריבלין, עזבת את בית המחוקקים לטובת תפקיד ייצוגי מכובד - הישאר בו ואל תתערב איפה שאף אחד לא ביקש ממך להתערב. התנהלותך מזיקה ומיותרת והיא זו שפוגעות בנו. כבוד הנשיא, אל תשתמש בשנאתך כלפי ראש הממשלה כדי לפגוע בעם היהודי".

ריבלין שוחח עם נתניהו על התנגדותו לחוק הלאום כבר אתמול וראש הממשלה עודכן לגבי כוונתו לפרסם את התנגדותו פומבית. בבית הנשיא עמדו בקשר בימים האחרונים גם עם היועץ מנדלבליט וגם עם היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון והתייעצו עמם לפני שהמכתב נכתב ונשלח.

זולת נושא היישובים הקהילתיים, הנוסח העדכני של החוק מתייחס גם לנושאים נוספים. כך למשל בנוסח החדש, שאושר בקריאה ראשונה נקבע כי "עברית היא שפת המדינה" ומעמד השפה הערבית והשימוש בה ב"מוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק או על פיו", כלומר הדבר ייקבע בחוק אחר.

מלבד זאת, בקואלציה מתנהל קרב סביב מעמדו של המשפט העברי בנוסח החדש. בבית היהודי מאיימים להצביע נגד החוק שכן הוא אינו כולל את הסעיף, שהוסר בהתאם לדרישת ישראל ביתנו וגורמים נוספים בקואליציה.

חבר הועדה המשותפת המכינה את חוק הלאום בכנסת, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), מהמתנגדים הבולטים לחוק בנוסח הקודם, אמר הבוקר כי "גם לאחר השינויים שנעשו בחוק הלאום אנו לא מרוצים מהחוק ועדיף היה שלא היה בא לעולם". את הדברים הוא אמר לביטאון המפלגתי יתד נאמן המזוהה עם סיעתו.

למרות תוכן האמירות, דבריו של מקלב נגד הצעת החוק נחשבים למתונים והם מלמדים על כך שהסיעות החרדיות הסכימו לתמוך בנוסח הנוכחי חרף התנגדותן הקודמת. מקלב הכחיש שיש הסכמה בין יהדות התורה למפלגות הערביות על כך שלא יתמכו בחוק הלאום בתמורה להיעדרותם של הערבים בהצבעה על חוק הגיוס.

מנגד, ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, אמר כי ריבלין הביעה "עמדה מוסרית, ערכית ועקרונית שחשוב לכבד להפנים וליישם. עוד לא מאוחר שהכנסת תתחשב בצרכי עם ישראל בארץ ובתפוצות ותיצמד אך ורק לעקרונות מגילת העצמאות, בכך שתשמור בקפדנות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ושוויונית".

(עדכון ראשון 08:11)