בתום דיון ממושך, מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) את חוק הלאום בקריאה ראשונה. הנוסח שאושר הוא תוצאה של פשרה בין סיעות הקואליציה, שהביעו התנגדות חריפה לנוסח שהובילו במפלגת הליכוד. הנוסח אינו כולל את הסעיף המרכזי המכפיף את המשטר הדמוקרטי בישראל ללאום היהודי.
חוק הלאום הוא אחד מהחוקים המרכזיים שהובילו בליכוד בחודשים האחרונים בכנסת, אך ההערכה בקואליציה כי לאור חוסר ההסכמה על הנוסח, ההצעה לא תקודם עוד במושב הנוכחי. את ההצעה המקורית יזם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אך מהנוסח הנוכחי הוסרה המילה דמוקרטיה, ובנוסף גם סעיפים רבים שעליהם התעקשו במפלגה. כך, סעיף המשפט העברי, שנועד להפנות שופטים להלכה בסוגיות בהן אין תקדימים משפטיים או חקיקה המספקת מענה ראוי, הוסר מהצעת החוק. גם הסעיף שמטרתו להכפיף את כל חוקי היסוד והחוקים הרגילים לקביעות המופיעות בחוק הלאום הוסר.
עוד בוואלה! NEWS:
הבית הלבן: "המסמכים האיראניים מספקים מידע חדש ומשכנע"
אושר בכנסת: "הכרזת מלחמה" תתאפשר בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד
נכדו של ח"כ מכהן נעצר בנתב"ג בחשד להברחת 11 ק"ג קוקאין
הנוסח הנוכחי של הצעת החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי" ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. בהצעה נכתב כי "עברית היא שפת המדינה", ובנוסף כי "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; אין בסעיף זה כדי לפגוע במעמד השפה הערבית".
כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק יסוד.
באופוזיציה מתחו ביקורת קשה על הצעת החוק, ויו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג אמרה בדיון לפני אישורו כי "החוק הזה הוא דוגמה מצוינת לכך שהפתגם: אם שום דבר לא מקולקל, אז לא צריך לתקן. יש לו גם חלק שני, והוא: כשמנסים לתקן דבר שלא מקולקל, אפשר להזיק, והרבה. וזה מה שקורה כאן בחוק הזה - תועלת הוא לא מביא, אבל נזק הוא גורם, והמון". זנדברג ציינה כי "בתור יהודייה, בתור בת לעם היהודי, שזכה להכרה הלאומית במדינת ישראל, אני מתביישת".
ח"כ אחמד טיבי הוסיף כי "החוק בעצם קובע שיש שני סוגים של אזרחים. קבוצה אחת של יהודים לה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות אני לא יודע גזענות מה היא".
לעומתם, בליכוד ברכו על אישור ההצעה. השר יריב לוין (הליכוד) אמר כי "זה לילה היסטורי שבו הגלגלים מתחילים לנוע חזרה לכיוון הנכון. הנסיגה מהערכים הבסיסיים של מקימי המדינה נעצרת ואנחנו מחזירים את מדינת ישראל למקום שבו היא הייתה מיומה הראשון, בית לאומי לעם היהודי שמעניקה שוויון זכויות אישי מלא, דבר שלא נפגע מנוסח החוק הקיים".
ח"כ אמיר אוחנה, העומד בראש הוועדה המיוחדת שמכינה את הצעת החוק וצפוי להמשיך את הדיונים עליה בקרוב, טען כי "אני לא מכיר הרבה חוקים שקיבלו וועדה מיוחדת עם כל כך הרבה ישיבות על כל סעיף וסעיף וכל אותו ואות. העברנו את ההצעה לקריאה ראשונה לאחר לא מעט שינויים שעשינו בה".