מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את החוק שיאפשר לקבינט להכריז על פתיחה במלחמה, ואולם "בנסיבות קיצוניות" ראש הממשלה ושר הביטחון יוכלו לקבל את ההחלטה לבדם. החוק עד כה קבע כי את ההחלטה לצאת למלחמה או למבצע צבאי גדול צריכה לקבל הממשלה כולה, אבל החלטות כאלה התקבלו בשנים האחרונות בקבינט או בפורום מצומצם של שרים.
לפי החוק החדש שאושר במליאה, מחצית מחברי הקבינט יוכלו להחליט לצאת למלחמה או מבצע צבאי גדול, אך "בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלה במניין חוקי מצומצם יותר''. החוק אושר ברוב של 62 חברי כנסת בעד לעומת 41 נגד. יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר במליאה כי "אין קשר בין העיתוי שאנחנו מביאים את ההצעה לכל הדיווחים האחרונים".
עוד בוואלה! NEWS:
נתניהו חשף מסמכים חשאיים של איראן: ממשיכה לשאוף לנשק גרעיני
לפני ואחרי: תמונות הלווין שחושפות את היקף הנזק בתקיפה בסוריה
גל שמועות חסרות ביסוס בווטסאפ: "איראן תתקוף בתוך 24 שעות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש הבוקר מהוועדה המשותפת לוועדות החוץ והביטחון והחוקה סמכות לכך שיוכל להכריז מלחמה לאחר התייעצות עם שר הביטחון בלבד בכל מצב. חברי הוועדה בלמו את בקשתו וביקשו לקדם הצעה מתונה יותר לפיה יצטרך אישור של חצי מחברי הקבינט בלבד כדי לצאת למלחמה, ואולם יוכל לקבל את ההחלטה בהתייעצות עם שר הביטחון בלבד רק בנסיבות שתוארו בלשון החוק.
"החוק מצלם את המצב הקיים ממילא"
בחודש יוני 2016 מינה ראש הממשלה ועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, בראשותו של האלוף במיל' יעקב עמידרור. הוועדה התבקשה לגבש המלצות בנוגע להכשרת שרי קבינט חדשים, מידע לשרי הקבינט, הכנת השרים לישיבות הקבינט ודרכי פעילות הקבינט. המלצות הוועדה הוגשו לראש הממשלה בחודש דצמבר 2016 . דוח הוועדה כלל שורת המלצות שנועדו לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו.
בין השאר עסק הדוח בנושא של "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות. בדוח צוין כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בתגובה כי "החוק מצלם את המצב הקיים ממילא". לדבריה, "בעידן הרשתות החברתיות ומהירות המדיה וסכנת ההדלפות, עלינו להתאים עצמנו לתפיסת הביטחון המדינית ביטחונית הנוכחית ולייעל את עבודת הממשלה והקבינט ככל הניתן".
לעומתה, יו"ר סיעת יש עתיד ח"כ עפר שלח מתח ביקורת על כך ש"עכשיו החלטה כזו תוכל להתקבל עם שני אנשים בחדר". שלח ציין כי "בלחצו של ראש הממשלה הצביעו חברי הקואליציה בניגוד לדעתם שלהם - בעניין הכי רציני שיש, בהחלטה שנוגעת לחיים של הנערים שאנחנו שולחים לקרב".
בדיון במליאת הכנסת תקף ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) את הצעת החוק ואמר כי "אין החלטה יותר חשובה בפוליטיקה האנושית מאשר ההחלטה לצאת למלחמה". חנין טען כי "במלחמה נהרגים אנשים, והיא מייצרת הרס וחורבן, צער ושכול. נתניהו מקדם היום הצעה מסוכנת שתאפשר לו ולשר הביטחון ליברמן, להכריע בעצמם על יציאה למלחמה".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), החברה בוועדת החוץ והביטחון, אמרה כי "דווקא עכשיו שמדיניות הממשלה מובילה אותנו להתחממות בכל הגזרות צריך להתנהל באחריות מוגברת ולא בשיכרון כוח".