פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחלוקת נוספת בחוק הלאום: החרדים מתנגדים לסעיף השפה העברית

      במסגרת דיל חרדי-ערבי, הביעו הח"כים החרדים התנגדות לסעיף המקבע את מעמד השפה העברית במדינה, ובהמשך צפויים מגעים כדי להגיע להסכמות. ח"כ סמוטריץ' כינה את המשנה ליועמ"ש "כלום" והתנצל. ח"כ זחאלקה: רומסים את זכויותינו

      מחלוקת נוספת בחוק הלאום: החרדים מתנגדים לסעיף השפה העברית
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      הוועדה המשותפת בכנסת העוסקת בעניין חוק הלאום דנה היום (שני) בסעיף 7 לחוק הלאום, לאחר שהושגו הסכמות בין ראש הממשלה נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט בנוגע לנוסח שלו, זאת בתום מגעים בנושא. במהלך הדיון דחתה הוועדה את הסייגים שהוגשו בעניין סעיפים 5 ו-6 העוסקים בענייני הקשר עם העם היהודי בתפוצות.

      כבר בפתח הדיון הטיחו חברי הכנסת מהאופוזיציה ביקורת קשה נגד הנוסח החדש שגובש בעניין הסעיף. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי כל החוק הזה הוא "גלולת רעל". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי הממשלה יוצרת "מהומה בחברה הישראלית. כמו כן נרשם עימות בין מרכז האופזיציה יואל חסון (המחנה הציוני) ליוזם החוק אבי דיכטר (הליכוד) שאמר לו: "הזיקית מקנאה בך על כמות הצבעים שאתה יודע להחליף". ח"כ סמוטריץ' כינה את המשנה ליועמ"ש "כלום", והתנצל על דבריו. הח"כים החרדים הוסיפו בדיון דרישה לשינוי הנוסח, לאחר שלדבריהם כל חוקי העזר העירוניים הקיימים כיום בנושא השבת אינם תקפים במסגרתו.

      ח"כ אמיר אוחנה וח"כ ניסן סלומינסקי בהצבעה בוועדה המשותפת על חוק הלאום - יולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , יצחק הררי, דוברות הכנסת)
      יו"ר הוועדה ח"כ אוחנה וח"כ סלומינסקי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

      דיוני הוועדה המשותפת בחוק הלאום - עדכונים שוטפים:

      שלב אחר שלב - המאבקים והפשרות בנוסח שהובא לאישור הוועדה

      הנוסח המתוקן הובא לאישור הוועדה המשותפת הדנה בחוק הלאום, בטרם ההצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית על החוק, שבשל הגדרתו כחוק יסוד מצריך רוב של 61 ח"כים לאישור. לפי ההסכמות שהושגו אתמול, סעיף 7ב לחוק שהיה צפוי לאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד - ישונה ל: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

      מלבד סעיף 7, חברי הוועדה דנו גם בהסתייגות לסעיפים 5 ו-6 בנוסח החוק הנוגעים לנושאי "קיבוץ גלויות" וה"קשר עם העם היהודי". בעוד שבנוסח הקודם נכתב כי "המדינה תפעל לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי בכל מקום שהם", הושמט חלקו האחרון של המשפט וכעת נכתב כי המדינה תפעל לשימור הזיקה בתפוצות בלבד.

      הצבעה על חוק הלאום, 16 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הכנסת)
      דיון בוועדה המשותפת על חוק הלאום, היום (צילום: דוברות הכנסת)

      הסעיף המדובר הוכנס בהתאם לדרישת החרדים, כך שהנוסח לא ייתן פתח לדרישות זרמים נוספים ביהדות בתחומי מדינת ישראל. בנוסף, אתמול פורסם לראשונה בוואלה! NEWS כי במהלך הדיונים בחוק העלו המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה דרישה לתוספת סעיף חדש בחוק, כך שלא יוענק לו מעמד עליון כחוק יסוד באופן שיהיה ניתן לפסול אותו כמו חוקים אחרים שאושרו בממשלה ובכנסת. נתניהו התנגד עד כדי איום להקדמת הבחירות - מה שהוביל לנסיגת החרדים מדרישתם, שבאה בעקבות חשש שהחוק יעניק פרשנות רחבה מידי לשופטי בג"ץ בעתירות שהוגשו בסוגיית הכותל המערבי והגיור ובנושאים נוספים.

      ביום חמישי שעבר נפתרה מחלוקת אחרת הנוגעת לנוסח החוק, בין חברי הליכוד לבית היהודי. זאת, בשל סיכום שהושג בין ח"כ אוחנה לבין ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לפיו במקום סעיף "המשפט העברי" בחוק ייכתב כי "לעם היהודי זכות דתית להגדרה עצמית". על פי הסיכום, המילה "דתית" תצטרף לנוסח החוק המקורי, שבו ייכתב כי: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית".

      נוסח החוק הנוכחי קובע עוד כי "עברית היא שפת המדינה" ומעמד השפה הערבית והשימוש בה ב"מוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק או על פיו", כלומר בחוק אחר. גם הסעיף שמטרתו להכפיף את כל חוקי היסוד והחוקים הרגילים לקביעות המופיעות בחוק הלאום הוסר. הנוסח הנוכחי מעגן בחוק גם את מעמדה של מדינת ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי", את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, ואת עקרון קיבוץ הגלויות.


      עדכון ראשון: 08:53

      הצבעה על חוק הלאום, 16 ביולי 2018 (יח"צ , דוברות הכנסת)
      מחלוקת סביב סעיף השפה העברית. הדיון בוועדה, היום (צילום: דוברות הכנסת)
      הצבעה על חוק הלאום, 16 ביולי 2018 (יח"צ , דוברות הכנסת)
      הדיון בוועדה, היום (צילום: דוברות הכנסת)