לפני שדונלד טראמפ החל במתקפה נגד ארבע חברות קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית וקרא להן ''לחזור'' למדינותיהם על אף ששלוש מהן נולדו בארצות הברית ואחת מהן היגרה אליה לפני עשרות שנים, ברשת נעשה שימוש ברטוריקה של שנאה נגדן. תכנים רבים הכוללים אמירות גזעניות, משלהבות ובלתי מדויקות הופצו בבלוגים ימניים, אתרים וברשתות החברתיות נגד חברת הקונגרס אילהאן עומאר ממיניסוטה ושלוש עמיתותיה שנבחרו לראשונה.
בציוציו, טראמפ ליבה עוד יותר את השיח הקונספירטיבי סביב מוצאן של הארבע. זוהי טכניקה ששבה על עצמה במהלך קמפיין הבחירות ותקופת נשיאותו. הקורבן הראשון של המדיניות הזו היה הנשיא לשעבר ברק אובמה. טראמפ תדלק את טענתו השקרית לפיה אובמה לא נולד בארצות הברית, ומאז צצו בפינות החשוכות ברשת ציוצים וממים גזעניים.
המטרות החדשות הן עומר ושלוש עמיתותיה - אלכסנדרה אוקסיו-קורטז מניו יורק, איינה פרסלי ממסצ'וסטס ורשידה טליב ממישיגן. טראמפ טען בחשבון הטוויטר שלו, מבלי להצביע עליהן, כי המחוקקים הנמנים עם בני המיעוטים במדינה ''הגיעו ממדינות שממשלותיהן הן אסון מוחלט''. הוא הציע שאותם מחוקקים ''יחזרו'' לאותם ''מקומות מסוכנים רווי פשיעה". גם הפעם, כמו במקרה של אובמה, הוא מטיל ספק בנאמנות שלהן לאמריקה והאשים אותן בשנאת המדינה והסתה לטרור. "אם הן כל כך לא מרוצות כאן, הן יכולות לחזור", אמר.
עוד בוואלה!
עבור חלק, הטוויטים של הנשיא הרפובליקני היו מזעזעים בקיצוניותם. אולם עבור אחרים, האמירות הללו הן רק עוד יום בפייסבוק או בטוויטר, בו נוספו טענות המערערות על האופן שבו נבחרה עומאר, למשל, ועל הדרך שעשתה עד שהפכה לנציגת מינסוטה לבית הנבחרים ב-2016.
כך, תגובותיו של טראמפ עוררו שרשרת הערות ותגובות קיצונית נגד נבחרות הציבור כחלק מקמפיין הבחירות שלו לנשיאות ב-2020. עומאר אמרה השבוע כי ''זו האג'נדה של הלאומנים הלבנים, בין אם זה קורה בפורומים מקוונים או בטלוויזיה הלאומית'' והוסיפה כי ''ועכשיו הוא מגיע לחצר האחורית של הבית לבן''.
עומאר נולדה בסומליה והיגרה לארצות הברית כפליטה ב-1995 כשהייתה ילדה. היא הפכה לאזרחית מן המניין בשנת 2000 בגיל 17. השמועות אודותיה הופצו על ידי עשרות שמרנים ובלוגרים נוספים שהלכו בעקבותיהם, בהם מישל מלקין ולורה לומר, שלאחרונה נחסמה על ידי פייסבוק. בחודש פברואר, ג'ייקוב ווהל, המגדיר עצמו כמשפיען ימני קיצוני הפועל ברשתות החברתיות טס יחד עם לומר למיניאפוליס כדי לחקור את עברה של עומאר ומעמד ההגירה שלה, תוך כדי שהם מספקים עדכונים חיים באינסטגרם, בטוויטר ובפייסבוק מהטיול שלהם.
אזרחים תמימים מהשורה לכאורה נרתמו למאמץ השניים בנוגע לתאוריית הקונספירציה בעניינה של עומאר. תושבת מינסוטה פרסמה וידאו בחודש שעבר בפייסבוק המכיל ''הוכחה'' כי עומאר לא אזרחית אמריקנית. הסרטון זכה ל-50 אלף צפיות.
טראמפ מצדו, שב על טענה אחרת אותה העדיף לתאר כ''עובדה'', לפיה עומאר התחתנה עם אחיה.רק אחר כך הודה כי הוא אינו באמת יודע את הדברים. ''ובכן, יש הרבה דיבורים על העובדה שהיא הייתה נשואה לאחיה'', אמר השבוע טראמפ בתשובה לשאלה שהציגה כתבת חדשות שמרנית. ''אני לא יודע על זה כלום. שמעתי שהיא נשואה לאחיה. אתה שואל אותי על זה ואני לא יודע אבל בטוח שמישהו בדק את זה''. עומאר תיארה את הטענות כלפיה כ''שקרים מגעילים''. היא סירבה לספק גישה לרשומות ההגירה, תעודות הלידה או מסמכים אחרים שיכולים לאמת את ההיסטוריה המשפחתית שלה.
''קורס בטרוריזם''
עומאר נחשבת למטרה המרכזית מבין ארבעת המחוקקות בקרב משמיצים ברשת. גבות רבות הורמו בעקבות הערותיה. בין השאר, כשהתייחסה למתקפת הטרור ה-11 בספטמבר בארצות הברית כאירוע בו ''אנשים עשו משהו''. היא גם ביקשה משופט ב-2019 להפגין סלחנות כלפי אדם הנאשם בניסיון להצטרף לארגון המדינה האסלאמית (דאעש).
עם זאת, הטענות הוויראליות לגבי המחוקקות הצעירות - שגויות. לפני שנכנסו לתפקידן, עומאר וטליב, הנשים המוסלמיות הראשונות שנבחרו לקונגרס האמריקני, הואשמו בהיותן אנטי-אמריקניות שלא התכוונו להישבע אמונים למשרתן. אחרים ניסו לעשות דה-לגיטימציה לעומאר על ידי ממים שקרים אודותיה, בהם ממים המציגים את אובמה מיישב 70 אלף פליטים סומליים במינסוטה במאמץ להבטיח את בחירתה.
בפועל, המדינה קלטה 6,320 פליטים סומליים במהלך כהונת ממשל אובמה. טענה לא מדויקת נוספת נעשתה והופצה ברשתות אודות פליטים עיראקיים במדינת האם של טליב, במישיגן. במקרים אחרים גולשים הוצאו דבריה מהקשרן. בחודש פברואר, משתמשים ברשתות החברתיות ואתרי אינטרנט החלו להפיץ קליפ שנערך ב-2013 שלדבריהם הציג את עומאר ''צוחקת'' על אל-קאעידה ומודה שהיא לוקחת קורס ב''טרוריזם''. במקור, הריאיון בן ה-28 דקות שודרבתחנת טלוויזיה מקומית של מיניאפוליס, והוא מראה כיצד דיברה על קורס במכללה אמריקנית תוך שהיא מעירה על השפה הערבית שמגויסת על ידי קיצוניים להחדיר אמירות שליליות בתודעה האמריקנית.
בשנת 2016 נעשה שימוש בטכניקה דומה גם בבחירות לנשיאות רוסיה. רטוריקה אנטי-מוסרית ואנטי-מוסלמית נראו בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר, כדי לקדם לכאורה את סיכוייו של טראמפ. תכנים גזעניים ומסיתים הפכו למרכיב המרכזי ביותר במסע הבחירות, לפי איאן ונדולקר, יועץ התכנית הדמוקרטית בעמותה מחקרית מפנסילבניה. ונדולקר מראה כיצד פוסט פייסבוק אחד מקושר לסוכן רוסי המציג קבוצת נשים שחבשה בורקה ושאל ''מה הן מסתירות?''.
''הרבה מזה זה הפחד שמטרתו לגייס את הבוחרים המתנדנדים'', אמר ונדולקר. ''חלק מזה דומה או מהדהד כמו נושאים שהועלו בקמפיין הבחירות של טראמפ''. הוא חזה גם שהרוסים יחיו תכנים גזעניים במדיה החברתית בקמפיין 2020.
הרתיעה והסלידה נגד ארבעת המחוקקות הדמוקרטיות חדרו גם למיינסטרים. בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני שצייץ טראמפ ציוץ מסית וגזעני במיוחד נגד עומאר, תיאר טאקר קרלסון מפוקס ניוז את עומאר כמי שנוהגת ב"בוז וחוסר בושה כלפי ארצות הברית".
תבנית של מתקפות
לדבריו של ונדולקר, ההערות של הנשיא האמריקני, מצדו, הולידו לכאורה רטוריקה שלילית חריפה יותר באינטרנט, בפרט בפייסבוק ובטוויטר, המתארים עם עומאר כ''טרוריסטית''. כמו כן, החלו קריאות נגד עומאר מצד נשים על היותה ''אנטי אמריקנית'' ו''אויבת מבפנים''. כרזת סרט אחת מתייגת את ארבעת המחוקקות כ''יחידת ג'יהאד'' וכוללות את התגית ''ג'יאהד הוא המשחק הפוליטי שלהן''.
"ההתקפות עליהן הן חלק מתבנית שיצק טראמפ", אמרה קתלין הול ג'יימיסון, פרופסור בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה ומחברת הספר האחרון אודות האופן שבו האקרים רוסים השפיעו על בחירת טראמפ ב-2016. הול ג'ימיסון הציגה את טענותיו של טראמפ נגד אובמה לפיהן ''הוא לא שייך לכאן, הוא שייך למקום אחר'', לצד טענותיו הבלתי מבוססות נגד יריבתו הילרי קלינטון וגם אובמה כי הם ממייסדי ארגון הטרור המדינה האיסלאמית. לטענתה, הרטוריקה של טראמפ הביאה את הקריאות ההמוניות בעצרות שקיים טראמפ בקמפיין הבחירות כגון ''תכלא אותה!" עחל הילרי קלינטון או לחילופין הקריאות הנוכחיות נגד עומאר - ''שלח אותה בחזרה''. לדבריה הול ג'ימיסון הקריאות התעוררו בעקבות תיוגן של הנשים על ידי טראמפ כאויבות האומה ולפיכך התוצאה היא הכפשת ''הנאמנות שלהן, ערך הפטריוטיות והיכולת שלהן לפעול בשם הציבור האמריקני''.