"אנחנו סופרים מתים": במגזר הערבי זועקים נגד הפשיעה היומיומית

מספר קורבנות הרצח בחברה הערבית נמצא בעלייה משנה לשנה והיעדר האמון במשטרה נמשך - כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס חירום של ראשי הרשויות בוואדי ערה והמשולש, החושפים תמונת מצב עגומה בנוגע לפשיעה הגואה באזורים אלה. מהכנס, שנערך ביום שלישי בכפר קרע על ידי המרכז לשלטון המקומי, עולה כי 92.5% מתקריות הירי במדינת ישראל מתבצעות על ידי אזרחים ערבים, המהווים 76% ממחזיקי הנשק הבלתי חוקי.

גם במשטרה מודים כי "אנחנו חלשים ברחוב הערבי". ניצב ג'מאל חכרוש, הקצין המוסלמי הבכיר במשטרת ישראל, אמר כי למרות הירידה בפשיעה בשבעה יישובים תחת המנהלת שבראשה הוא עומד, ברחוב הערבי נרשמה בשנה שעברה עלייה של 8% בהיקף הפשיעה. לטענת חכרוש, "החברה הערבית היא לא חברה אלימה. היא חברה שסובלת מהאלימות".

חכרוש, שדיבר בפני נציגי היישובים ומשרדי הממשלה שהשתתפו בכנס, הדגיש כי "97.5% הם אנשים נורמטיביים וסובלים מאלימות של מיעוט, שבה אנחנו צריכים לטפל כולם ביחד". לדבריו, המשטרה תשים בראש סדר העדיפויות שלה בנושא את מיגור ארגוני הפשיעה הערביים, המהווים את הגרעין הקשה באחוזים הבודדים שמאמללים את כלל הציבור הערבי. מיד לאחר הכנס הוא עלה לירושלים, לישיבה שזימן בנושא השר לביטחון הפנים גלעד ארדן.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, הזכיר כי "כאשר משטרת ישראל רצתה ליישב את ארגוני הפשע היהודיים היא עשתה זאת". בנאום שפתח את הכנס אמר ביבס: "לא ניתן שתתקיים מדינה בתוך מדינה בארץ ישראל. נפעל יחד עם המשטרה והמשרד לביטחון פנים כדי שכל תושב בכל יישוב ירגיש מוגן בביתו".

משה "צ'יקו" אדרי, ניצב בדימוס במשטרת ישראל ומנכ"ל המשרד לביטחון פנים, דיווח כי 44% מההרוגים בשריפות ו-33% מההרוגים בתאונות הדרכים הם ערבים. גם זה מטריד את החברה הערבית, אך הבעיה המרכזית נותרה הפשיעה האלימה ברחוב הערבי, זו המתרחשת בעיקר בשעות הערב והלילה, לילה-לילה כמעט בכל יישוב ערבי, המלווה בשימוש בנשק חם.

דרוויש ראבי, ראש המועצה של ג'לג'וליה, אמר בכנס כי 70% מבתי האב ביישובו מחזיקים בנשק חם ללא רישיון. נתונים נוספים מצביעים על כך שערבים היו מעורבים בכ-59% ממקרי הרצח לשנת 2015 וב-55% מהניסיונות לרצח. עוד מצביעים הנתונים על כמות הולכת וגוברת של אלימות נגד נשים: מאז שנת 2000 נרצחו 168 נשים ערביות.

האירועים הקטלניים נובעים לפעמים מעילות טריוויאליות: בנצרת נרצח אדם במריבה משפחתית על רקע גניבת סוס. בשגב שלום, אדם הרג את בן דודו כי העזים שלו נכנסו לחלקתו. ברהט נרצח אדם על רקע סכסוך על אדמה. באום אל-פחם נרצח גבר בטענה שהוא סירב להשמיע לאדם אחר הקלטה בטלפון שלו. ביפו נהרג אדם על רקע בעלות על דירת מגורים, ובקריסת הבניין בעכו העתיקה נהרגו חמישה אנשים על רקע סכסוך על אנטנות הטלפון על הגג.

בחברה הערבית יש 700 יתומים מאם מאז שנת 2000, ועוד 2,490 יתומים מאב, בשל רצח אחד ההורים. ילדים אלה גדלים במציאות שבה התוצאה הקטסטרופלית של הפשיעה האלימה נוכחת בחייהם מדי יום. "אנחנו נרצחים, אנחנו סופרים מתים ופה מדברים איתנו על חינוך", הלין ראש המועצה המקומית של כפר ברא, מחמוד עאסי, "עד שלחינוך תהיה השפעה נספור אלף הרוגים".

38 בני אדם - 32 גברים ושש נשים - נרצחו עד כה בשנת 2019 במגזר הערבי. נתוני מרכז "אמאן" שהוצגו בכנס מצביעים על עלייה במספר הקורבנות שנרצחו בחברה הערבית: 58 בשנת 2015, 64 ב-2016, 72 ב-2017 ו-75 ב-2018. המשטרה מתגאה בכך שהשנה פיצחה כבר 11, אך המשמעות היא ששני שליש מהמקרים לא פוצחו.

במסגרת האירוע, נפגש ניצב חכרוש עם תושבת אום אל-פחם, סיהאם אגברייה, שבעלה תאופיק ושני בניה - מחמוד ואחמד - נרצחו בידי אלמוני רעול פנים חמוש שנכנס לביתם לפני שמונה שנים. היא הופיעה בפני ועדת הפנים של הכנסת כדי לספר על כך בדיון על "הטרור האזרחי בחברה הערבית". ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לעזור, ובינתיים הפרשיה לא פוצחה עד היום והרוצח מסתובב חופשי.

הפערים בין החברה הערבית לכלל החברה הישראלית לא ניכרים רק בעבירות רצח: מהנתונים עולה ששיעור הפושעים בעבירות חמורות במגזר הוא 62 לכל אלף - לעומת 23 פושעים על כל אלף ישראלים בכלל החברה. 93.1% מהציבור הערבי סבורים כי תופעת האלימות מאיימת על עתיד החברה.

בינתיים, בחברה הערבית אין אמון במשטרה: מהסקר שנתוניו הוצגו בכנס עולה כי רק 54.3% מהנשאלים הערבים יגישו תלונה במשטרה אם נפגעו כתוצאה מגניבה, פריצה, או גרימת נזק לרכוש. זאת, לעומת 81.9% בקרב יהודים. כמו כן, רק 59.1% מהערבים יגישו תלונה אם נפגעו כתוצאה מאלימות כולל מכות, דקירה או ירי, לעומת 83.7% אצל יהודים.

אחד אחר השני שיתפו ראשי הרשויות את מצוקות התושבים שלהם, שאינם חשים בטוחים ברחוב ומרגישים שאין להם למי לפנות. כך גם היה במפגש בני נוער מאום אל-פחם עם חכרוש. הם סיפרו לו שבמקרה של סכסוך, הם מעדיפים לקרוא להוריהם כדי לנסות לסגור אותו, מאשר להתקשר למשטרה.

49.4% מהערבים אומרים שקל להשיג נשק ו-51.3% מהם אומרים שבשנים האחרונות השימוש בנשק גדל באזור המגורים שלהם. מממצאי הסקר עולה תמונת מצב עגומה שעליה הסכמה גורפת בכל המגזרים: 94% מהערבים ו-88.9% מהיהודים סבורים כי שיעור האלימות עולה.

עד כה המשטרה טענה כי היא מתקשה לפתוח תחנות משטרה ביישובים ערבים ולגייס שוטרים ערבים, אך מהסקר מסתבר ש-77% מהציבור הערבי דווקא תומכים בהקמת תחנת משטרה ביישוב שלהם ו-72% תומכים בשילוב ערבים במשטרה.

ראיד כבהא, ראש מועצת בסמ"ה, מצביע על הזדמנות שלדבריו קיימת עכשיו בחברה הערבית. "לפני עשור היא לא הייתה מוכנה לקבל את המשטרה כפי שהייתה. היום היא זועקת למשטרה לבוא ולקחת אחריות על שלטון החוק", אמר.

היו שהביעו פליאה על כך שצעדים טריוויאליים אינם ננקטים. עדאל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם, אמר כי "השלטון המרכזי ידע לטפל באופן מוצלח בכנופיות ובפשיעה בחברה היהודית כפי שעשו בנתניה. צריכים לרשת את היישובים שלנו במצלמות אבטחה. זה יעלה חצי מיליארד, אבל ישמור על חיי התושבים שלנו ויוריד מיד ב-50% את הפשיעה ברחוב".

מייסד "אמאן", כאמל ריאן, איש ציבור ותיק, פעם סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי ומי שעמד במשך 15 שנים בראש מועצת כפר ברא, ספג טרגדיה אישית בעצמו כשב-2009 נרצח בנו הבכור, מועאד. ריאן בירך על האירוע הפתוח ועל הדיאלוג עם המשטרה. "זה טוב שיש תודעה בציבור", הוא אמר לוואלה! NEWS. "אירוע כזה שובר חסמים היסטוריים קיימים ומובנים בין המשטרה להנהגת הציבור הערבי. לא לשכוח שיש ברקע היסטוריה קשה ועקובה מדם, ולכן עצם המפגש טוב. זו בנייה של משהו חדש, לבנה על לבנה, ואני מלווה אותה".

לדבריו, "פעם היו צעקות, עמדו גב אל גב, היו חרמות והאשמות. היום אנחנו מרגישים שבמשטרה רוצים להקשיב, לא להאשים, שזקוקים אחד לשני. פעם חשבנו שיש קונספירציה, ומרחיקי לכת אמרו שהמשטרה מכוונת את משפחות הפשע. הגעתי למסקנה שאין".

הבעיה, לטענת ריאן, היא אוזלת היד. "זה אולי יותר גרוע", אמר. "הדימוי בציבור הוא של משטרה חלשה, רופסת, אדישה ולפעמים מטופשת שנאבקת בארגוני פשיעה חכמים, חזקים ורבי יכולות שהם הדימוי לנוער שלנו. יש דמויות שהפכו לכוכבים שהנוער רוצה לחקות אותם, כל ראש ארגון פשע בעל שם הוא מודל לנוער".

הוא הוסיף כי "צריך לשבור אותם וטובה שעה אחת קודם כי אם הפושעים האלה יום אחד יתעשתו, יחזרו לעצמם ויחזרו בתשובה וירצו לנקות את שמם, אז אני מזהיר: באירוע הלאומני הבא, בגרסה הבאה של אירועי שנת 2000, הם לא יזרקו אבנים, ולא יהיו אלה זיקוקים שיירו בכינון ישיר".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי ''משטרת ישראל פועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה מלא עם המשרד לביטחון הפנים למתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, לצמצום הפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון. לצד פעילות אכיפה נרחבת נגד פשיעה באשר היא, מתבצעים כל העת מגוון מאמצי מניעה והסברה לחיזוק נורמות הציות לחוק. לצערנו נגע האלימות הוא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרו, ויעידו על כך אלפי כתבי אישום ומעצרים המתבצעים מדי שנה, חלק ניכר מהם בישובי המגזר. כל חקירת מקרי רצח וירי מתבצעת ביסודיות עד לפענוח המקרה. בניגוד לנטען בכתבה, בשנה החולפת חלה ירידה בכמות מקרי הרצח במגזר. מאז תחילת השנה פיענחה המשטרה למעלה מ-20 מקרי רצח, בהם הוגשו כתבי אישום והיתר מצויים בחקירה.

משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנה החולפת נתפסו ע"י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 3,303 חשודים והוגשו 1,259 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל"ח.

יחד עם זאת רק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל, בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות של ההנהגה - יובילו לשינוי המיוחל. משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפשיעה החמורה על כל גווניה בנחישות ולהעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי אלימות בפרט ופשיעה בכלל, בכל זמן ובכל מקום''.