עלייה קלה של 1.7% נרשמה בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם, מ-68.2% בשנת 2017 ל-69.9% בשנת 2018 - כך עולה מדוח התמונה החינוכית לשנת 2018 שמפרסם היום (חמישי) משרד החינוך. מדובר בעלייה של כ-6,000 תלמידים.
מהנתונים עולה כי עדיין קיימים פערים בזכאות לבגרות בין בתי ספר הנמצאים בעשירונים העליונים לאלה בעשירונים הנמוכים, אשר עומדים על יותר מ-20%. כך, בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח) היו זכאים לבגרות 81.3% מהתלמידים שלמדו בבתי ספר במדד הטיפוח "בינוני עד חזק" - לעומת 60.5% זכאות לבגרות בבתי ספר הנמצאים במדד הטיפוח "בינוני עד חלש" (מדובר בבתי ספר הנמצאים בפריפריה החברתית-כלכלית, ד"י).
שיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה מציג עלייה של 1.2% משנת תשע"ז, אז היו זכאים 15,933 תלמידים, בעוד בשנה שלאחריה הנתון היה 19,193 תלמידים. מנגד, באנגלית נרשמה עלייה של 2% בשיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות, כשהמספר עומד על 44,143 תלמידים בתשע"ח לעומת 39,748 בתשע"ז. עוד עולה מהנתונים כי בשנת הלימודים הקודמת חלה עלייה בשיעור התלמידים שנתפסו מעתיקים בבחינות הבגרות. במשרד החינוך מציינים, עם זאת, כי מדובר בעלייה מינורית בשיעור המחברות שנפסלו, מ-1% ל-1.1%.
עוד בוואלה! NEWS:
כמה זה יעלה לכם ומה לא חובה לשלם: המדריך המלא לתשלומי ההורים
יחסים לא ראויים בין מורים לתלמידים: דוח על התנהלות תלמה ילין
פרץ נכנס למשרד החינוך:" לא הדתה ולא החלנה - ערכים וחיבור לעם"
אל תפספס
אחוז הנשירה נותר דומה - 1.2% שהם 7,341 תלמידים שנשרו מהלימודים בבתי הספר העל-יסודיים. מדד ההתמדה - כלומר: עד כמה בית הספר דואג שהתלמיד לא יעזוב את המסגרת - נותר כמעט ללא שינוי: 80% בתשע"ז לעומת 79.7% בתשע"ח. יחד עם זאת, משרד החינוך מציין כי לאורך שלוש השנים האחרונות מספר הנושרים ירד ב-1,330. צמצום הנשירה בשנים אלו נרשם בעשירונים הגבוהים והנמוכים גם יחד ובכל המגזרים: במגזר היהודי עומד הנתון על אחוז אחד בתשע"ה, ובתשע"ח על 0.8%; במגזר הערבי הוא עמד על 1.4% בתשע"ה, ובתשע"ח על 1.2%; במגזר הבדואי הוא עמד בתשע"ה על 3%, ובתשע"ח על 2.8%; ובמגזר החרדי עמד הנתון על 3.2% בתשע"ה לעומת 1.9% בתשע"ח. עוד ציינו במשרד החינוך כי כחלק מפעילותו בנושא יצאו אנשיו בפעולות רחבות היקף לאורך שעות היממה לשם איתור נושרים והשבתם אל מערכת החינוך, כאשר החיפושים מתנהלים בקשת רחבה של מקומות, לרבות מגרשים, מפעלים, בשטחי הפזורה וברחובות.
נוסף לכך חלה ירידה קלה בשיעור האלימות, אך עם זאת 13% מהתלמידים אמרו כי תלמיד אחר דחף אותם, 10% מהתלמידים סיפרו כי הפיצו עליהם שמועות בבית הספר, 8% הודו כי תלמידים שכנעו אחרים שלא לדבר איתם, 7% העידו כי תלמידים אחרים היכו אותם, ו-5% מהתלמידים שיתפו כי תלמיד אחר השתמש בחפץ מסוים כדי לפגוע בהם. עוד עולה מהתמונה כי המורים מרוצים פחות מבתי הספר: בתשע"ח דיווחו 70% מהמורים על שביעות רצון, לעומת 71% בשנה הקודמת.
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, מסר כי הוא "מברך על התוצאות המרשימות שעולות מן התמונה החינוכית. הן מצביעות על המשך מגמת העלייה בה נתונה המערכת לצד צמצום הפערים שהיא רושמת". לדבריו, "אנחנו רואים את השיפור במרבית המדדים, גם בהישגים הלימודיים וגם בהיבטים הערכיים: יותר זכאים לתעודת בגרות ויותר ניגשים ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית. בד בבד, גם שיפור ביחסי הקרבה והאכפתיות בין המורים לתלמידים ובצמצום הפער שבין העשירונים הנמוכים לגבוהים. מערכת החינוך משקיעה משאבים רבים לאורך כל השנה כדי לצמצם את הפער ולהמשיך ולזנק קדימה. אבל מחוללי השינוי המשמעותיים הם המנהלים והמורים שעובדים ללא לאות כדי להבטיח את הצלחת הבוגרים והצלחת המערכת. הם ראויים לכל הערכה והוקרה".
