פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלימות, מחסור בתנאים ושכר נמוך: תמונת מצב מערכת החינוך

      סקר בינלאומי למורים ומנהלים בכיתות ז'-ט' חשף את פרופיל הצוות החינוכי, שיטות ההוראה וההערכה והחסמים לחינוך איכותי. לעומת מדינות ה-OECD, אירועי אלימות ובריונות שכיחים יותר בבתי הספר בישראל וכן קיים מחסור בתשתיות פיזיות ובהון אנושי איכותי. כל הנתונים

      תלמידי תיכון למדעים ואומנויות ביום הראשון ללימודים, ירושלים, 1 בספטמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      רק 75% מזמן השיעור בישראל מוקדש להוראה וללמידה (צילום: ראובן קסטרו)

      ארגון ה-OECD פרסם היום (רביעי) את ממצאי המחקר הבינלאומי "טאליס" שנערך ב-2018 ובוחן את תפיסותיהם של סגלי ההוראה בכיתות ז'-ט'. במחזור מחקר זה השתתפו מורים ומנהלים בחטיבות הביניים מ-48 מדינות החברות בארגון.

      התוצאות נועדו לספק למדינות המשתתפות מידע השוואתי ושימושי שיאפשר להן לבחון את מדיניות החינוך שלהן, לזהות מהם השינויים הנדרשים במערכת וללמוד כיצד מערכות חינוך אחרות מתמודדות עם אתגרים דומים. המחקר מציג תמונת מצב על אודות פרופיל המורים והמנהלים, המוטיבציה להיות מורה, וכן על ההכשרה והפיתוח המקצועי של סגלי ההוראה, שיטות ההוראה וההערכה, שביעות הרצון מהמקצוע והחסמים להוראה איכותית. כמו כן, במחזור המחקר הנוכחי התמקדו בהיבטים של קליטת מורים בראשית דרכם בבתי הספר.

      לקריאה נוספת בנושא
      מאות שקלים למשפחה: הצהרונים לא תוקצבו, ההורים ישלמו את המחיר
      מחאה גוברת נגד המיצ"ב: "מעמיד אנשי חינוך תחת לחץ לא סביר"
      "אין ביטחון": הורים בשרון השביתו את הלימודים בגלל אלימות בכיתה

      בעשור הקרוב אחד מכל ארבעה מורים בישראל יפרוש

      מהממצאים עולה כי הגיל הממוצע של המורים בכיתות ז'-ט' בישראל הוא 42 שנים, נמוך בשנתיים מהגיל הממוצע של מדינות ה-OECD. בנוסף לכך, גילם של 27% מהמורים בישראל עולה על 50 שנים, לעומת 34% מהמדינות החברות בארגון. המשמעות היא שבעשור הקרוב אחד מכל ארבעה מורים בישראל יפרוש ממערכת החינוך.

      באשר לאקלים הכיתתי, נמצא שהיחסים בין מורים לתלמידים טובים. 93% מהסגל החינוכי בישראל מסכים כי המורים והתלמידים מסתדרים היטב זה עם זה, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD (96%). יחד עם זאת, מדיווחי המנהלים עולה כי אירועי אלימות ובריונות בבתי הספר שכיחים יותר בארץ באופן משמעותי בהשוואה ליתר המדינות. 26% דיווחו על איומים או אלימות מילולית בקרב תלמידים, ו-13% מהם העידו על אלימות בין תלמידים המובילים לפגיעה פיזית.

      שביתה בתיכון אהל שם ברמת גן, 2 בנובמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , -)
      היחסים בין תלמידים למורים טובים. תיכון אוהל שם ברמת גן

      בדומה למדינות ה-OECD, בישראל מיושמות בתדירות גבוהה שיטות שתורמות לניהול כיתה ולבהירות ההוראה. כך לדוגמה, מרבית המורים דורשים מתלמידיהם להישמע לכללי ההתנהגות בכיתה, מרגיעים מתפרעים ומסבירים להם מה מצופה מהם. לעומת זאת, פרקטיקות המעודדות ומקדמות למידה משמעותית נפוצות פחות, הן במדינות החברות בארגון ועוד יותר מכך בישראל. רק כמחצית מהמורים בארץ (49%) נותנים לתלמידים משימות הדורשות מהם לחשוב באופן ביקורתי, בעוד הממוצע בקרב שאר המדינות גבוה יותר (58%). כמו כן, רק כשליש מהם מבקשים מהתלמידים לבחור בעצמם את הדרך לפתרון משימות מורכבות או מאפשרים להם לעבוד בקבוצות קטנות כדי להגיע לפתרון משותף לבעיה.

      כמו כן, כשני שלישים מהמורים בישראל עושים שימוש לעיתים קרובות בשיטות הערכה (69%), או צופים בתלמידים ומעניקים להם משוב מידי (66%). במקביל, פחות משליש מהסגל החינוכי בארץ מאפשרים לתלמידים להעריך את התקדמותם בעצמם (29%). מהמחקר עולה כי שיטות אלו נפוצות הרבה יותר במדינות ה-OECD.

      עוד עולה מהממצאים כי בישראל בממוצע רק 75% מזמן השיעור מוקדש להוראה וללמידה. בעוד השיעור המקביל ביתר המדינות הוא 78%.

      כיתה ריקה בגמנסיה הרצליה (שרון בוקוב)
      מרחבי ההוראה דורשים שיפור (צילום: שרון בוקוב)

      מבין מגוון החסמים האפשריים הפוגעים ביכולתו של בית הספר לספק הוראה איכותית לתלמידיו, חלק ניכר מן המנהלים בישראל ציינו מחסור בתנאים פיזיים ראויים. מחצית מהם העידו על מרחבי הוראה הדורשים שיפור, לעומת 25% במדינות ה-OECD.

      סיבות נוספות שהעלו כחסמים הן טכנולוגיה דיגיטלית להוראה ותשתיות פיזיות, גישה מוגבלת לאינטרנט, מחסור בהון אנושי איכותי, מחסור במורים מוסמכים בכלל ולהוראת המקצועות השונים בפרט, וכן מורים מיומנים בהוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים או חוסר במערך מסייע ותומך. במגזר הערבי, שיעורי הדיווחים על חסמים בהם מחסור במורים מוסמכים, תשתיות פיזיות וגישה מוגבלת לאינטרנט ומחסור בחומרי לימוד היו גבוהים יותר מהמגזר היהודי.

      בהמשך לתנאי הלמידה, יותר מ-80% מהמורים בחטיבות הביניים בישראל טענו כי יש להשקיע בשיפור שכרם, לעומת 64% במדינות ה-OECD. שיעור דומה נרשם בתשובה לשאלת צמצום מספר התלמידים בכיתות על ידי גיוס אנשי סגל נוספים. כמו כן, כשני שלישים ציינו כי יש להשקיע בתמיכה בתלמידים עם צרכים מיוחדים (66% לעומת 47% בהתאמה), ובאלו שמגיעים מאוכלוסיות מוחלשות לרבות מהגרים (60% לעומת 33%).