ועדת השחרורים החליטה היום (רביעי) על שחרורה של נסרין מסארווה, שנידונה ל-25 שנות מאסר בגין שידול לרצח בעלה המתעלל, הייתאם מסראווה. מסארווה, שהיתה אחות בבית חולים "מאיר" בכפר סבא, שידלה את גיסה אסעד מסראווה, לרצוח את אחיו (בעלה) בנובמבר 2001 והורשעה ב-2004 ומרצה כבר חצי מעונשה בכלא נווה תרצה.
עו"ד ענת יערי מהסניגוריה הציבורית שייצגה את מסארווה מסרה עם ההודעה על שחרורה כי "אנו מברכים על החלטת ועדת השחרורים, שקיבלה את בקשתנו והורתה על שחרורה המוקדם של נסרין. נסרין סבלה במשך שנים מאלימות קשה מצד בן זוגה. במהלך תקופת מאסרה היא עברה תהליך שיקומי מייטבי וביקשה להמשיך ולשקם את חייה. היום המדינה קיבלה את בקשתה והכירה בעוול המשפטי שנגרם לה, ואנו מקווים שהיא תצליח לשקם את חייה".
עוד בוואלה! NEWS:
הליכוד ליועמ"ש: "פתח בחקירה נגד ברק ויחסיו עם הפדופיל המורשע"
שפך בנזין והצית הרכב: כתב אישום נגד מפגין במחאת יוצאי אתיופיה
הכו וסחטו בעל פיצרייה: אישום נגד האחים האלופים בג'ודו בצפון
בני הזוג מסראווה חיו בטייבה יחד עם שלושת ילדיהם כשהבעל נהג באלימות כלפי רעייתו וכלפי שאר בני המשפחה כולל משפחתו שלו, כך טוענים אחיו והוריו. במהלך נישואיהם הוא אף הצית רכב ואיים עליה ברצח תוך כדי שהוא מנופף בסכין. וזאת, כשבוע לפני שנרצח.
בשנת 1994 הכניסו לביתם השניים את אסעד, אחיו הצעיר של הבעל. לפי כתב האישום נגדה, פתחה נסרין קשר רומנטי עמו וקשרה עמו קשר לרצוח את בעלה ולרשת את כספי הביטוח שלו. מסראווה, שסבלה מדיכאון שאחרי לידה ניסתה בכמה דרכים שונות יחד עם אחיו לגרום למותו של בעלה ולפי כתב האישום אף ניסתה להרדים אותו כדי שיהרג בתאונה במהלך נהיגה. היא מהלה כדורי שינה בכוס תה שהגישה לו ואולם זה שתה את התה, אך נרדם בבית. בניסיון אחר להוביל למותו ניסתה אף להזיק לבלמים של מכוניתו.
לבסוף במהלך פגישה בין השניים יום לפני הרצח - סיפר האח אסעד לנסרין על תוכניותיו לרצוח את בעלה. אסעד, הסתיר ממנה את פרטי התוכנית שכללו רצח ביריות אקדח וכך שהוא מתכנן לבצע את הרצח בעצמו. נסרין, ניסתה למנוע ממנו לבצע את הרצח ואף צעקה עליו: שלא תיגע בבעלי". אלא שאסעד המשיך בתוכניתו ולמחרת ירה באחיו שישה כדורים מטווח קצר.
נסרין הורשעה בשידול לרצח על ידי רוב השופטים. זאת, לאחר שלא פנתה למשטרה או לבעלה לאחר שכשלה בשכנועים לאחיו כי לא יבצע את הרצח. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליה 16 שנה בשנת 2004, ולאחר מכן בשנת 2008 קיבל העליון את ערעור המדינה ונגזר עליה מאסר עולם - שנקצב ל-25 שנה.
"היא לא התלוננה במשטרה, ולכן המחוזי לא קיבלת את טענותיה, מאחר שלא היה להן תיעוד", אמרה עו"ד יערי מהסנגוריה הציבורית. "גורמי הטיפול בכלא דווקא קיבלו את טענתה והתייחסו אליה כאל נפגעת".