המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) ממצאי סקר המצביעים על כך שבאזור מפרץ חיפה, לא קיים סיכון לאוכלוסיה בתקריות תפעוליות בהשוואה למקובל במדינות מפותחות. מדובר בסכנה לתגובות שרשרת בשטח הקטן יחסית של המפרץ המתועש, שבסמוך לו אזורים מאוכלסים, ויש בו ריכוז גדול ביותר של מפעלים ומתקנים המחזיקים בחומרים מסוכנים.
הפרסום מגיע שבועיים לאחר שמבקר המדינה קבע כי "יישום החלטת הממשלה בדבר הכנת סקר סיכונים מצרפי בנושא נמשך בצורה בלתי סבירה, שגורם גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר לרבות פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו". הסקר שהוערך ב-2016 כי ייקח שנה להשלימו והוא יוגש ב-2017, דרש בסופו של דבר פי שלושה זמן ונסתיים רק בשלהי 2019.
המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, ציין כי "התמשכות ההליך נובעת, בין היתר, מקיום הליך אינטנסיבי וממושך של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם, דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון בה נוקט המשרד להגנת הסביבה ומידת מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה". במשרד לא מכחישים את הקשר עם המפעלים. "המשרד השקיע זמן ומשאבים משמעותיים מאוד באיסוף הנתונים ואימותם, לרבות ביקורים חוזרים של ארבע החברות המייעצות למשרד בכלל המפעלים, על מנת לוודא כי הנתונים בבסיס הסקר מאומתים ומשקפים נאמנה את המצב", אמרו בצמרת המשרד.
לקריאה נוספת בנושא
"בינתיים אנחנו מתים פה": דוח המבקר הרתיח את תושבי חיפה
סרטן, מחלות לב, אסטמה לילדים: מחדל הזיהום במפרץ חיפה
את סקר הסיכונים המצרפי שתוצאות שלב א' שלו מתפרסמות היום, ערך ד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים שהקים את מחלקת הערכות סיכונים בוועדה לאנרגיה אטומית ועמד בראשה במשך קרוב ל-20 שנה. הסקר מתייחס לתקריות תפעוליות חמורות במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים ובחן 67 מפעלים העושים שימוש אינטנסיבי ב-800 חומרים מסוכנים במאות מתקנים בהם כ-1,500 מקורות סיכון. חמש חברות חיצוניות עבדו במשך שלוש שנים על הסקר, שעלותו חמישה מיליון שקלים. מאז נעשה סקר דומה חלפו 20 שנה.
תרחישי התקריות התפעוליות שנבחנו בסקר הסיכונים המצרפי מקיפים מגוון רחב ביותר של תקריות חמורות אפשריות, לרבות נזק חמור למכלים, חירור משמעותי לרבות כשלי צנרת יוצאת ונכנסת, עד כדי קריסת מכלי נוזלים רגילים ומכלי לחץ, שפך תוכנם ופליטה לסביבה של חלק מהחומרים המסוכנים הנוזליים המצויים בהם; פליטה לסביבה של חומ"ס מוצקים כתוצאה מ"תקרית אנרגטית" או שריפה במצבורי מוצקים; מגוון תקריות שריפה חמורה ו/או פיצוץ העלולות להתרחש עקב היפגעות מכלי נוזלים דליקים ונפיצים; וכן פליטות לסביבה כתוצאה מתקריות חמורות בריאקטורים, במהלך תהליכי ייצור; הובאו בחשבון תרחישי היפגעות מכלי החומרים המסוכנים נוזלים ואף מצבורי מוצקים כתוצאה מתקרית אנרגטית כדוגמת אירועי דומינו.
מהסקר של שטרן עולה כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה "רצפטור ציבורי" הנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים הנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ובריטניה. רצפטור ציבורי אזור שבו קיימת שהייה של אוכלוסייה בשטחים ציבוריים פתוחים.
מתקני התעשייה עצמם אינם נכללים בהגדרה זו ותקלות תפעוליות הן רק חלק ממחוללי הסיכונים: הסקר כלל אינו כולל סיכונים מחומרים מסוכנים במפרץ חיפה כתוצאה משינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ, במסילות רכבת ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה חבלנית או מלחמתית. כל אלה צפויים בשלב ב' של הסקר, מבטיחה לוואלה! NEWS רומי אבן דנן, מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. אולם לוח הזמנים לו לא ניתן.
בינתיים, לאחר שיקבל המשרד להגנת הסביבה את הערות הציבור לחלק שפרסם היום, הוא מבטיח לפעול לכך שככל שיאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים הגורמים לכך לבצע צעדי הפחתה מהירים. בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים הגורמים לכך להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית.
בניתוח ראשוני של המשרד לתוצאות סקר הסיכונים המצרפי כבר אותרו המפעלים דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח שהסתמנו כגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית. במשרד מסייגים שעל פי מסקנות הסקר עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לאותם "רצפטורים ציבוריים" קיימים.
"לדאוג צריך תמיד", אמר לוואלה! NEWS ד"ר שטרן, למרות תוצאות הסקר. "אבל כמובן בשום שכל ולדעת להבחין בין עיקר לטפל. אחת התרומות הגדולות של הסקר הזה היא היכולת לבדל את הנושאים העיקריים שהם גורמי הסיכון במפרץ חיפה ולא להסתכל עליו כבליל אחד גדול של סיכונים".
עו"ד שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, אמרה לוואלה! NEWS כי "מדובר בעוד סקר חלקי שלא עוסק בבעיות משמעותיות הנמצאות באזור - סיכון בשינוע חומרים מסוכנים ומצבי חירום חיצוניים כגון מלחמה - מצבים מהם אנו תושבי מפרץ חיפה סובלים אחריהם פעם אחר פעם". היא מבקשת להזכיר כי "לא מדובר בבעיות בתאוריה בלבד, שינוע חומרים מסוכנים בכבישים גרם ללא מעט תאונות, המצב רק ילך ויחריף עם פתיחת נמל המפרץ, רעידת אדמה היא ארוע שידוע לכולנו שיהיה והסקר מראש מתעלם ממנה, הסקר גם לא מתייחס למצבי מלחמה וטרור וגם זה היה כאן כבר".
היא מציינת כי "המחבר גם מודיע מראש כי הוא איננו מתייחס לבעיות בצנרות שלגביהן למדנו לפני חודש בלבד מה תקלה אחת מסוגלת לעשות" .
עוד היא הוסיפה כי "לכל אלו המחבר טוען שיתייחסו בסקר הבא ואנו מקווים שלא יהיו ארועים משמעותיים בזמן שהמשרד להגנת הסביבה יושב וכותב סקרים. הכותב מנתח במקצועיות את הנתונים ומדבר על סטטיסטיקות והסתברויות אולם כפי שהמחבר עצמו טוען באירוע עשוי להיות 'אפקט דומינו'".
המשרד מחמיר באופן בלתי מידתי
ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) אמרה בתגובה לפרסום הדו"ח: "באיחור של כשנתיים וחצי מהעיתוי שהוכרע בהחלטת הממשלה, במשרד להגנת הסביבה מבקשים להרגיע את הציבור ולייצר תמונה לפיה הסיכונים אמנם קיימים, אבל הם קבילים לפי קריטריונים בינלאומיים. אך תמונת המצב בשטח נותרה בלתי נסבלת: התושבים באזור סובלים מתחלואה עודפת ומוות מסרטן ומחלות נוספות, ישנה שגרה של הזנחה בנושא הדליפות החוזרות ונשנות של חומרים מסוכנים, דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודש אישש את נתוני התחלואה ואף הוסיף כי הנתונים המעודדים שמוצגים לציבור מוטלים בספק".
מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר: "על אף שהמתודולוגיה של המשרד להגנת הסביבה מחמירה באופן בלתי מוסבר ביחס לעקרונות הבינלאומיים המקובלים בעולם לסקר סיכונים, נמצא כי התעשייה במפרץ חיפה לא מסכנת את הציבור. המשרד מחמיר באופן בלתי מידתי, יש לתהות מה הסיבה ומי מרוויח מזה".
(עדכון ראשון: 13:00)