פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בינתיים אנחנו מתים פה": דוח המבקר הרתיח את תושבי חיפה

      פרסום מסקנות דוח מבקר המדינה על הכשלים בטיפול בזיהום במפרץ חיפה גרר תגובות קשות בקרב ארגוני סביבה ובעיריית חיפה. התושבים, שחלקם לקו במחלות קשות בעקבות הזיהומים באזור, כבר מיואשים: "אף אחד לא רוצה לעשות את העבודה". ראשת העיר: "דוח מבהיל"

      "בינתיים אנחנו מתים פה": דוח המבקר הרתיח את תושבי חיפה
      עריכה: עמית שמחה

      דוח מבקר המדינה על הטיפול בזיהום החמור במפרץ חיפה, לא הותיר אף אחד מהתושבים או מהארגונים הסביבתיים פעור פה. את הממצאים בדבר אוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה, הכישלון בטיפול במזהמים וניטור המפגעים - הם מכירים מחיי היום יום, מהשטח. התדהמה והפליאה מהמסקנות החמורות - הוחלפו בכעס נגד הרשויות - שלדברי התושבים לא עושות דבר כדי למנוע את המצב.

      "קראתי את הדוח והתעצבנתי ברמות", אמר לוואלה! NEWS אמיר סוסאן בן ה-48 המתגורר בעיר. "אף אחד לא רוצה לעשות את העבודה שלו ואנחנו מתים פה בחיפה". בתו לינוי בת ה-11 נאבקת במחלת הסרטן והשלכותיה, לאחר שבגיל 4 אובחנה כחולת לוקמיה, סרטן הדם, עברה טיפולים כימותרפיים ואחר כך השתלת מח עצם, התאוששה ועברה שיקום ארוך. היא הפסידה שנתיים של לימודים, לומדת עכשיו בכיתה ה' בבית הספר חיוואר וצריכה עוד לעבור ניתוח בעיניים בגלל קטרקט "מרוב הכימו וההקרנות" ותוך כך גם חלתה באפילפסיה.

      "מעצבן אותי שכל כמה שנים יוצא דוח חמור על המצב בחיפה, עושה רעש ל-48 שעות בתקשורת ואחר כך כולם שוכחים ממנו", אמר סוסאן. "אבל אנחנו שנשארים בחיפה, נשארים לבקר בבית חולים לבדיקות, סובלים בשקט. כבר מזמן הבנו שאנחנו האזרחים לא יכולים לעשות מול ראשי המדינה שום דבר אז לפחות המשרדים שיעשו את העבודה שלהם. מה אנחנו בחיפה בסך הכל רוצים? רוצים לנשום אוויר. רק אוויר. זה יותר מדי לבקש? אם כול אחד היה עושה את העבודה שלו אז אולי ביום שישי לא היה נפטר עוד נער בן 17 מהמחלקה ברמב"ם".

      שריפה שהתחדשה בבית זיקוק במפרץ חיפה, 25 בדצבמר 2016 (ערן גילווארג)
      בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: ערן גילווארג)

      לינוי עברה השתלת מח עצם שהצילה את חייה, אחרי חודשים ארוכים חזרה לבית הספר ולחיים נורמליים של ילדה בת גילה. במקביל ממשיכה להיות תחת מעקב של מחלקת האונקולוגיה בבית החולים רמב"ם. היא מוגדרת כיום כנכה 100% על פי המוסד לביטוח לאומי והאונקולוג שבחן אותה ב-2016 סבור כי נכותה זו הינה לצמיתות. "אני בדעה כי מחלתה נגרמה בסבירות גבוה ומעל ל-50% בעקבות החשיפה לתנאי זיהום האוויר בחיפה בכלל", קבע הרופא הבכיר לפני כשלוש שנים, בהתחשב בבדיקת הגורמים הגנטיים במשפחה וגורמי סיכון נוספים. על פי חוות הדעת שלו "אין גורמים נוספים היכולים להוות במקרה זה גורמי סיכון להופעת המחלה אצל לינוי, וכל נזקיה קשורים באופן ישיר לזיהום".

      לינוי סוסאן - 24 יוני 2019 (אתר רשמי , באדיבות המשפחה)
      אובחנה כחולה בגיל 4. לינוי סוסאן (צילום: באדיבות המשפחה)

      לפני ארבע שנים הגיש עורך הדין החיפאי חוסאם מארון, תביעה נגד המדינה בשם לינוי סוסאן, לבית המשפט בבית המשפט המחוזי בעיר. בתביעה נטען כי לא רק שמשרדי הבריאות והגנת הסביבה לא פיקחו על רמות זיהום האוויר התקניות בארץ בכלל ובעיר חיפה בפרט, אלא גם כי התעלמו מקיומם של מפגעים חמורים, ולא עשו די כדי להסירם. עוד נטען התביעה כי משרדי הבריאות והגנת הסביבה תכננו וחילקו את תקציביהם באופן לקוי ורשלני ולא עשו שימוש נבון וראוי בתקציבים שהוקצו להם לשמירה על בטיחות תנאי הסביבה. את ההחלטה בגובה הפיצוי הותירו היא והוריה לבית המשפט. התביעה עדיין מתנהלת.

      "ברור שהדוח הזה שונה, הוא מקיף יותר, וחמור יותר והוא בא ממבקר המדינה", הוסיף סוסאן. "אנחנו מחכים לראות תוצאות, לא דיבורים. הגיע הזמן שנראה כבר מפעלים זזים ומתפנים מחיפה".

      דוח המבקר: שיעור התחלואה בסרטן ומחלות לב בחיפה גבוה מהממוצע
הארצי; מפרץ חיפה הוא אחד מהאזורים המזוהמים ביותר בארץ (אתר רשמי)
      המבקר שפריא מוסר את הדוח לראשת העירייה קליש רותם, היום

      בין הממצאים הרבים שהוצגו בדוח המבקר, נמצא כי תשתית הנתונים של המשרד להגנת הסביבה לוקה בחסר באופן מהותי, וכי לא הושגה הפתחה משמעותית בפליטת מזהמים. כמו כן, המבקר מצא כי קיימות מגבלות חמורות ביכולת ניטור הזיהום וכי רשות הכיבוי לא ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים בנמל. ביקורת נמתחה גם נגד המשרד להגנת הסביבה על שלא משתמש באופן מספק בסמכויות האכיפה הנתונות בידיו.

      "דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הינו מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם", אמרה ראשת עיריית חיפה עינת קליש רותם. "על פי הדוח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תכנית לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון".

      לדברי קליש רותם, "הדוח מציג אוזלת יד קשה; היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. בימים אלה מנהלת עיריית חיפה הליכים מול מוסדות התכנון סביב תכנית נמל המפרץ, וזאת בגלל פגיעה באינטרסים מטרופוליניים ולאומיים אחרים, ובגלל היעדר ראייה אינטגרטיבית. אנו ממתינים לראות האם מוסדות התכנון ישנו את גישתם לאור המסקנות החמורות שפורסמו כאן, או שימשיכו לחטוא לאתיקה המקצועית לה הם מחויבים".

      עם פרסום הדוח המטריד, הארגונים הסביבתיים הפעילים באזור המפרץ כינסו מסיבת עיתנואים ראשונה מסוגה, משותפת לנציגי התושבים וכלל הארגונים במטרופולין. "על היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשרד להגנת הסביבה והתנהלותו בעניין מפרץ חיפה", אמרו הדוברים. חלקם אף קרא לממשלה להודיע עד לסוף שנת 2019 על אימוץ תכנית הניקוי וכן את מסקנות דוח מקינזי, הממליץ על סגירת בז"ן עד 2025.

      באירוע שקיימו הארגונים השתתפו נציגים מטעם שומרי הבית, מועצה אזורית זבולון, התנועה הירוקה, שומרים על הבית ו-XR. הם קראו לתושבי המטרופולין המונה כמיליון תושבים לקחת חלק בהפגנה נגד בז"ן, אולם בסופו של דבר הגיעו רק כמאה בלבד.

      "משרדי הממשלה ממשיכים להזניח את חיפה ואת בריאות תושבי העיר אשר סובלים מעודף תחלואה המבוסס על זיהום האוויר וחריגות רבות של המפעלים המזהמים ובעיקר בזן", אמר אביהו האן, יו"ר סיעת "הירוקים של חיפה" במועצת העיר חיפה. "חולשה וחוסר תפקוד של משרד הגנת הסביבה בכל המישורים הנדרשים מפיקוח ואכיפה, ניטור, הכנת נהלי בדיקות, ביקורות פתע, דגימות, הכנת סקרי סיכונים, שקיפות, הכנת תשתיות מידע. פשוט הזוי שמשרר זה פשוט אינו מתפקד ובכך מזניח בפועל את המשימה שניתנה לו לשמור עלינו מפני חריגות בזיהום האוויר במפרץ חיפה".

      מטה בחירות עינת קליש רותם (שלומי גבאי)
      "אוזלת יד קשה". ראשת העיר עינת קליש רותם (צילום: שלומי גבאי)

      עו''ד ג'מילה הרדל-ואכים, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה", סייעה לצוות מבקר המדינה בתהליך איסוף המידע, וחלקו אף התפרסם בסדרת דוחות שפרסמה על מפעלי מפרץ חיפה. הדוח שמצוטט בהרחבה בדוח המבקר, הוא בין הבודדים שחוברו עד היום לסוגיית הפליטות מהאוניות, והיעדר הפיקוח על כך. לדבריה, "תרומתם לסך הפליטות במפרץ חיפה הינה ענקית ויכולה להשתוות לפליטות מבתי הזיקוק בהיבטים מסוימים. דוח המבקר בעצם מוכיח לציבור שוב את מה שידענו - אין שומרי סף, ואין על מי לסמוך כדי שיפעל למען האינטרס הציבורי בוודאי כאשר מדובר בסוגיות של הון-שלטון ותעשייה שמכתיבה את הכללים".

      אינפו - מפרץ חיפה (אתר רשמי)

      יובל ארבל מעמותת "צלול" אמר כי "על המשרד להגנת הסביבה לשנות ללא דיחוי את יחסו לתעשייה המזהמת והמסוכנת בכל רחבי הארץ, לפעול בתקיפות נגד המזהמים ולא להיגרר לעיסוק בתחומים שהוא אינו מבין בהם ושנועדו לשרת מטרות זרות". לדבריו, "הבעיה העיקרית בבסיס המחדל המתמשך היא היעדר מנהיגות. סביבה מזוהמת גורמת ליותר תחלואה וליותר אנשים מתים מכל סיבה אחרת. שרי הגנת הסביבה בשנים האחרונות קיבלו את התפקיד כהכרח פוליטי ולא כי האמינו בנושא וכך גם נראתה עבודתם".

      יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, שרית גולן, בירכה על הדוח ומסרה בתגובה כי "הדוח מראה באופן ברור כיצד מדינת ישראל החליטה לעשות יד אחת עם התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה משום שהעדיפה את הרווח הכלכלי על חשבון הבריאות של התושבים. ממצאי מבקר המדינה גם מראים כיצד מערך הניטור במפרץ אינו שלם ואינו משקף בפועל את תמונת המצב האמיתית של החומרים המזהמים שנושמים התושבים באופן יומיומי. הממצאים החמורים בדוח מחייבים בדק בית של האיגוד, אבל גם מחייבים התייחסות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומנהל התכנון. אנו קוראים לכול הגורמים המעורבים לשתף פעולה ביישום המלצות הדוח ולא לטמון את הראש בחול עד יעבור הזעם".

      "איכות האוויר לא שונה ממטרופולינים אחרים"

      במשרד להגנת הסביבה הודיעו כי יפיקו את הלקחים הנדרשים מהדוח שפורסם. "המשרד מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ".

      בהודעת המשרד הדגישו כי "איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד שהוצב בתוכנית, ומתחילת העשור להפחתה של כ-81%; הוקם בעיר אזור אוויר נקי הראשון בישראל המגביל כניסת רכבי דיזל מזהמים לשטחי המגורים בחיפה, וכבר בשנה הראשונה להפעלתו נמדדה הפחתה של כ-20% בריכוזי הפיח בעיר התחתית".