פרשות התעללות במעונות יום לא מוסדרים נחשפות בזו אחר זו בכלי התקשורת. החל במותה של התינוקת יסמין וינטה, שזירז את חוק הפיקוח שעבר בכנסת וצפוי להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר, ועד להתעללות בראש העין, במהלכה תועדה המטפלת כרמל מעודה בפעוטות במעון שלה. החוק החדש סיפק מעט נחמה להורים ששולחים את ילדיהם למסגרות פרטיות שבין גילאי לידה עד לגיל שלוש, אך אינו הוא אינו מספיק כדי להבטיח מתן חינוך הולם.
במהלך השבוע, עם פרסום הדיווחים על מעשיה של מעודה, כעס רב עלה הן בקרב הורים רבים והן בקרב הגננות עצמן ברחבי הארץ. הן מצדן תמהו על כך שמעודה, בהמהלך היום (ראשון) יוגש נגדה כתב אישום, זכתה לכינוי "גננת" במקומות שונים, בעוד שמעולם לא קיבלה הכשרה להוראה או לחינוך ילדים.
לקריאה נוספת:
ההתעללות בראש העין: נעצר חשוד בהצתת ביתה של הגננת כרמל מעודה
תיעוד קשה לצפייה: המטפלת מראש העין קושרת את הפעוט ומאכילה בקיא
בהסדר טיעון: הסייעת מפ"ת הורשעה בהריגת הפעוטה יסמין וינטה
למרות המאמצים לבצע להסדיר את התחום ומאבקי ההורים, ענף מעונות היום סובל ממחסור ומפרצות חוקיות שונות. מעונות היום הוקמו בשנות ה-60 של המאה הקודמת בפיקוח משרד העבודה והרווחה, כדי לעודד את יציאתן של אימהות לשוק העבודה. כיום נשים עובדות הן עובדה מוגמרת, אולם המעונות המוסדרים, בהם נעמת וויצו, לא מספיקים כדי להכיל את את הביקוש עבור הגילאים הללו. כיום יש מעל 2,000 מעונות יום מפוקחים, בהם מתחנכים רק 25% מילדי ישראל בגילאי לידה עד שלוש, ובכל שנה נדחים בין 9,000 ל-12 אלף ילדים.
רוב אלו שמנסים להתקבל עומדים בקריטריונים, אך אין מספיק מסגרות. שר העבודה והרווחה חיים כץ הוביל מהלך שלא נעשה מזה שנים, ובין 2017 ל-2018 נבנו 216 מעונות חדשים. אך עדיין, מדובר בטיפה בים. רוב ההורים מוצאים את עצמם פונים למעונות פרטיים של מטפלות ללא הכשרה וללא פיקוח מארגון או מוסד ממשלתי.
מותה של יסמין וינטה שנחנקה בידי המטפלת שלה הצית את המחאה הקודמת הגדולה, אולם הוא אינו האירוע היחיד. שורה של מקרים פורסמו בכלי התקשורת, שעוררו בכל פעם זעזוע וזעם ציבורי. כך למשל, התעללות שהתרחשה בנס ציונה, אז המטפלת ציפי דוד תועדה חונקת במגבת ומאביסה תינוק. מקרים דומים נחשפו בעפולה, גבעתיים וברמת גן.
האירוע שהתרחש בשבוע שעבר בראש העין העלה מחדש את מחאת ההורים לכותרות. מחר צפויים מארגני מחאת ההורים לקיים הפגנות ב-11 מוקדים ברחבי הארץ, בקריאה להסדיר את הפיקוח על מעונות מגיל אפס עד שלוש. המוקדים: בתל אביב - ליד קריית הממשלה, בחיפה - מול גן, בירושלים - מול בית ראש הממשלה, בבאר שבע - מול בניין העירייה, בקריית גת - בכיכר פז, וכן במודיעין, צומת גולני, אופקים, אילת, יבנה ובדימונה.
"חוק שלא היה לו התייחסות מזה שבעים שנה"
ב-1 בספטמבר צפוי להיכנס לתוקפו חוק הפיקוח לפיו המעונות הפרטיים המונים יותר משבעה ילדים יצטרכו לקבל אישור של משרד העבודה כדי להפעילם. משרד העבודה יבדוק את הרישום הפלילי של המטפלות, המיקום של הגן ועל המטפלות יהיה לעבור קורס עזרה ראשונה. במקביל, כחצי שנה מיישום החוק, ייכנסו לתוקף תקנות שיעסקו בהכשרה ובטיחות במבנה.
גם חוק המצלמות ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר לשנת הסתגלות, כדי להכין את המערכת לשינוי. כדי לעודד את המעונות להצטרף למהלך, אלו שיתקינו מצלמות בשנה הנוכחית יקבלו סיוע לכלכלי, ומשנת 2020 תהיה חובה להתקינן ללא קבלת סיוע כלכלי.
"אנחנו מדברים על חוק שלא היה לו התייחסות מזה שבעים שנה", אמרה שרת השיכון, יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, שהובילה את חקיקת חוק הפיקוח. "אחרי הרבה שנים שזה רץ בכנסת הצלחנו להעביר את החוק. בכל פעם מצאו סיבה למה לא להעביר אותו. שני החוקים האלה היסטוריים, כי באמת לא הייתה הסדרה של הסיפור הזה עד לחודשים האחרונים. האם זה מספיק? התשובה היא לא. צריך לעשות הסדרה כוללת במערכת בכל מה שקשור לגיל לידה עד שלוש ולהכניס את זה לאחריות של משרד החינוך, להתייחס למסגרות האלה למסגרות חינוך מגיל לידה".
השרה שאשא-ביטון טענה כי העיכובים נבעו בשל קרבות פוליטיים, מאחר שכל גורם זרק את האחריות לנושא על אחר. "צריך לקבל החלטה שזה חונה במשרד החינוך ולא בשום משרד אחר", אמר. "צריכה להיות אמירה ברורה שמדובר במערכת חינוכית".
גם בנט סירב
ואכן, הוויכוח על תחת איזה משרד צריך להיות מעונות היום חזר לתודעה לאחרונה עם חשיפת פרשת ההתעללות בראש העין. שר הרווחה חיים כץ כבר הציע בכנסת ה-20 להעביר את תחום המעונות למשרד החינוך, במשרד דרשו תוספת תקציבית של שני מיליארד שקלים, ובמשרד האוצר מסמסו את הדרישה.
בשבוע שעבר פרסם שר החינוך לשעבר נפתלי בנט פוסט בפייסבוק, לפיו תחום המעונות צריך להיות תחת משרד החינוך. עם זאת, גם כששימש כשר הכלכלה ותחום המעונות היה באחריותו, נדחתה הבקשה להעביר את התחום למשרד החינוך.
בתגובה, שלח לו ראש זרוע תחום העבודה במשרד העבודה, מוטי אלישע מכתב, בו תהה מדוע במשך שבע שנים בו כיהן כשר הכלכלה ושר החינוך לא עשה דבר כדי להעביר את התחום לידי אחריותו וטען כי מדובר בקריאה פופוליסטית בזמן בחירות.
"אני קורא את הפוסט ומשתומם", כתב אלישע. "אתה מציין תקופה של מעל שבע שנים שהנושא היה באחריותך או הוצע שיהיה באחריותך כשר החינוך. אם נושא זה חשוב לך, מדוע בכל התקופה הזו לא עשית פעולה משמעותית לקידום הנושא? השר שקידם את החוק שהיה תקוע בזמן כהונתך היה השר חיים כץ. מי שהביא תקציבים לנושא זה בגובה של כ 300 מיליון שקלים היה השר חיים כץ. מי שתגבר את מערך הפיקוח הטיפולי והיציאה לשטח ב כ-20 תקנים היה השר כץ. נלחמנו להביא תקציבים מהאוצר והקצנו תקציבים פנימיים ממשרד העבודה והרווחה, נלחמנו להעביר את החוק בוועדות הכנסת כדי לשמור על הפעוטות, ייעלנו את תהליכי הפיקוח והגדרנו מחדש את המבנה של אגף מעונות יום, כל זאת בפרק זמן קצר", כתב אלישע.
ראש הזרוע המשיך וכתב: "איפה היית כל השנים? למיטב ידיעתי, גם כשנושא העברת הפיקוח הוצע לך כשר החינוך, סירבת ודחית את הצעת שר העבודה והרווחה. צר לי, בעיתוי הנוכחי של הבחירות הפוסט שלך אינו משכנע אותי כאזרח ונראה כי נועד לגייס קולות בוחרים וחבל שכך".
משרד החינוך הוא כיום המשרד השני בגודלו מבחינת תקציב, ובניגוד ומשרד העבודה, יש לו את יכולות הפיקוח. במשרד ציינו כי הם פנו בקמפיין ברשתות החברתיות לכל מעונות היום כדי שיגיעו להוציא את האישורים הנדרשים לקראת 1 בספטמבר. במקביל, בימים הקרובים יצאו בקמפיין להורים לדרוש את אישור ההפעלה ממעון היום של ילדיהם כדי לסייע בפיקוח.
ליאורה מינקה, יו"ר תנועת "אמונה", אמרה בשם קואליציית ארגוני מעונות היום המפוקחים כי "אנחנו כבר שנים צועקים שהענף הזה נמצא בקריסה. הבעיה היא שמבחינת מדינת ישראל הילדים נולדים בגיל שלוש. כל הזעקות שלנו, כולל השבתות ואיומי השבתות, לא עזרו. האיום האחרון בהשבתה הביא להקמת ועדה בין-משרדית שאמורה לתת תשובה ומענה באופן יותר מקיף לכל הבעיות של הענף הן מבחינת כוח אדם ובעיות מבניות וארגוניות. השאלה היא איך מתייחסים למעונות היום. אם מתייחסים אליהם כתחום הסדרה חינוכי, אז בוודאי שזה צריך להיות במשרד החינוך", אמרה מינקה.
לטענת מינקה, "הבעיה היא שמשרד החינוך לא הסכים לקבל את התחום הזה כי הוא רצה תוספת של תקציב, שגם אנחנו מעריכים שצריכה להיות לנושא הזה - בין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקל - כדי להסדיר את התחום. משרד האוצר דחה את הדרישה הזאת. לצערי זה לא היה בעדיפות של מדינת ישראל".
מינקה הביעה תקווה שהבחירות יעלו את הסוגיה הזאת לסדר היום הציבורי. "אני מקווה שגם המפלגות יבינו שצריך להציב את זה כנושא שחייב לקבל עדיפות הראשונה", אמרה. "אפשר להוציא תכנית מובנת ומוסדרת של שלוש עד חמש שנים שמטרתה תהיה לטפל בעיקר בשדרוג המעמד של המחנכות והמטפלות. והשדרוג הזה הוא רב שלבי: גם בהכשרה, גם במעמד של המקצוע וגם בשכר".
אסנת ואתורי, פעילה חברתית וממובילות מחאת חוק הפיקוח, אמרה כי החוקים שייכנסו לתוקף בתחילת שנת הלימודים - הם למעשה בגדר ברירת מחדל. "החוק אומר שכל מסגרת מעל לשבעה ילדים מחויבת בוודאות בצוות שלא הורשע במשטרה, שהגן לא נמצא פיזית במקום שמסכן את הילדים, וששליש מהצוות עבר הכשרה של עזרה ראשונה", הסבירה. "הוא עדיין מפקיר את כל המסגרות שבהן שוהים מתחת לשבעה ילדים. קיבלנו חוק עקר, שלא באמת מגן על הילדים שלנו".
לדברי ואתורי, מערכת המשפטי מעניקה עונשים "מגוחכים". "ראינו שגם במקרה כמו של יסמין וינטה, שבו יש הוכחות לרצח של תינוקת, נסגרת עסקת טיעון על הריגה", ציינה. "המטפלת מנס ציונה מקבלת מאסר בית. אנחנו רואים אזלת יד של המערכת בעוד שורה של מקרים שנחשפים ומעוררים תסכול בקרב ההורים, אין שום הרתעה".
"ההורים הולכים להצביע ברגליים"
לפי ואתורי, לא מדובר כבר בהפגנה מאורגנת אלא בשטח שבוער מהתחתית. "ההורים מצביעים ברגליים", אמרה. "בכל כמה שעות קם מוקד הפגנה חדש. ההורים רוצים לצאת בהמוניהם, כי אף אחד לא מרגיש בטוח, יש המון תסכול וחוסר אונים", אמרה והוסיפה כי "יש אוזלת יד של כל המערכת. הפוליטיקאים מתעסקים בשטויות במקום להתעסק בדבר הכי יקר לנו, אף אחד לא פוצה את הפה ולהורים זה נמאס".
ואתורי סבורה ש"יהיו עשרות מוקדים של הפגנות, כי נמאס לנו. אם לפני שנה הייתי צריכה במאמץ מאוד גדול להוציא הורים לרחובות, הפעם זה לגמרי שונה. ההורים הולכים להצביע ברגליים".
שרון מרק, סגנית ראש עיריית אשדוד והממונה על תחום חינוך, תיקח גם היא חלק בהפגנות ברחבי הארץ יחד עם מפלגת "הלביאות". לדבריה, "ישראל משקיעה את הסכום הנמוך ביותר בכל מה שקשור לחינוך לגילאי 0 עד 3 ביחס לשאר מדינות ה-OECD, אך ההשקעה בגיל הרך הכי משתלמת. התחום הזה חייב להיות בפיקוח פדגוגי של משרד החינוך. יש פה סוגיה פוליטית שמונעת מהדבר הזה לקרות, המעונות הוקמו בזמנו כדי לתת לנשים אפשרות לעבוד. הזמנים השתנו מאז אך לא יצקו בתוך זה תוכן פדגוגי ואחריות אמיתית לגיל הצעיר, אלא רק מעין בייביסיטר". מרק הסבירה כי באשדוד החליטו לקחת את העניינים לידיים בכל מה שקשור לפיקוח בגנים הפרטיים, "אנחנו הולכים לקראת מהלך ייחודי בעיר, לתת סוג של תו איכות לגנים הפרטיים בעיר וליצור פלטפורמה דיגיטלית שעליה ישבו גני הילדים הפרטיים ויהיו תחת ההכרה של עיריית אשדוד. על ידי כך, ההורים יוכלו להיות חשופים באתר האינטרנט למה שקורה בגן באמצעות המצלמות".
(עדכון ראשון: 06:30)