פרשת פינוי שדה דב שהסתיימה אתמול בשעות אחר הצהריים מהווה הצצה עמוקה למערך הניהול הכושל של ממשלת ישראל לדורותיה. ללא תכנון לטווח הארוך, עם גרירות רגליים בדבר קבלת החלטות, דחיית משברים לרגע האחרון וקריאות גוועלד למציאת פתרונות חירום.
פעם אחר פעם הוכיחה המדינה שהיא מתנהלת במניפולטיביות מול אזרחיה, לא מעוניינת להכווין תקציבים לתוכניות עתידיות וממקסמת משאבים כלכליים על חשבון התושבים. במקרה הזה הקורבנות התורנים הינם תושבי תל אביב ואילת.
החתימה על פינוי שדה דב נערכה כבר בשנת 2013 במעמד שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון דאז אורי אריאל. המטרה הייתה למצוא פתרון חלופי עד לשנת 2016, מועד הפינוי המתוכנן. אף פתרון לא נמצא מאז וגם מועד הפינוי נדחה.
עוד בוואלה! NEWS:
"תודה שבחרתם לטוס עמנו כל השנים האלה": הטיסה האחרונה משדה דב
לקראת נחיתה: הקרב על סגירת שדה התעופה המיתולוגי בתל אביב
אלא שבשנת 2018 מונה אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, להקים צוות לקידום הקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל. שמחון נדרש להגיש את המלצותיה עד לאמצע 2018 אולם שמחון לא עשה דבר וגם החלטה זו מוסמסה. מדובר בתכנית שהייתה קיימת כבר בימי ראש עיריית תל אביב שלמה להט: להקים מסלול המראות ונחיתות בים - ולפתור את בעיית שדה תעופה לעיר השנייה בגודלה בישראל.
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהתנגד לסגירת שדה דב טרם מאבק תושבי אילת, כינה את המהלך: "הזיה ישראלית". הוא טען כי "בזמן שבכל מטרופולין בערים הגדולות בעולם נבנים עוד ועוד שדות תעופה - רק בישראל סוגרים אחד כזאת. ועוד לא דיברנו על כך שטרם הוקצה כסף לבניית רכבת ישירה לאילת מאזור המרכז".
אבל לא רק בהפסד של תל אביב, בזמן שהמדינה דאגה לקופתה לא ראתה לנגד עיניה את הירידה בערכי השווי של העיר אילת עם הפגיעה בנגישות לעיר הרחוקה במדינה. דוח שחיבר דוד בועז, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר לשעבר, עבור אילת להערכת אומדן ירידת שווי נכסיה עם סגירת שדה דב, ריכז כמה נתונים חשובים בנושא. כך למשל נמצא כי שווי נכסי העיר נאמדים בסכום של כ-300 מיליארד שקלים, כמו כן כמות יחידות הדיור באילת עומד על 20 אלף ושוויו נאמד ב-270 מיליארד שקלים. עוד חצי מיליון מטר מרובע למסחר שהשווי שלהם מוערך בכ-12.5 מיליארד שקלים.
האילתים עומדים להיפגע - ללא יכולת להיפרע מכך
בנוסף לכך, מציג הדוח כי בעיר יש 30 אלף מטר של משרדים שהשווי שלהם נאמד ב-300 מיליון שקלים. נוסף על חמישים אלף מטר לתעשייה ששווים נאמד בכ-250 מיליון שקלים. הדוח מתייחס גם למלונות בעיר, כשהוא מציין כי ישנם בערך עוד 13 אלף חדרי מלון שהשווי שלהם עומד על 5.2 מיליארד שקלים. כך מגיע הסכום הכולל לכ-288 מיליארד שקלים.
מחאת העיר אילת התמקדה בפן הרגשי של ניתוק החולים מקבלת טיפול רפואי ומניעה ופגיעה בתיירות, אך נזק גדול נוסף הוא פגיעה בערכי השווי של נכסיה עם סגירת השדה, ללא בניית אלטרנטיבה דומה, המהווה כאמור פגיעה בנגישות לעיר הדרומית. לפי מומחים לעניין, מבחינה כלכלית הדבר מהווה ירידת שווי בנכסי העיר של לפחות 5%, כלומר ירידת שווי נדל"נית של 15 מיליארד שקל. ויודגש, הערכות שווי אלה אינן כוללות מתקנים עירוניים ומתקני תשתית. לתושבי אילת אין שום אופציה חוקית נראית לעין להיפרע מהנזק הזה שנגרם להם.
לכל אלה מצרפת גם פעילות הכלכלית של העיר שנאמדת בעוד כ-15 מיליארד שקלים, ובסך הכול מדובר בנזק של כ-30 מיליארד שקלים לעיר אילת.
מי ששלט בשיח הכלכלי לאורך כל הדיונים על המאבק היו מנהלי הגוש הגדול "האינטרסנטים" ואנשי הנדל"ן שדאגו לפמפם כמה יעלה למדינה דחייה של פינוי שדה דב. מנגד, האילתים התעסקו יותר בשינוע החולים למרכז, דבר חשוב בפני עצמו אך לא הבלעדי. ואכן, בעלי הנכסים והאדמות היו צריכים להגיע עד לבית המשפט כדי שיחייב את המדינה לקבל החלטה על הפינוי שהיא עצמה הובילה - ובצדק.
ואכן, במדינה שבה דבר הוא לא ודאי והכל כתוב על הקרח היו מתכננים פתרון חלופי לטווח ארוך, מתקצבים אותו וגם עומדים בלוחות הזמנים. לא פלא שבעלי הקרקע היו סקפטיים, כששר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הציע לדחות את פינוי השדה עד לקבלת אישורים מוועדת תכנון ובנייה, תוך עיגון זכויותיהם בחוק.
הנחות לילדי עשירים לא למעמד הביניים
ההחלטה של נתניהו בדבר פינוי שדה דבר שיפרה משמעותית את הוודאות של מנהלי הגוש הגדול באשר להתקדמות בבנייה אך עדיין הדרך עוד ארוכה, הבירוקרטיה הישראלית דורשת בדיקות קרקע בפני זיהומי קרקע אפשריים, תיאומי תשתיות עם אלף גורמים, תוכנית מחוזית בהפקדה על 16 אלף אלף יחידות דיור, שלאחריה שלוש תוכניות איחוד וחלוקה מחדש. אף אחד לא יודע כמה זמן הם ימשכו ועד לאיזה ערכאות יקחו אותם. ההחלטה של נתניהו היא אכן צעד חשוב עבור בעלי הקרקעות אך ככל שחטיבת הקרקע גדולה יותר קיים קושי גדול יותר בתכנון שלה.
שרי האוצר ובייחוד משה כחלון מתגאים בתוכנית הבנייה הזאת בתל אביב שחלקה מוצעת לדיור בר השגה, אך בואו לא נתבלבל, לא מדובר בדיור בר השגה למעמד הביניים, אלא למעמד בינוני גבוה, מתן 20 אחוז הנחה מערך שוק שמוערך ממילא במחירים גבוהים, מופנה בעיקר לילדי עשירים וכאלו שההורים שלהם היו מספיק מתוחכמים לא לרשום על שמם רכוש. בפועל מי שהולך להנות מההטבה הזאת הוא כזה שיכול לעמוד בתשלום לנכס שגם אחרי ההנחה המוצעת על ידי המדינה, הוא עדיין נחשב ליקר.
שרי האוצר לדורותיהם ובייחוד משה כחלון מתגאים בתכנית הבנייה בתל אביב, שחלקה מוצעת לדיור בר-השגה, אך בואו לא נתבלבל. לא מדובר בדיור בר השגה למעמד הביניים, אלא למעמד הבינוני-גבוה.
מתן 20% הנחה על ידי המדינה - למערך שוק שמוערך בכל מקרה במחירים גבוהים, מופנה בעיקר לילדי עשירים, או כאלה שההורים שלהם היו מספיק מתוחכמים לא לכתוב על שמם רכוש. לכן, מי שהולך ליהנות בפועל מההטבה הזאת הוא כזה שיכול לעמוד בתשלום לנכס שגם אחרי ההנחה נחשב ליקר.
אם מחפשים מפסידים ומרוויחים מהחלטת נתניהו - רואים בעיקר מפסיד אחד - הציבור. אותם אזרחים ששבויים בידי מערכת ניהולית כושלת של מדינה שלא מסוגלת לקבל החלטות מבעוד מועד ומזלזלת בכספי המיסים שלהם משל היה כספי זכיה בלוטו ולא כסף שהתקבל בעמל, יזע ודמעות.