81 שנים אחרי הקמתו של שדה דב על ידי ראש העיר השני של תל אביב, ישראל רוקח, בגלל שביתת הערבים מול המנדט הבריטי - הוא צפוי להיסגר מחר לטובת פרויקט בנייה הכולל אלפיי יחידות דיור.
שדה דב נפתח באופן רשמי בשנת 1938 לבקשת רוקח, זאת לאחר שביתה שקיימו הערבים נגד המנדט הבריטי ולאחר מאורעות 1936. בהם פרעות של ערבים ביהודים במשך שלוש שנים עד מלחמה העולם השנייה שהביאו לשיתוק שדה התעופה בלוד.
אם לא תתרחש דרמה גדולה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יחליט לאמץ את תוכניתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לדחות את פינוי שדה דב - מחר השדה המיתולוגי של תל אביב צפוי להיסגר. זאת לאחר שנים של תוכניות על פינוי השטח לטובת פרויקטים נרחבים של בנייה.
בשנת 2013 חתם שר האוצר דאז יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל על ההסכם לפינוי שדה התעופה בתל אביב. במסגרת ההסכם אז בין משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ורשות שדות התעופה היו אמורים להשקיע 230 מיליון שקל לטובת פיתוח תשתיות חדשות לשדה התעופה חלופי בנתב"ג ולהעביר את הפעילות התעופתית האזרחית משדה דב עד ליוני 2016. באופן אבסורדי, חברי סיעת כחול לבן הם המפגינים העיקריים שמגיעים למחאת האילתים ומתבטאים נגד הממשלה והחלטות ועדות הכנסת.
גם החלטה זו נדחתה עד שהגיעה ליעדה האחרון, בו חייב בית המשפט את המדינה לפנות את השדה עד ליולי 2019. סגירת שדה דב הביאה למחאה רחבה מצד ראש עיריית אילת ובעלי המלונות בעיר בהעדר פיתוח של שדה חלופי אחר באזור המרכז.
אילן שחורי היסטוריון וחוקר תולדות תל אביב סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS על מה הוביל את ראשי ההגנה בעיר לפתוח את השדה ולקרוא אותו על שמו של דב הוז. "הוא היה מראשי מפא"י בתל אביב, בכיר בעיריה בשנות ה-30 וממייסדי ארגון ההגנה. הוז הכיר את משה שרת בגימנסיה הרצליה והוא ואליהו גולומב התחתנו עם אחיותיו. בהיסטוריה של מפא"י הם נקראו שלושת הגיסים".
לדברי שחורי, "הוז היה כוח פוליטי עולה, הוא ייסד את חברת אווירון, שהייתה חברת התעופה של ההגנה במסווה של חברה מסחרית, והיה סגן ראש עיריית תל אביב, אנשים נבאו לו עתיד פוליטי מאוד גדול והוא היה אמור להיות ראש עיריית תל אביב. יש כאלה שחשבו שיגיע להיות ביום מן הימים ראש ממשלה. בשנות ה-40 הוא נסע לבקר את אסירי ההגנה בכלא עכו ונהרג שם יחד עם אשתו ובתו בתאונת דרכים, אז החליטו לקרוא את שדה התעופה בצפון תל אביב על שמו".
"שדה התעופה הוז נפתח בשנת 1938 וזאת בגלל שביתה שקיימו הערבים נגד המנדט הבריטי, שביתה שהביאה את מאורעות 1936 נגד היהודים במשך שלוש שנים עד מלחמת העולם השנייה. פרעות אלו הביאו לשיתוקו של שדה התעופה בלוד. רוקח, ראש עיריית תל אביב ביקש מהמנדט הבריטי לאפשר להנחית מטוסים בשדה ולהפוך אותו לשדה הרשמי של תל אביב. ב-23 בספטמבר 1938 הוא נחנך רשמית בטיסה לביירות", סיפר שחורי.
הוא הוסיף כי אף שהטיסה לביירות הייתה הטיסה הרשמית שחנכה את השדה, רבים לא יודעים כי באזור היה מסלול כורכר שבו טס לראשונה במטוסו הפרטי פנחס רוטנברג, שהביא את החשמל לארץ ישראל והיה אחראי להקמת תחנת רידינג בתל אביב. רוטנברג ביקש להגיע ולפקח על העבודות להקמת רידינג בשנת 1937. הוא נחת בשדה עם המטוס פייפר הפרטי שלו. "למעשה ההכשרה הראשונה של שביל התעופה הייתה עבור רוטנברג", מספר שחורי. משנת 1937 השדה המשיך לעבוד, כמעט כל יום יצאו ממנו טיסות, דבר שהלך וגבר בערב הקמת המדינה.
לדברי שחורי, "אורך המסלול היה 400 מטר ובנובמבר 1947 ההגנה התחילה להשתמש בשדה הזה, גם חברת אווירון השתמשה בו. אחרי הכרזת המדינה, מטוסים מצריים תקפו את תל אביב ומהשדה יצאו טייסים ישראלים להגן על תל אביב.מטוס אחד נפל בים והתרסק ומי שהטיסו אותו היה אח של יגאל ידין והבן של שפרינצק שהיה יו"ר הכנסת. לזכרם הקימו את אנדרטת הטייסים בגן העצמאות".
רבות דובר על הקמת שדה תעופה חלופי במקום שדה דב, אך עד עתה לא נעשה דבר, וגם שחורי מספר כי כבר בשנות ה-80 עוד בימיו של ראש העיר שלמה להט דובר על הקמת אי מול חופיה של תל אביב לטובת הקמת שדה תעופה, אך גם זה לא יצא אל הפועל.
אם לא תתקבל עד סוף הערב החלטה דרמטית, הטיסה האחרונה משדה דב צפויה לצאת היום בשעה 20:55 לשדה התעופה רמון-אילת בטיסה 1807 של חברת התעופה ארקיע.
מזל ראוי בת 51 מרמת גן, הגיעה היום לטוס לשדה דב כדי לטוס לאילת. "מחר השדה נסגר ועצוב לי כי אני צריכה לנחות פה בחמישי, אני תמיד טסה מפה וזה קרוב לי, הודיעו לי בארקיע שיתכן שאני אצטרך לנחות בנתב"ג. זה ממש עצוב כי חולים צריכים לבוא מאילת לפה וצריך להתחשב בהם שמקבלים טיפולים. אני יותר לא אסע לאילת, אם זה אומר שאני צריכה להגיע לנתב"ג, זה מאריך את הזמן ואת העלויות, לפני חודש נסעתי מנתב"ג ביום ראשון בבוקר והיו מלא עיכובים כי יש המון חיילים".
סתיו כהן דיילת בישראייר זה שנתיים בשדה דב, "כרגע אנחנו משובצים לנתב"ג מחר בבוקר אבל מדובר במעט עובדים הרוב עוזבים אותנו, כמובן שבחוסר ידיעה כי אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה מחר. זה שברון לב, כולם בשאלות מה קורה, מה יהיה, בינתיים אנשים אורזים את עצמם בעיקר ברשות, אנשים מנתב"ג מגיעים עם משאיות לארוז. אני עם דמעות בעיניים, אני אתגעגע".
