פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההפסד הכפול של ארדואן סודק את חומת הסולטנות

      אחרי שבמרץ האחרון סירב להכיר בתוצאות, ספג נשיא טורקיה הפסד צורם נוסף באיסטנבול. שלוש שנים לאחר ניסיון ההפיכה הכושל ממנו יצא שיכור מכוח, ארדואן הגיע לנקודת משבר עם בעיות מבית ומחוץ. זו אינה קריסה מיידית, אך היא בהחלט מערערת את שאיפותיו בטווח הקצר

      ההפסד הכפול של ארדואן סודק את חומת הסולטנות
      צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

      לדעת להפסיד בכבוד היא תכונה נדירה, במיוחד אצל שליט אוטוריטרי שלא מכבד את חוקי המשחק הדמוקרטי. במקרה של נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, אחד מאלופי העולם בכליאת עיתונאים ובמעצרים המוניים, היה זה בעוכריו ולהימור הכושל שלו עלולות להיות השלכות לא מבוטלות.

      אחרי שנשיא טורקיה איבד את השליטה בעירו איסטנבול בבחירות המקומיות בחודש מרץ, הוא סירב להסכים לתוצאות המרות. מפלגתו ערערה וערערה על הפער הקטן בין מועמדה לבין מועמד האופוזיציה, עד שוועדת הבחירות העליונה נעתרה לבקשתה. הופעלו עליה לחצים רבים מכיוונה של מפלגת השלטון "הצדק והפיתוח" (AKP), ויריבתה, המפלגה החילונית הרפובליקאית (CHP), ביכתה על גסיסתה של הדמוקרטיה השברירית אבל בו בעת הבטיחה להמשיך להילחם.

      זו אולי גולת הכותרת של הסיבוב החוזר בעיר הגדולה והחשובה ביותר בטורקיה. היו שקראו לאופוזיציה ולמועמדה, אכרם אימאמולו, להחרים את הבחירות הנוספות. הם חשבו שאין סיכוי לתחרות הוגנת, שארדואן ימצא דרכים עקלקלות נוספות כדי לשמור על העיר שבראשה כיהן בתחילת הקריירה הפוליטית שלו.

      לקריאה נוספת:
      ההפסד הכפול של ארדואן סודק את חומת הסולטנות
      ארדואן חושש מהפסד נוסף באיסטנבול, ומתחנף לקולות הכורדים
      ארדואן עוד עשוי להתחרט על רמיסת רצון הבוחרים באיסטנבול

      אקרם אימאמולו לאחר פרסום תוצאות הבחירות באיסטנבול - 23 יוני 2019 (רויטרס)
      בהתחלה היו עוד מחשבות להחרים את הסיבוב הנוסף. אימאמולו לאחר הניצחון (צילום: רויטרס)

      למרות הסיקור הבלתי-שוויוני בעליל והמוטה בבירור לטובת הממשלה, חרף המשאבים העודפים, האופוזיציה לא הרכינה את ראשה. היא קיבלה תמיכה מגורמים פוליטיים אחרים שהמכנה המשותף הרחב שלהם היה הסלידה מהשלטון של ארדואן. הניסיון של הנשיא לפנות אל הקול הכורדי בסיום הקמפיין בסיבוב החוזר, שהיה מרוכך יותר בהשוואה לטון הלוחמני מהסיבוב הראשון, ככל הנראה לא צלח, כי אימאמולו לא רק ניצח שוב, אלא הגדיל את הפער פי 60 מבינאלי ילדרים, ראש הממשלה לשעבר ומקורובו של ארדואן.

      775 אלף קולות הבדילו בין השניים אתמול, לעומת 13 אלף בלבד בחודש מרץ. זה יכול גם להסביר את ההודאה המהירה, והמעט מפתיעה, של ילדרים ושל ארדואן בהפסד. היו שחששו כי מפלגת השלטון שוב תטען לאי-סדרים ולזיופים בקלפיות, ותגרור את איסטנבול למשבר ממושך. לא הפעם. הנשיא ומועמדו השמיעו טון מפויס ובירכו את אימאמולו, שמצדו אמר כי התוצאות מבשרות על "עידן חדש" לעיר ואמר כי הוא מוכן לעבוד עם הנשיא.

      אין לדעת כמה זמן תשרור הרוח הטובה הזו, וארדואן בעל הסמכויות הנרחבות יכול לנסות לשלוף שפנים חדשים בהמשך הדרך כדי לחבל בכהונתו של אימאמולו. הוא גם יכול להקשיב לזעם הציבור על המשבר הכלכלי, הצניחה בערך הלירה, השחיתות ושחיקת שלטון החוק שהביאו להפסדים גם בערים אחרות, בהן הבירה אנקרה.

      המונים חוגגים באיסטנבול את זכייתו של נציג האופוזיציה אקרם אימאמולו לראשות העיר. 23 ביוני 2019 (רויטרס)
      המונים חוגגים את הניצחון ברחובות איסטנבול, אמש (צילום: רויטרס)

      לארדואן אין רק צרות מבית. האיחוד האירופי מאיים בסנקציות על אנקרה אחרי שזו החלה בקידוחי גז לחופי קפריסין הטורקית, בניגוד להסכמת הממשלה בניקוסיה המזוהה על ידי הקהילה הבינלאומית. חמור מכך, ארצות הברית מנופפת במקל הסנקציות שלה, בשל העסקה שרקמה טורקיה - החברה יחד עמה בנאט"ו - עם רוסיה, היריבה בהא' הידיעה של הברית הצפון-אטלנטית. וושינגטון הציבה לאנקרה אולטימטום לבטל את רכישת מערכת ההגנה האווירית S-400 ממוסקבה עד לסוף החודש, ולא היא תסולק מתכנית הפיתוח של חמקני ה-F-35 שהשתתפותה בה כבר הולכת ומצטמצמת.

      ארדואן נשמע אופטימי שיצליח לשכנע את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לרדת מהנושא בפגישתם הצפויה בפסגת ה-G20 בסוף השבוע, אבל לא בטוח שהאחרון נמצא במצב רוח להפגין חולשה נוספת אחרי היסוסו לתקוף את איראן לאחר הפלת המל"ט. סנקציות שהטיל הבית הלבן על אנקרה בקיץ שעבר בעקבות מעצרו של הכומר האמריקני תרמו למשבר הכלכלי הטורקי, ובסופו של דבר שוחרר איש הדת כעבור כמה חודשים.

      נשיא טורקיה הצהיר שוב ושוב כי אין דרך חזרה מההסכם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והסוללות של מערכת ההגנה האווירית המתקדמת אמורות להתחיל להגיע לטורקיה בחודש הבא. אחרי שנחשף בחולשתו באיסטנבול, הדבר האחרון שצריך ארדואן הוא משבר נוסף עם ארצות הברית - אך גם התקפלות מול טראמפ תנוצל על ידי יריביו נגדו, כשפוטין לא יקבל בברכה את ביטול הסיכומים. ארדואן זקוק לו כדי למנוע ממעוז המורדים האחרון בסוריה, במחוז אידליב, ליפול לידי משטרו של בשאר אסד ומהכורדים להרחיב את שלטונם בצפון-מזרח המדינה.

      נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, 23 ביוני 2019 (רויטרס)
      לא ברור עד מתי הנדיבות תימשך. ארדואן (צילום: רויטרס)

      לשמחתו של הנשיא, הבחירות הבאות עוד רחוקות, רק ב-2023. ארבע שנים בפוליטיקה הן כמו נצח ועתה חובת ההוכחה עברה לידי האופוזיציה, שהדיחה את מפלגתו של ארדואן אחרי רבע מאה מאחורי ההגה. אבל היא גם יכולה לבנות את עצמה ככוח משמעותי מול הנשיא, שנהנה לאורך שלטונו מאופוזיציה מפולגת וחלשה, ועכשיו גם אנשיו לשעבר יוצאים נגדו ונגד מדיניותו השנויה במחלוקת.

      שלוש שנים אחרי ניסיון ההפיכה הכושל, שלאחריו היה ארדואן שיכור מכוח עצום שצבר בידיו כדי להמשיך בשינוי פניה של החברה החילונית הכמאליסטית, הוא הגיע לנקודת משבר. לא מדובר על נפילה מידית, אם בכלל, של מנהיגה של טורקיה ב-15 השנים האחרונות, אולם ההפסד הכפול של ארדואן סודק את חומת הסולטנות שבנה ואת חלומו הניאו-עות'מאני להקים אימפריה חדשה, לכל הפחות לטווח הקצר.